‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שילוב אתיופים בחינוך ובחברה ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא---------------------------------------------------------------------------------3

פרק ראשון- קליטתם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך- תמונת מצב.----------4

-         תמונת מצב מבחינת הישגים בלימודים.------------------------------------4

-         תמונת מצב מבחינת שיעור הזכאים לבגרות.-------------------------------4

-         תמונת מצב מבחינת הפנייתם של התלמידים יוצאי אתיופיה למסגרות חינוך מיוחדות, לא פורמאליות ודתיות.------------------------------------------5

-         תמונת מצב מבחינת נשירה ממסגרות חינוכיות.---------------------------6

-         תמונת מצב מבחינת התנהגויות סיכון.-------------------------------------7

פרק שני- הסיבות להישגיהם הנמוכים של תלמידים יוצאי אתיופיה.-------------9

-         כישורי אוריינות.------------------------------------------------------------9

-         שימוש בגישה חינוכית אתנוצנטרית.---------------------------------------11

-         פרשנות מוטעית של התנהגויות ילדים ממוצא אתיופי ע"י מחנכים--------12

-         טיפול שגוי של מערכת החינוך.---------------------------------------------12

פרק שלישי- מהי תוכנית יד מרלן?-------------------------------------------------14

פרק רביעי- כיצד תוכנית יד מרלן נתפסת על ידי גננות והאמהות.----------------18

-         ראיון עם אמא    -----------------------------------------------------------18

-         ראיון עם גננת    -----------------------------------------------------------19

סיכום------------------------------------------------------------------------------21

 ביבליוגרפיה-----------------------------------------------------------------------22

נספחים----------------------------------------------------------------------------24

עבודה זו עוסקת בתוכניות ההתערבות המסייעות לילדים ממוצא אתיופי לפתח כישורי אוריינות ומודעות פונולוגית, ונכתבה מתוך מטרה לברר מהי תוכנית יד מרלן.

כידוע, סיפור קליטתם של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך הינו רצף מתמשך של כישלונות. הפרק הראשון בעבודה סוקר את מצבם של ילדים ממוצא אתיופי במערכת החינוך, ומציג תמונת מצב קשה ביותר המעידה על  הישגים נמוכים, שיעור נמוך מאוד של זכאים לתעודת בגרות ונשירה. כל אלו מביאים ילדים אלו למצבי סיכון קשים.

הפרק השני סוקר את הסיבות להישגיהם הנמוכים של ילדים אלו, ומציג מספר סברות לחוסר הצלחתם בלימודים. כגון-  התעלמות מוחלטת מהתרבות אשר על ברכיה הם התחנכו תוך שימוש בגישה תרבותית המתנשאת על תרבותם ותופשת אותה כנחותה. או כישורי אוריינות נמוכים, יש לזכור שילדים אלו גדלו בסביבה לא אוריינית, ולעיתים מגיעים  מבתים אשר דלים בגירויים המפתים חשיבה. מלבד זאת, מוצגת טענה שעקב-פרשנות מוטעית באשר לגורמים למצבם בלימודי, מערכת החינוך משקיעה את מאמציה לטפל במצבם בכיוון הלא נכון.

קשה להימנע מן הקביעה כי התערבות, במטרה לעזור לילדי העולים האתיופים, צריכה להיעשות בשלב מוקדם ככל שאפשר, על מנת שלידים אלו לא יצברו פערים ולא תתקבע בקרבם חווית הכישלון. לשם כך קמו תוכניות התערבות.

הפרק השלישי של העבודה מציג ומתמקד ביד מרלן- תוכנית התערבות לגיל הרך, ומתבסס בעיקר על ראיון שערכתי עם הגברת קוגל - מייסדת יד מרלן. אולם בפרק, מוצגות גם תוכניות התערבות אחרות.

חשוב לבחון את התוכנית גם מנקודות מבט של המעורבים בה. ולכן, הפרק האחרון של העבודה, מציג ראיונות אותם ערכתי עם אמא לילד אתיופי הלוקח חלק בתוכנית, ולגננת אשר בגן אותו היא מנהלת, מופעלת התוכנית.

כישלון מערכת החינוך בקליטת ילדי העולים מאתיופיה הינו נושא כאוב המצוי על סדר היום כבר זמן רב. בעברטען ד"ר יצחק פרידמן כי למרות שכל העובדות והסיכונים היו גלויים בפני מקבלי ההחלטות, סיפור קליטת ילדי העולים במערכת החינוך הינו סדרה של כשלים. (לייבל). למרבה הצער, הישגים נמוכים ביחס לכלל האוכלוסייה, ניתן למצוא גם בקרב בני הדור השני לעליית יהודי אתיופיה, כאלו שנולדו כאן ועברו את מערכת החינוך הישראלית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שלייפר, מיכל. "היבטים בקליטה: ישראל כחברה רב תרבותית". הד האולפן החדש. גיליון 92. עמודים 61-70.

שמש, אילן. "מאפייני נוער מנותק יוצא אתיופיה". מניתוק לשלוב: יוזמות ומחשבות, במה לעובדי קדום נער בישראל , גיליון- 9. עמודים: 45-57.

Thomas, Armstrong. "The myth of the A.D.D child". Society for the promotion of ADHD research& knowledge.