‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי בסדרת הטלויזיה "חברים": מגדר ושמרנות ?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות: תקשורת כתרבות

דימויים של נשיות בתקשורת בכלל

דימויים של נשיות בסדרות בפרט

פרק שיטת המחקר

ניתוח סמיוטי

הדמויות

ניתוח דמותה של רייצ'ל

ניתוח דמותה של מוניקה

ניתוח דמותה של פיבי

השוואה בין הדמויות

דיון

ביבליוגרפיה

וסטרגארד ושרודר מציגים במחקרם קיימים מספר אידיאליים ודימויים נשיים החוזרים על עצמם בפרסומות. הראשון הוא אידיאל היופי המדגיש את העיסוק בהופעה חיצונית של האשה הנעשה כדי לרצות את הגבר. בדומה לדבריהם גם מניתוח הסצנה של פיבי ורייצ'ל שמחכות לגבר ששכח את הפלאפון, אנו רואים התעסקות בהופעה החיצונית כדי לרצותו. הן אכן מחכות בביתה של פיבי לגבר, צעירות, רזות ויפות כפי שטענה גודיץ' אברם כי הנשים מוצגות בביתן, כצעירות, רזות ומציעות תגמולי הופעה והנאה. וינישיפ מצאה כי הנשים נתפסות כאובייקט מיני, אובייקט למבט הגברי, וניתן אף לראות מניתוח הסצנות כי הערות מיניות קיבלה בעיקר דמותה של רייצ'ל. לעומת זאת פעם אחת בלבד העירה אישה הערה הקשורה למין לעבר גבר.

אידיאל האם שמציג את האישה תמיד כאם ורעייה לא מופיע בסצנות שניתחתי. אף אחת מהדמויות עדיין לא נשואה, אך עם זאת לעיתים ניתן היה להרגיש כי הדמויות לא עומדות בסטנדרטים המצופים בשל זה. לעומת זאת לא ניתן להגיד כי הגבר הוצג כמעט תמיד כשהוא בשליטה אלא דווקא היה ניראה לעיתים כי הנשים הן אלה ששולטות במצב (וסטרגארד ושרודר). וינישיפ גם היא טענה כי נשיות נתפסת כקשורה למרחב הביתי ולפאסיביות. אך עם זאת לא ניתן להגדיר את הדמויות הנשיות שניתחתי כפסיביות. ניתן להגיד כי מהסצנות שניתחתי הדמויות נמצאו כאקטיביות וכיוזמות, כפי שניתן לראות בסצנה של חיפוש השמלה, או לקיחת הפלאפון של הבחור ששכח בבית הקפה. בניתוח סצנה זו ניתן להגיד לעומת זאת כי הנשים "חיכו" שהטלפון יצלצל כדי להכיר את הבחור ששכח, ולא יזמו מעבר לזה. מוניקה מוצגת כדמות אקטיבית מאוד, כפי שמיוחס בדרך כלל לגברים, היא זו ש"מניעה" את יחסיה עם צ'אנדלר ואף את יחסיה עם חברותיה.

בנוסף נעזרתי גם במאמרה של Kleinׁ. קליין במחקרה ניתחה וחקרה את דמותה של אלי מקביל כפי שבאה לידי ביטוי בטלוויזיה בסדרה "אלי מקביל". בסדרה זו אלי מקביל ייצגה דמות של אישה עורכת דין באמריקה. קליין בדקה איזה דעות קדומות וסטריאוטיפים קיימים בסדרה לגבי נשים בעלות קריירה, קוד לבוש מבוקש מעורכות דין, וכמו כן זוגיות לנשים חזקות וקרייריסטיות כפי שבאה לידי ביטוי בסדרה זו. נעזרתי במחקר זה, בניתוח קוד הלבוש והסטריאוטיפים הקיימים לגבי נשים קרייריסטיות. בהקשר למאמר זה- ניתן לייחס דווקא את מוניקה לדמות האישה החזקה והקרייריסטית, אך זו בדרך להינשא, ונוגדת אולי סטריאוטיפים קיימים בנוגע לנשים קרייריסטיות לא נשואות. לעומתה יש לנו את דוגמת רייצ'ל אשר אינה נשואה ומצליחה בתחום הקריירה אותו בחרה. קיימות דעות קדומות ובסטריאוטיפים בהם אנו נתקלים במהלך הצפייה בסדרה. סטריאוטיפ ראשון ובולט הוא בהקשר לדמותה של פיבי, בלונדינית שאינה חכמה במיוחד, וילדותית.

תיאורית הייצוג לפי פיסק אומרת שהטלוויזיה מצפינה את המציאות, כלומר, היא מציגה לאדם מציאות באופן אידיאולוגי, מעבירה לצופה מסרים שהינם מוטים מראש. האידיאולוגיה לדבריו של Cormack מנציחה, מחזקת ומטביעה את הערכים המקובלים, הטבועים בחברה בכל הקשור למוסר, ערכי המשפחה והמשטר. ניתן לחוש בהעברת מספר אידיאולוגיות מהסצנות שניתחתי. אידיאולוגיות כגון "העולם שייך לצעירים", גיל מסוים בו נהוג להתחתן ולהביא ילדים, שליטת האישה במערכות יחסים, שמלת הכלה ורגשנות הנשים, ריב חברות על גבר, הצגת הנשים כמיניות וכד'.

לסיכום, ניתן להגיד כי הסדרה הפופולארית "חברים" משעתקת במידה מסוימת ערכים שמרניים בנוגע לנשים, וגבולות של ערכים מסוימים מצליחים להימתח ואף אולי להישבר. ערכים כמו האישה הדומיננטית, רמזים מיניים כלפי גברים, וייחוס האשה לספירה החיצונית ולווא דווקא לפנימית מוצגים בסדרה. אך עם זאת, ניתן לחוש לעיתים מניתוח הסצנות כי קיימות הגדרות כיצד עלינו להתנהג, מה נכון ולא נכון, וציפיות חברתיות מאיתנו כיצד עלינו לנהוג במצבים מסוימים וכיצד על נשים להתנהג בפרט.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

גודיץ'-אברם, ק. מאשכוליות לתפוזים: דימוי נשים בפרסומות המוצגות בטלוויזיה הישראלית. פתוח, 4. עמודים: 220-225.