עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

פרה סמינריון מוסר ועסקים: משחקי מחשב בעלי תכנים אלימים, אלימות משחקי וידאו, תכנים מזיקים


‏250.00 ₪

18 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11145
פרה סמינריון מוסר ועסקים: משחקי מחשב בעלי תכנים אלימים, אלימות משחקי וידאו, תכנים מזיקים

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי משחקי מחשב בעלי תכנים אלימים ?

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

1. מבוא. 3

2.תחליפי מוסר וחולשותיהם. 4

2.1 השוק כתחליף מוסר. 4

2.1.1 כשלי שוק - תרומתם של השפעות חיצוניות. 4

2.2 החוק כתחליף מוסר. 5

2.2.1 מגבלת המחוקק. 5

2.3 הסביבה החברתית כתחליף מוסר. 6

3. יישום עקרונות המוסר. 7

3.1 עקרון התועלתנות. 7

3.2 חובות וזכויות. 8

4. יישום כלים מתחום האתיקה בעסקים. 9

4.1 מודל בעלי עניין 9

4.2 מודל השלבים. 11

5. דיון ומסקנות. 16

6. רשימה ביבליוגרפית. 17

6.1 מאמרים וספרים. 18

 

במהלך השנים האחרונות קיים דיון בנושא פיתוח ומכירת משחקי מחשב בעלי תכנים אלימים, נשאלת השאלה: האם מכירת אותם משחקים הינו דבר מוסרי?

כפי שידוע אלימות הוא נושא רגיש מאוד בקרב הורים רבים ולא כל הורה מוכן שילדיו יחשפו לתכנים אלימים במשחקים בהם משחק.הוכח שאלימות המועברת במשחקי מחשב משפיעה על הילדים והופכת אותם ליותר אלימים.

 

בעבודה זו אבחן את אותם שיקולים שחברות לוקחות לפני פיתוח ומכירת משחקי מחשבוכיצד הן מתמודדות עם בעיות של מוסריות.

 

בחלק הראשון של העבודה אראה שלושה תחליפי מוסר ואת חולשותיהם.

 

בחלק השני של העבודה אתמקדבשני עקרונות מוסר.

 

בחלק השלישי של העבודה איישם שני כלים מתחום האתיקה והעסקים.

 

בחלק הרביעיאסכם את המחקר ואציג את המסקנות שיעלובעקבותהעבודה.

 

העבודה תתבסס על סקר ספרות ומחקרים שעסקו בנושא.

מערכת הייצור והסחר מתפקדת באופן אוטומטי ומגיעה לשווי משקל כאשר פונקציות היצע והביקוש נחתכות. אדם סמית[1] מזכיר את הרעיון המפורסם ביותר שלו, וקורא לו בשם: "היד הנעלמה", הגורמת ליצרן הפועל לקידום ענייניו בלי לחשוב על טובת הכלל. כולם יהיו עסוקים בלמקסם את התועלת שלהם ותהיה אידיליה בשוק כי כל אחד לוקח החלטה מושכלת. תהיה הרמוניה בין תועלת הפרט לתועלת הכלל. יהיה מצב שבו כולם נהנים, מגוון מוצרים שהלקוח יוכל לבחור מהםוהמחיר ישתפר בעזרת תחרות חופשית. לכן אין צורך בהתערבות מוסרית. הפרדוקס: אני פועל ממניעים אגואיסטיים לגמרי וכולם מרוויחים מזה. "אדם כלכלי" הוא חלק מ"אדם" שפועל בצורה כלכלית נטו לעומת "אדם" שיש לו הרבה היבטים וגוונים.

חלק מקשיים המובנים בפעולות השוק המסכלים את ערכיו הם "לא הכל נלקח בחשבון". יתכנו השפעות חיצוניות שליליות שאינן נלקחות בחשבון הפוגעות בציבור. להשפעות חיצוניות אלו אין מחיר, כלומר אין כנסות/מחיר שלילי ולכן אין מניעה להיווצרותן. השפעה חיצונית היא עלות או תועלת שנגרמת מעסקה כלכלית ומוטלת על אנשים או פירמות שלא מעורבים ישירות בעסקה, מבצע ההחלטה אינו נושא לבדו בכל העלויות או קוצר את כל הרווחים מפעולתו. כתוצאה מכך, בשוק תחרותימעט או יותר מהסחורה תהיה נצרכת מנקודת ראותה של החברה. אם העולם שמסביב למבצע ההחלטה מרוויח יותר מאשר מקבל ההחלטה (חינוך, ביטחון), אזי יהיה חוסר ביקוש לסחורה על ידי מקבלי החלטות אינדיבידואליים. מנגד, אם העלויות לסביבה חורגות מהעלויות למבצע ההחלטה היחיד (פשע(, אזי הסחורה תהיה בעודף ביקושמנקודת ראות של החברה.

עליית האלימות והפשע זו דוגמה לסוג ההשפעות החיצוניות השליליות.צד א' (הפירמות שמפתחות ומוכרות משחקי מחשב בעלי תכנים אלימים) מייצר משחקי מחשבוכך משפיע על הפשע. צד ב' (חובבי משחקי המחשב) קונים מצד א' את המוצר. התגברות הפשע או מקרי האלימותשגורמיםלפציעות אנוש, הגברת האבטחה ברחובות שעולה כסף לטפל בהן, הם סוג של עלות חיצונית שמוטלת על צד ג' (המשטרה ובתי חולים) שאינו צד לעסקה שבין צד א' לצד ב'.  הפתרון שהכלכלה הסביבתית מציעה הוא לבצע "הפנמה של ההשפעה החיצונית" אל תוך השוק. לצד הנפגע מהפעולה יש אינטרס להפנים את העלויות אל תוך המערכת השוקית, אך זה בהנחה שהוא מודע לפגיעה זו. במקרים רבים של השפעה חיצונית שלילית, יש אי סימטריה במידע- המעורבים בפעולה של ההשפעה החיצונית מודעים לקיום ההשפעה החיצונית או לאפשרות לקיום של השפעה כזאת, ואילו הנפגע אינו מודע לקיום ההשפעה, ולעיתים קרובות אינו יכול כלל לדעת עליה. במקרים רבים רק לאחר שנים רבות מתחיל להתעוררחשד בקיום בעיה, וגם אז צריך לנסות ולחפש מי הגורם לבעיה ואחר כך להוכיח שאכן הוא זה שגרם לאותההבעיה ולא מישהו אחר.

החוק מבטא את רצון הציבור ואת הציפיות החברתיות בנושאים שונים, הוא משקף נורמות התנהגות הוגנות ודואג לאיזון צודק בין הפרט והכלל, הוא זה שקובע את המותר והאסור ואם רוב הציבור לא מרוצים ממשהו בחוק וחושבים שהוא אינו מתאים הם יכולים לשנות את החוק בהליך דמוקרטי. כל עוד לא התקבל חוק אחר ייטב לכולנו אם נפעל במסגרת החוק הקיים. החוק הוא זה שיקבע מה אסור ומה מותר, ולכן ניתן אולי לומר שהמוסר מיותר ואכן על פי רוב המוסר הוא אינהרנטי בחוק ועל כן החוק מגלם את המוסר הציבורי, ומשום כך רבים חושבים שאם הם פועלים במסגרת החוק הרי שהם פועלים במסגרת המוסר. ואכן אחד הפתרונות העיקריים שמציע החוק לפתרון משחקי המחשב בעלי תכנים אלימים הוא לקטלג את המשחקים לפי קבוצות גיל על מנת לתת מודעות להורים לגבי תוכן המשחק ורמת האלימות שמוצגתבו.

 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-12 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

  • Schulzke, M. , "Defending the morality of violent video games", Ethics and Information Technology, vol. 12, no. 2, pp. 127-138.
אלימות וירטואלית: איום ממשי או לחץ מיותר

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏250.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)