‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי אצל ש"י עגנון הזיווג בסיפורים פירנהיים, תהילה ?

תוכן עניינים

פרק א'- סיפור  "תהילה"

א.1    תבנית העלילה : זיווג והפרתו 

א.2    תפיסה דטרמניסטית לחטא, עונשו ומשמעותו  

א.3    אהבה ומוות, מימוש הזיווג

פרק ב' - סיפור  "פירנהיים"  

ב.1       תבנית העלילה : הזיווג והפרתו

ב.2       סיבת העונש של פירנהיים

ב.3       תחילה וסוף כמפתח פרשני לסוגיית הזיווג

פרק ג'- מבט אל השונות בסוגיית הזיווג

פרק ד'- סיכום ומסקנות  

ה.        רשימת מקורות

העבודה הנוכחית עוסקת ביצירותיו של ש"י עגנון העוסקות בזיווגים שהופרו וענישה על ההפרה. היצירות המרכזיות בהן עוסקת העבודה הן "תהילה" ו"פרנהיים" אלו שני יצירות שונות אשר נכתבו בזמנים ובמקומות שונים והדמיון ביניהם נוגע רק לנושא מוטיב הזיווג והפרתו. לכן שאלות המחקר שייבדקו : סיפור "תהילה" -מדוע צריכה תהילה לחוש את החטא של הפרת הזיווג,  להמשיך להאמין באל שפגע ביקרים לה מכל ולחיות שמונים שנה בתחושה כי היא נענשת באופן קשה על חטאו של אביה? סיפור "פירנהיים" – האם העזיבה של פירנהיים וההשלמה עם זה שאינגה לא רוצה אותו יותר מעידה על כך שהוא גרם לביטול הזיווג האידיאלי ויצר זיווג ריאלי ועל כך קיבל עונש בנו מת ואינגה עזבה אותו ושבה לזיווגה האידיאלי? 

פיינגולד מגדיר את הזיווג כמצב של "זיווג כפול" בו מתקיים מפגש בין גבר לאישה שבסופו מתקיימים נישואין  כדת. ש"י מתייחס לזיווג בדת היהודית.  (פיינגולד) הגישה הקבלית  טוען פיינגולד מוסיפה להבנת המשמעות  של  הזיווג וספר הזוהר התייחס במיוחד לזיווג הכפול כמטאפורה למערכת היחסים בין  האדם לאלוהים. על כל  כתב  תשבי :"הציר המרכזי בדיוני הזוהר  על חיי אישות הוא תפיסת קיומם ויחסיהם של איש ואישה כדמות הווייתם וזיווגם של הקב"ה והשכינה... כאספקלריה של מערך כוחות  אלוהיים." ביטל הזיווג פוגע בהרמוניה בין האדם לאלוהים ומכאן החשיבות הרבה של הזיווג. עוד חשיבות רבה יש לזיווג  והדבר בא לביטוי באמונה כי  אלוהים  הוא המזווג זיווגים הוא הקובע מי יתחתן עם מי. אלוהים קובע את הזיווג לפי זכויותיו של האדם והתנהגותו. (תשבי,  בתוך: פיינגולד) לתשבי יש הערות  לגבי תפיסת הזוהר את הזיווגים  והוא טוען כי  : בלבול הזיווגים מביא גם לידי תקלות חמורות יותר. אם הגבר, שניתק מבת זוגו והיא נישאה לאחר, חוזר בתשובה, צריך הקדוש ברוך הוא לסלק מן העולם את הבעל שזכה מן ההפקר ." (תשבי, בתוך פינגולד, עמ' 184)

כשדנים במוטיב הזיווג ביצירותיו של עגנון לא ניתן להתעלם  מסיפור "חולדה ובור"  מהספרות התלמודית לפיה,  :" מעשה בבחור אחד שנתן אמונתו לריבה אחת שישאנה. אמרה: "מי מעיד?" והיה שם בור אחד וחולדה. אמר הבחור: ""בור וחולדה עדים בדבר." לימים עבר על אמונתו ונשא אחרת, והוליד שני בנים. אחד נפל לבור ומת, ואחד נשכתו חולדה ומת. אמרה לו אשתו: "מה מעשה הוא שבנינו מתים במיתה משונה?" ואמר לה: "כך וכך היה המעשה." (מסכת תענית דף ח עמ' א)

מוטיב הזיווג הפרתו מופיע ביצירות נוספות של עגנון כגון "בדמי ימיה" (עגנון) וב"סיפור פשוט" (עגנון, תש"ך)  הצגתם בה להמחיש את משמעותו של הזיווג כזיווג ואת המשמעות של ההפרה שלו והענישה  הנגזרת על מי שמפר אותו ועל מי שחווה את ההפרה והביטול שלו.  בסיפור "בדמי ימיה"  לאה (אמה של תרצה)  ועקביה  מזל הם זיווג  אידיאלי- זיווג שנקבע על ידי אלוהים (פיינגולד) על ידי פגישה מקרית וגורלית עליה כותב עקביה :"ויהי בעמדי  ברחוב העיר"...והנה נערה נשקפת בעד  החלון... אמרתי אליה השקיני נא מעט מים...ותאמר האישה אל הנערה למה זה לא קראת את האיש הביתה...ותאמר סורה אדוני סורה אלינו...ואסור אליהן."(בהט, עמ' 33 ) הזיווג האידיאלי מתבטל על ידי אבי לאה ומקיים זיווג ריאלי לאחר מדאגה לצרכיה במחלתה  ובעצם גורם להתחזקות המחלה המהווה מוטיב ענישה על ביטול הזיווג האידיאלי מה שהביא למותה. המוות הוא לא העונש היחיד,תרצה נדרשת לתקן את פגם הזיווג הריאלי של לאה והיא משלמת את המחיר כדור שני היא נישאת לעקביה מזל הזיווג המיועד של אימה  ומחמירה עם  החטא הקדמון. בנד כותב כי  תרצה אינה מבינה כי מדובר  בנישואין :"שיש בהן מעין גילוי עריות  כפול... "היא נישאת "לאדם  שהיה אהובה של אימה בן דורו של אביה ולא פעם היא נוטה לבלבלם זה עם זה ועקביה מזל נשוי לבתה של אהובתו"  (בנד, עמ' 33) למי שהייתה יכולה להיות הבת שלו, אילו היו נישואיו ללאה אידיאלים ככתוב. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים )

אילנה פרדס, אוהבים מוכי ירח: עגנון ושיר השירים בתרבות הישראלית, ירושלים: מוסד ביאליק.

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

יאיר קורן-מיימון, יחסי מטפלים-מטופלים ביצירותיו של ש"י עגנון, רסלינג.

נורית גוברין, כיוונים חדשים בחקר עגנון, 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים