‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי נצרת במגזר ערבי, עיר מעורבת נוצרית מוסלמית?

תוכן עניינים

מבוא נצרת.. 4

מתאר עירוני 5

רקע היסטורי 5

התקופה העות'מאנית.. 7

המנדט הבריטי 9

פרשת הבחירות לעירייה בשנת 2013. 11

שלטון וכלכלה. 13

תחבורה. 13

תרבות ותקשורת.. 14

חינוך. 14

בריאות.. 14

אוכלוסייה. 15

אתרי נצרת.. 15

כנסיית הבשורה. 15

מסגדים ואתרים קדושים לאסלאם.. 17

אתרים אחרים.. 18

רקע נצרות.. 19

האירוע בברית החדשה. 21

הצליבה. 21

חשכת הצליבה ומות ישו 23

לאחר המוות.. 24

ההורדה מהצלב. 25

הצליבה במקורות אחרים.. 27

העת העתיקה. 27

ביהדות.. 27

ממצאים ארכאולוגיים.. 28

המקום.. 29

המועד. 30

צליבת ישו באמנות.. 31

איקונוגרפיה. 32

מוזיקה. 35

קולנוע וספרות.. 36

צליינות.. 38

מסלולי סיור. 40

ויה דולורוזה. 42

תולדות ויה דולורוזה. 42

מסלול ויה דולורוזה. 44

תחנה 1: ההרשעה. 45

תחנה 2: ההלקאה וכפיית הצלב. 45

תחנה 3: הנפילה הראשונה. 46

תחנה 4: הפגישה עם מרים האם.. 48

תחנה 5: שמעון מקירנה עוזר לישו לשאת את הצלב. 48

שמעון מקירנה. 48

תחנה 6: ורוניקה מנגבת את פניו של ישו 49

תחנה 7: שער המשפט והנפילה השנייה. 50

תחנה 8: ישו מדבר אל בנות ירושלים.. 50

תחנה 10: חלוקת הבגדים.. 51

תחנה 11: המִסְמוּר לצלב. 52

תחנה 12: הצליבה. 52

תחנה 13: ההורדה מהצלב ומרים האם הדואבת.. 53

תחנה 14: הקבר והתחייה. 53

אתרים בתוואי דרך הייסורים הקשורים בה. 54

ויה דולורוזה באמנות.. 55

כנסיית הקבר. 55

היסטוריה של הכנסייה. 56

חלוקת העדות בכנסייה. 57

מבנה הכנסייה. 58

ביבליוגרפיה. 59

נָצְרַת או נָצֶרֶת (ערבית أَلنَّاصِرَة, תעתיק מדויק: אלנָּאצִרַה, תעתיק חופשי: א-נָּאסִירַה; לטינית Nazara) היא עיר עתיקה במחוז הצפון בישראל, וכיום היא העיר הערבית הגדולה בישראל.

בעיר כ-78,000 איש, רובם ככולם ערבים, כ-70% מהם מוסלמים ויתרתם נוצרים. נצרת היא מרכז כלכלי, פוליטי, תקשורתי ותרבותי ראשון במעלה בקרב ערביי ישראל, והיא סמן חשוב להלך הרוח במגזר הערבי בישראל.

מדי שנה מהווים אירועי יום האדמה והפגנות האחד במאי תזכורת לעובדה זו, וחלק ניכר מאירועי אוקטובר 2000 התחולל בעיר.

אזור נצרת היה מיושב כבר בתקופה הפרהיסטורית כפי שמעידים ממצאים שהתגלו במערת קדומים על הר הקפיצה שבדרום העיר. (אבישר, 2019)

בתקופת בית שני התקיים בנצרת יישוב קטן, ועד לתקופה הביזנטית היא הייתה עיר יהודית. עם הכיבוש הצלבני עלתה חשיבותה של העיר, היא הייתה לבירת דיוקסיה קתולית וקמו בה כנסיות. לאחר מכן ידעה העיר עליות ומורדות, וזכתה לתקופת שגשוג של ממש רק במהלך המאה ה-19, כאשר מעצמות אירופה החלו מגלות בה עניין. בתקופה זו ובמהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20 הוקמו בעיר כנסיות, מנזרים ומוסדות חינוך ובריאות רבים. (חטינה, 2018)

לפי הברית החדשה התגוררו מריה, אם ישו ובעלה יוסף הקדוש בנצרת, בה ניתנה הבשורה ובה הגיע ישו לבגרות. מסיבה זו שוכנים בעיר מספר אתרים קדושים לנצרות, שבראשם אתרים המזוהים עם הבשורה. העיר היא יעד פופולרי לביקור צליינים.

שלושה אפיפיורים פקדו אותה - פאולוס השישי ב-5 בינואר 1964, יוחנן פאולוס השני בחג הבשורה ב-25 במרץ 2000, והאפיפיור בנדיקטוס השישה עשר ערך בה מיסה המונית ופקד את בזיליקת הבשורה ב-14 במאי 2009.

מספר ערים ברחבי העולם קרויות נצרת על שמה של העיר.

מקור השם "נצרת" אינו ידוע בוודאות, אך בהיות היישוב העתיק במקום יהודי, סביר שהשורש הוא עברי, או למצער שמי. ייתכן שמדובר בשם שמקורו במילה "נצר" (במשמעות של חוטר, ענף), והנוצרים רואים בכך רמז לכך שישו הוא נצר לבית דוד. אפשרות אחרת היא שמדובר בשורש "נ.צ.ר." במשמעות שמירה, שכן ההר שעליו נמצאת העיר משקיף על עמק יזרעאל, ויכול לשמש עמדת הגנה מפני צבאות זרים. שמה של העיר העניק לנצרות ולנוצרים את שמם בעברית. (אבישר, 2019)

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

אבישר נ', ללמוד מהמזרח – מזרחיות, חינוך ותיקון עולם, הוצ' מופת , (2019)

מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת ישראל: דת, פוליטיקה, חברה. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.