עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה  15,000 עבודות אקדמיות בחינם/ במחיר שפוי:99-390 שח. 

אתר ברוח חב"ד 

שיתוף מידע ללא גזל.

החומר באתר משמש השראה וחומר עזר בלבד. אסור להשתמש בקובץ העבודה להגשה למוסד אקדמי.

طُلَّاب 

Русский студенты

Français            አማርኛ

חוות דעת על מרצים

תוצאת תמונה עבור ‪PAypal‬‏

תמונה קשורה  ×ª×•×¦××ª תמונה עבור ישראכרטתוצאת תמונה עבור אמריקן אקספרס

תוצאת תמונה עבור פפר       ×ª×•×¦××ª תמונה עבור פייבוקס     Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור ביט

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7        

תוצאת תמונה עבור העברה בנקאית

עבודה אקדמית בדואים אלימות במשפחה הערבית, אלמ"ב, תופעת האלימות נגד נשים בחברה הבדווית (עבודה אקדמית מס. 11129)


‏290.00 ₪

33 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11129
עבודה אקדמית בדואים אלימות במשפחה הערבית, אלמ"ב, תופעת האלימות נגד נשים בחברה הבדווית

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת האלימות נגד נשים בחברה הבדווית?

תוכן עניינים

1      מבוא. - 1 -

1.1            הגדרת הנושא והקשריו לנושא החינוכי - 1 -

1.2            חשיבות הנושא. - 2 -

1.3            רציונאל תיאורטי קצר. - 2 -

2      סקירת ספרות. - 5 -

2.1            הקאנון החברתי והשפיעתו על יחסי גברים-נשים בחברה הבדווית. - 5 -

2.1.1              מעמד האישה בחברה הבדווית. - 5 -

2.1.2              רקע היסטורי ותרבותי - 7 -

2.1.3              היחס לאישה בדת המוסלמית. - 10 -

2.2            גורמים חברתיים ורקע סוציאלי - 12 -

2.2.1              אלימות ויחסי כוח במשפחה. - 12 -

2.2.2              היחס למפגשי גברים ונשים בחברה הבדווית. - 13 -

3      מתודולוגיה. - 14 -

3.1            השיטה ואיסוף הנתונים. - 14 -

3.2            מערך המחקר. - 14 -

3.3            אוכלוסיית המחקר. - 14 -

3.4            כלי המחקר. - 15 -

3.5            קשיים במהלך המחקר. - 15 -

4      ניתוח הממצאים. - 16 -

4.1            תחושות, רגשות וחוויות אישיות. - 16 -

4.2            נושאים תרבותיים. - 16 -

4.3            המשפחה הבדווית. - 17 -

4.4            חיברות וסוציאליזציה בחברה הבדווית. - 18 -

4.5            הצעות והמלצות. - 18 -

5      המלצות. - 19 -

5.1            מטרת התוכנית. - 19 -

5.2            מפגשי התכנית. - 20 -

5.2.1              מפגש מס' 1 – היכרות וכללי המשחק. - 20 -

5.2.2              מפגש מס' 2 – עדויות. - 21 -

5.2.3              מפגש מס' 3 – אלימות פיזית ומילולית. - 22 -

5.2.4              מפגש מס' 4 – מעגל האלימות. - 24 -

6      סיכום. - 27 -

7      ביבליוגרפיה. - 30 -

8          נספחים   - 33 -

 

הנשים הבדוויות מקבלות את האלימות נגדן בהשלמה סבילה עם הרעה החולה הזו, כיוון שמבחינתן כמו מבחינתה של החברה הבדווית כולה זוהי נורמה מקובלת בתרבות הבדווית. הן רואות באלימות נגדן מעין מוסכמה המעוגנת בתרבות הבדווית ומה גם שבעיניהן האלימות נגדן מקבלת לגיטימציה גם מחוקי הדת המוסלמית אליה הן משתייכות.

שכן, ע"פ דת האסלאם, מותר לגבר להשתמש באלימות נגד האישה, אולם הוא רשאי לעשות כן רק אם המשא ומתן הסתיים בכישלון ואין דרך אחרת להגיע לעמק השווה. ברם, הגברים הבדווים מתייחסים למצווה דתית זו ופונים רק אל חלקה השני: הם לא פותחים במשא ומתן כשיש בעיה, אלא ישר פונים למכות וכך תמיד האישה מרגישה היא-היא האשמה.

ע"פ גל, הקונפליקט הוא קונפליקט של טבע-תרבות. זוהי נקודת מוצא ביולוגית המסבירה את התוקפנות האנושית כתכונה מולדת, כלומר "אינסטינקטיבית". האלימות היא תופעה שנובעת מכשל מערכות ומכשל בתקשורת הבין-אישית בין הקורבן לתוקף. כלומר, מה שמכונה "שד" (האלימות) יוצא מהבקבוק כאשר היחסים וההסדרים משתבשים בין בני שני המינים או אז הקשר ביניהם מגיע לאבדון. יחסים והסדרים אלה הם האחראים על הכאת נשים. כמו כן, האלימות היא דבר מולד והיא חלק מטבע האדם (גל, ע' 463-465).

מחקרים רבים מצביעים על כך שבעיית האלימות נגד נשים במשפחה קיימת במרבית החברות בעולם ובכל התרבויות, בכל השכבות הגילאיות והמעמדות בחברה כמו גם באזורים גיאוגראפיים שונים. אם כי מידת השכיחות והתדירות של אלימות כזו משתנה מהקשר להקשר. יחד עם זאת, חברות נבדלות ביניהן בתפיסות לגבי האלימות נגד נשים במשפחה ובעמדות כלפי נשים מוכות וכלפי גברים אלימים. בחברות רבות בעולם, ובעיקר חברות קולקטיבי סטיות מזרחיות כמו החברה הבדווית, החלו לעורר עניין ציבורי, מקצועי ומדעי בבעיות האלימות כלפי נשים במשפחה רק במהלך העשור האחרון בחברה הבדווית סוגיה זו נתפסת עדיין כבעיה אישית ופנימית שאין לחטט בה יתר על המידה ומה גם שלמוסדות אין כל לגיטימציה להתערב בה ובכלל זה גם לא לשבט. שכן, בחברה זו אין האלימות נגד האישה נתפסת בעיה חברתית-מערכתית שיש לבערה מן השורש (חאג'-יחיא וסדן).

ע"פ המחקרים, 48% מהנשים בחברה הבדווית בנגב דיווחו על שימוש באלימות פיזית נגדן, כאשר 30% נחשפו לאלימות במשפחה. לאלימות כלפי האישה בחברה הבדווית ישנם סיבות וגורמים שונים ובהם:

  1. סיבות על רקע מצב סוציו אקונומי קשה כמו עוני, רמת אבטלה גבוהה, רמת השכלה נמוכה, אחוז ריבוי טבעי גבוה וחוסר הרמוניה בין בני הזוג הנשוי.
  2. סיבות תורשתיות כמו פוריות נמוכה ובעיות גנטיות (בין היתר על הרקע של נישואי קרובים).
  3. סיבות תרבותיות וחברתיות: חוסר מיומנויות תקשורת, ציפיות מסורתיות מתפקיד האישה לאחר הנישואין, דעות שליליות כלפי האישה וקודים תרבותיים.
  4. סיבות התלויות בצורות הנישואין: על-פי רוב, הגברים הבדואים מתחתנים דרך שידוך שהוריהם בוחרים להם. לעיתים לא נוצרת הרמוניה בין בני הזוג, דבר שמוביל בסופו של דבר לאלימות. כמו כן, גם נישואים בגיל צעיר, הן מצד האישה והן מצד הגבר, שעדיין לא מודעים למשמעות החיים המשותפים יחד.
  5. סיבות הנובעות מחסכים רגשיים בעבר וכתוצאה ממצב נפשי ופסיכולוגי מסוים.

כל הגורמים שנמנו לעיל הם האחראים כלפי נשים בחברה הבדווית ובמיוחד בחברה הבדווית המתגוררת בפזורה עם תנאים מאוד קשים, ללא שום מקורות תעסוקה ומוסדות חינוך (Cwikel, Al-Kenawi).

בעבודה זו ארד לשורשיה של תופעת האלימות נגד נשים בחברה הבדווית ואבדוק כיצד הדבר מתקשר לנורמות החברתיות בחברה שמרנית זו הנפתחת לאיטה אל העולם שבחוץ. כמו כן אבדוק בעבודה זו האם השינויים והתמורות העוברים על החברה הבדווית בימים אלו אכן משפיעים גם על יחסה של החברה הבדווית לאישה בכלל ובפרט לנושא האלימות כלפיה.

חשיבותו של מחקר זה נובעת בראש ובראשונה מהעובדה כי המחקר האקדמי ממעט לעסוק באלימות נגד נשים בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. המחקר יחשוף את חוויותיהן ותחושותיהן של נשים בחברה ובנוסף, ישפוך אור על דפוסי הזוגיות בחברה הבדואית, על התקשורת, על הנורמות החברתיות והחוויה הכללית של אישה בחברה זו. מחקר זה יוכל, בשאיפה, לשמש כמאין פתיחה למחקרים רבים שבאמצעותם תעלה המודעות לחשיבות הנושא. בנוסף, המחקר יפתח צוהר לעולמן של נשים מהמגזר הבדואי ויחשוף את דרכי ההתמודדות שלהן עם התנהגות אלימה כלפיהן. רוב הנשים הערביות נמנעות מלבקש תמיכה והגנה מגורמים שמחוץ למשפחה, מחשש לעימות עם נוהגים דתיים וחברתיים המעניקים לגיטימציה לאלימות נגד נשים (צביקל ובקר ). על כן, נשים בדואיות אינן חושפות את סיפורן האישי וחוויותיהן כנשים מוכות. מחקר זה ישמש פלטפורמה לחשיפת סיפורים אישיים ולנושאים הנחשבים רגישים ואף "טאבו" בחברה הבדואית. חשיפת הסיפורים האישיים תאפשר לצור תוכנית חינוכית שתוכל לשמש אנשי חינוך רבים על מנת לצור מודעות ולמנוע (בתקווה) מצבים עתידיים של שימוש באלימות כלפי נשים בחברה הבדואית.

בספרו "הכלב השחור של צ'רצ'יל ותופעות אחרות בנפש האדם" סטור טוען אנטוני סטור כי כאשר שופטים בבתי משפט מסבירים כי "פושעים אלימים התנהגו כמו חיות" זוהי טענה לא הוגנת כלפי שאר המינים. האדם הוא יוצא דופן באלימותו ובאכזריותו. אלימות הרסנית אצל בעלי חיים בני אותו המין היא שכיחה ומתבצעת רק במצבים קיצוניים של צפיפות יתר או חוסר מזון. לעומת זאת, האדם, אשר מתנהג באלימות כלפי אדם אחר, בן אנוש בדיוק כמוהו, מכניע אותו באמצעות אלימות הרסנית, גם כאשר קורבנו הוא חסר אונים ונתון לחלוטין לחסדיו. חוקרים רבים בדקו את הסיבות להתנהגות אלימה, רבים טענו כי הסיבות נעוצות במבנה הגנטי של האדם הנוהג באלימות. כלומר, המטען הגנטי של האדם הוא שייקבע בסופו של דבר על רמת התוקפנות המצויה בו ואת שימושו באלימות כחלק מהתנהגות תוקפנית. בניגוד לגישה זו, הגישה המחקרית המקובלת כיום, לאור מחקרים רבים שנעשו בנושא, טוענת כי הסביבה שבה גדל האדם מהווה את המשפיעה המשמעותית ביותר להתנהגותו האלימה. השימוש בהתנהגות אלימה תלויה הגורמים שונים ביניהם: דגמי ההתנהגות אליו נחשף האדם, החיזוקים שהם מקבלים על התנהגותם ועוד (סטור). 

מחקרים נוספים עוסקים בהבדלים המצויים בין המינים בכל הנוגע להתנהגות תוקפנית המובילה לאלימות. מתוך מחקרים אלו עולה כי גברים נוהגים במידה רבה של תוקפנות פיזית מאשר נשים. חוקרים אחרים טוענים כי גברים מבטאים תוקפנות ישירה הכוללת אלימות מילולית ופיזית, לעומת נשים הנוהגות בתוקפנות עקיפה הכוללת הפצת שמועות זדוניות, דחיית האדם או התעלמות ממנו.

נשים בחברה הבדואית סובלות מאילוצים כלכליים ומאפליה לרעה, הנכפים עליהן בדרך כלל יותר מאשר על גברים, הן בתוך המשפחה והן מחוצה לה. המבנה הכלכלית והתעסוקתי של החברות הפטריארכאליות מותיר לנשים חלפות מעטות מאוד. התלות הכלכלית היא אחת מהסיבות הכופות על נשים מוכות להמשיך ולחיות עם בין זוגם האלים. בנוסף, בחברה הבדואית, מעמסת הגידול של הילדים מוטלת על הנשים.

ע"פ המחקרים, 88% מהנשים בחברה הבדואית בנגב דווחו על שימוש באלימות פיזית נגדן. לאלימות כלפי האישה בחברה הבדואית יש סיבות וגורמים שונים, כגון: סיבות על רקע של מצב סוציו- אקונומי קשה כמו עוני, אבטלה גבוהה, רמת השכלה נמוכה. בנוסף, קיימת סיבות התלויות בצורת הנישואין, על פי רוב, הגברים הבדואים מתחתנים עם נשים דרך שידוך של הוריהם. לעיתים קורסות לא נוצרת הרמוניה בין בני הזוג, מה שלעיתים יוצר התנהגות אלימה. באופן כללי, החברה הבדואית מתאפיינת כחברה המתגוררת בפזורה בתנאים קשים מאוד (Al-Krenawi,Cwikel ).

משטר דמוקרטי וחקיקה נאורה, או הפעלת מדיניות מתקנת לא הצליחו להביא לשוויון בין המינים, ולעתים אף הזיקו, בחברה המודרנית התודעה הקולקטיבית מדגישה את שמירת כבודו וזכויותיו של הפרט אך מעמדה של האישה נשאר נחות בכל החברות, למרות כל השינויים שחלו בדורות האחרונים. גם החברה הערבית, למרות שעברה טרנספורמציות רבות בכלכלה בחינוך בהיבטים סוציו-תרבותיים ועוד, זו עדיין חברה פטריארכאלית הממקמת את האישה במקום נמוך בהיררכיה המשפחתית. מעמדה של האישה בחברה הערבית נמוך, מצפים ממנה להיות תלויה בבעלה, להיכנע לרצונותיו ולצרכיו ולשמש לו ולמשפחתו מקום של תמיכה (חאג'-יחיא).

מעמדן האישי הנחות של הנשים באסלאם ככלל בא לידי ביטוי בשיעור האלימות כלפיהן וביחס הסלחני של החברה כלפיהם. במידה ומשפחתה סבורה כי סיבת האלימות נגדה היא אי-מילוי חובותיה כבת-זוג וכאם, אזי היא לא תזכה להגנה. נדרש מהאישה לציית לבן-זוגה, במיוחד מבחינה מינית, להשגיח על ילדיה וחינוכם, לוותר על רצונותיה למען אושרם של בן-זוגה וילדיה, לשמור על שמה הטוב של משפחתה ועל חיזוק הקשר המשפחתי. הנוהגים הדתיים והחברתיים אם כן, מעניקים לגיטימציה לאלימות נגד נשים (צביקל וברק).

 ארגוני נשים וחוקרים שונים מעריכים כי שיעור האלימות במשפחה בחברה הערבית הגיע ליותר מ-200 אלף נשים (אחת מחמש) שסבלו מאלימות מתמשכת. ממחקר שערך ד"ר מחמד חאג' יחיא בנושא אלימות, עולה כי 25% מהנשים נחשפות לאלימות פיזית אחת לשנה לפחות, 50% נפלו קורבנות לאלימות פעם אחת לפחות במשך חייהן הזוגיים, ו- 0.5% היו קורבנות לאלימות שבועית. הרצח על רקע "כבוד המשפחה" הוא אחד הביטויים הבולטים והחמורים ביותר לאלימות נגד נשים. בכל שנה נרצחות נשים נשואות ורווקות על-ידי בני משפחותיהן בעטיו של מה שמכונה "חילול כבוד המשפחה". תפיסה זו , המושרשת בחברה הערבית, מאשרת בדיעבד את המעשים המכוערים ואף מזכה את הרוצח.

לאור כל התיאוריות השונות והמחקרים שהוצגו בנושא אלימות במשפחה בדגש על אלימות נגד נשים, אחת המסקנות הבולטות היא שתהליך החברות המרכזי של הילדים אומנם מתחיל בבית ההורים, אולם המקום שבו ניתן לשנות את הערכים השליליים הנרכשים בבית היא מערכת החינוך. מערכת זו חייבת להציב לעצמה את האתגר של הכשרת אדם לחברה דמוקרטית שבה אנו חיים: חברה שוויונית, הורות שוויונית, משפחה ללא אלימות. זאת ניתן להשיג באמצעות חשיפת עובדי המערכת  לתופעה של אלימות נגד נשים וילדים, הפנמת הנושא, יצירת מודעות וכלים שיעזרו להפחית את רמת האלימות נגד נשים בחברה הבדואית. מטרתו של מחקר זה הוא להביא את סיפורן של הנשים לחשיפה במערכת החינוך, חשיפה שתאפשר בסופו של דבר להוביל תהליך של שינוי בחברה הבדואית (רזניק). חוקרים רבים מתמקדים בניסיון להבין את תופעת האלימות בחברה הבדואית, תוך בחינה של מאפייני האלימות השונים, דפוסי ההתנהגות הגברית בחברה הבדואית ובחינה אמפירית של מצב הנשים האלימות בחברה. לדעתי, המחקרים הללו אינם מביאים את התמונה המלאה כיוון שלא מתמקדים בתופעה תוך בחינתה מבפנים, לעומק הדברים, בניסיון להבין את החוויות והתחושות של הנשים החיות במציאות אלימה. במחקרי אביא את הזווית הנשית, תוך דגש על העצמתן של הנשים הללו ולא על קורבנותם, בכדי לצור הזדהות בקרב התלמידים ולנסות לחשוף אותם לעולמן הפנימי והמורכב של נשים החוות אלימות במשפחה. 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

קמיר א', "כבוד אדם וחווה: פמיניזם ישראלי, משפטי וחברתי", הוצאת כרמל.

רזניק ר'. החברה הפטריארכאלית, שוביניזם ואלימות נגד נשים. על מה: ביטאון לקידום מעמד האישה , 10: 42-4.

שקדי, א'. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. אוניברסיטת תל-אביב: הוצאת רמות.

Cwikel, J. & Al-Krenawi, A .The physical and psychosocial health of Bedouin-Arab Women Of The Negev Area Of Israel: The Impact Of High Fertility And Pervasive –Domestic Violence.


תגיות:

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)