‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי סיפור פשוט ותהילה -קווי הדמיון והשוני?

תוכן עניינים

1      מבוא

1.1          מטרת העבודה

2      האדם מול החברה ומול האלוהים ב"סיפור פשוט" וב"תהילה"

2.1          "סיפור פשוט"

2.2          "תהילה"

3      הקונפליקטים הבין-דוריים ב"סיפור פשוט" וב"תהילה" ותוצאותיהם

3.1          "סיפור פשוט"

3.2          "תהילה"

4      סיכום

5         ביבליוגרפיה

בעבודה זו אסקור שניים מסיפוריו של עגנון: סיפור פשוט ותהילה ואעמוד על קווי הדמיון והשוני ביניהם, המוטיבים המקופלים בהם, מסריהם וסגנונם.

הספר "סיפור פשוט" היה במידה רבה כמעין "ספר ביכורים" כיוון שהוא סימן את פריצתו המאוחרת יחסית של עגנון ככותב אל זירת הרומן. "סיפור פשוט" – הנו "סיפור של תולדות נישואין" כפי שציין עגנון עצמו במכתבו לשוקן. היה זה אפוא לרומן השני בסדר הרומנים שלו, שהעיסוק בהם תפש זה מכבר מקום מרכזי בסדר יומו הספרותי[1].

"סיפור פשוט" מגלם את סיפורו של  הירשל, גיבור הסיפור בעלילה, בחור פאסיבי ואדיש לגורלו, בעל מאפיינים של דון קישוט שקיומו מתאפשר תודות לניסים בלבד.

כמו רבים מסיפוריו של עגנון, סיפור פשוט כתוב אף הוא במסורת הסיפור הפסיכולוגי-אירופי הריאליסטי (בלומה נאכט) לבין תביעותיה של המשפחה היהודית לשאת אישה ע"פ אמות מידותיה. למעשה, זהו רומן פסיכולוגי המציג את הקונפליקט בין שאיפות היחיד לבין תביעות החברה, כמעוות היכול לתקון בטירוף או בריפוי פסיכיאטרי שכמוהו כאובדן נשמתו היתירה של הגיבור. עגנון חידש את רומן הנישואין האירופי בצורה מעניינת משהקנה משמעות נוגה לסיום מאושר.

להבדיל משאר היצירות אשר קדמו ל"סיפור פשוט", בהן נסוג עגנון אחורה אל העולם הטרום מודרני , היה הרומן החדש בן זמנו ואף בן מקומו : "סיפור פשוט" מתרחש בעיר בוצ'אץ' המכונה גם כאן בשם "שבוש" בתחילת המאה העשרים, בשנים המקבילות לשנות הבחרות של עגנון עצמו. משמע שעגנון בא לתאר ברומן זה חברה שכבר עברה תהליכי שינוי ומודרניזציה, גם אם תהליכים אלה עדיין היו בעיצומם, מה שמעניק לה דיוקן שונה מזה של העולם הדתי החסידי העומד במרכז "הכנסת כלה"[2]. גם צורת הסיפור השתנתה מן הקצה אל הקצה: לא עוד הרומן הפיקרסקי, המבוסס על מחרוזת של סיפורים הנטועים בהווי העממי, אלא רומן אינטגראלי העשוי על פי הדגם הנפוץ של הרומן האירופי.

סיפור פשוט הינו "רומן משפחה" השואף להציג תיאור ריאליסטי ומהימן של מציאות חברתית ואת מאבקו של הגיבור היחיד בתוך מציאות זו.

גם הסיפור "תהילה" כרבים מסיפוריו של עגנון הוא סיפור על אהבה שהוחמצה וההחמצה הזו היא-היא שהופכת לאסון חייה של תהילה, שכן במקום להינשא לבחיר ליבה, שרגא, היא נישאת לאחר ובזה היה חטאה שעליו נענשה לאורך כל שנות חייה[3].

הסיפור על "תהילה" הינו סיפור החוזר לחטא שבהחמצת הזיווג הראשון שהופר ו"עם הפרתו ניטל טעמו של העולם"[4]. עמוס עוז מגדיר את ההחמצה הזו כ"עוול ארוטי וקורבן ארוטי"[5].

הטראגיות שבהחמצה מקורה ב"הנחה הנסתרת" שלכל אדם בעולם ישנה רק אהבה אחת יחידה, כל השאר הן בבחינת "תופעות לוואי". אם תוחמץ האהבה הזו, תיחשב החמצה זו למן חטא ולא סתם, אלא אותו חטא בראשיתי אותו נהוג לכנות בשם "החטא הקדמון" הלו הוא חטאו של האדם הראשון, שאכל ללא רשות מעץ הדעת, ובשל כך נענשו הוא וכל צאצאיו אחריו. משהוחמצה אותה אהבה יוחמצו גם חיי הבנים עד שילשים ועד ריבעים. החמצה זו היא-היא החטא הקדמון, שבעטיו יגורש האדם מגן עדן. כל ניסיון לתקן את השבר רק יסלים את הטרגדיה ויגרור את האם מן הפח אל הפחת.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבידב ליפסקר, מחשבות על עגנון, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

לאור, ד'. ש"י עגנון. מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל. ע' 99.

עוז, ע'. שתיקת השמים ועגנון משתומם על אלוהים. הוצאת כתר. ע' 36. 

Ilana Pardes, Agnon's Moonstruck Lovers: The Song of Songs in Israeli Culture, Seattle: University of Washington Press.