‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הרומן האופסימיסט ?

 תוכן עניינים

מבוא 

פרק א': בניית הדמויות ע"י המספר 

פרק ב': הנרטיב הפלסטיני, הדמויות הגבריות והנשיות 

תפקיד המשפחה החברתי והמשפטי

פרק ג'   ההשלכות המשפטיות של הספר "האופסימיסט" 

כיבוש והפקעת קרקעות  החוק לרכישת מקרקעין

סיכום 

ביבליוגרפיה 

חקיקה 

מאמרים וספרים 

מקורות באנגלית 

הרומן האופסימיסט[1] מבחינת סגנונו הוא תופעה מיוחדת בספרות הערבית בכלל ובספרות הערבית הפלסטינאית בפרט. הרומן נוטה לעצב, הוא אירוני וסרקאסטי מאד, אך בכל זאת רציני ומאד טרגי. בקריאתו שמחים אך גם נעצבים, כך שבעומקיו יש הרבה יגון[2].

עבודה זו עסקה בספר "האופסטמיסט" אשר נכתב על ידי אמיל חביבי,
ספר זה המהווה ביטוי של מחאה למשברים שפקדו את המגזר הערבי במדינת ישראל בשנת 1948. הספר מגולל את קורותיו של סעיד, ערבי ישראלי, שחזר למדינה הצעירה כפליט ועד לחטיפתו לחלל החיצון (אשפוזו במוסד לחולי רוח) ולמותו הטראגי.
יש משמעות חתרנית בדמותו של סעיד שמגלם בתפיסת הזמן המורכבת תמונה בלתי אפשרית של בן למיעוט הפלסטיני החי תחת שלטונו הצדקני של רוב לאומי יהודי.

יצירתו של חביבי "האופסימיסט" מציבה את עצמה בסיטואציה היסטורית ותרבותית ספציפית כנגד עמדות כוח, כלומר: השלטון במדינה היהודית וגם הציונות שטיפחה את עצמה תוך דיכוי זכויותיו של המיעוט הפלסטיני[1].

היצירה מאתרת את האחראים ומצביעה עליהם, ואלו לא רק יהודים, אלא ישנם גם ערבים ואנגלים.

חביבי תובע גם את החולשה הפלסטינית ותוקף אותה ביותר ממקום אחד, הוא מנפץ מיתוסים ואידיאלים שהחברה הערבית הפלסטינית גדלה עליהם, וסולל את הדרך לשחרור ולמציאת העצמי שמתממש בסופו של דבר ברומן.

אי אפשר להציג את חביבי כסופר אוניברסלי, כי אז אנו מתעלמים מעמדתו הפוליטית המקורית והחריפה של יצירתו.

אולם בתור סופר המשתייך למיעוט תרבותי במדינת ישראל, אפשר להבחין בנימה מסוימת של אוניברסליזם בטקסטים שלו שבאו בכדי להתקבל בתרבות הרוב היהודית. אותם טקסטים חותרים תחת אותו אוניברסליזם בכך שהם מקצים לקול הפלסטיני מקום מסוים שאינו משתלב בתבנית אוניברסלית.

באמצעות פן הומוריסטי אירוני, פריעה וערעור של הנרטיב האדיפלי באמצעות סיפור קטוע לא שלם, שימוש בסמלים מעוררי מחאה, ניפוץ אידיאלים וניכור הגיבור, מפתח חביבי את מחאתו הפוליטית הנוקבת על גורל בני עמו, בתקופה שבין 1948 עד 1967 ביצירתו האופסימיסט.

האופסימיסט כהצגת יחיד   תגובת הרוב הדגישה במיוחד את היסוד האוניברסלי המשותף ליהודים ולערבים. מבקרים רבים חזרו והדגישו שהדמות של האופסימיסט הפלסטיני השורד תחת השלטון הישראלי דומה מאוד לדמות היהודי החמקמק והשורד בעולם הגויים בגולה הרווחות ביצירות מנדלי מוכר הספרים או בסיפורי שלום עליכם. בכך יצרו המגיבים בני תרבות הרוב (יהודים) תשתית אוניברסלית, משותפת ליהודים ולערבים[2].

 ספרות המיעוט אשר חוברת למהלך מעין זה משלמת על כך, בדרך כלל מחיר פוליטי גבוה, שכן המהלך הזה של האוניברסליזציה מטשטש את עמידתה הפוליטית הנחותה הלוחמנית והמדוכאת ומטשטש את האופוזיציה הכוחנית הפוליטית שמתקיימת בינה לבין תרבות הרוב החזקה ממנה. ייצור המבנה המשותף האוניברסליסטי מדחיק את המבנה הלא משותף, או את חוסר השוויון שמתקיים בינה לבין תרבות הרוב[3].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חביבי, אמיל. האופסימיסט, נוסח עברי; שמאס אנטון, חיפה

חנן חבר, הפליטות לפליטים; אמיל חביבי וקנון הספרות העברית, המזרח החדש, ל"ה, ירושלים

Amy D. Ronner, Law, literature and therapeutic jurisprudence (Carolina Academic Press, Durham, N.C.).