‏290.00 ₪

 שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי תפקוד חברתי של ילדים ליקויי הלמידה המשולבים בחינוך הרגיל?

תוכן עניינים

1. מבוא

2. 2. סקירה תיאורטית

2.1 לקויות למידה

                      2.1.1  הגדרת לקות למידה

                      2.1.2  סוגי לקויות למידה             

2.2 תפקוד רגשי

                 2.2.1      תפקוד רגשי אצל ילדים

                     2.2.2 תפקוד רגשי אצל ילדים עם לקות למידה

2.3 שילוב ילד בעל לקות למידה

               2.3.1       השילוב- רקע היסטורי

                    2.3.2  מגמות השילוב בישראל

2.4 השפעת השילוב על התפקוד הרגשי אצל ילדים בעלי לקות למידה

                    2.4.1 מצוקה רגשית ודכאון

                     2.4.2ממצאי מחקרים בנושא שילוב תלמידים בעלי לקות למידה בחינוך

                        הרגיל

4. דיון
5. 4. סיכום ומסקנות
6. 5. ביבליוגרפיה

מטרת הסקירה היא לרכז בצורה פשוטה ועניינית את הנושאים הבאים: מהי בעצם לקות למידה? מהם סוגי הלקויות הקיימות? כיצד משפיע על כישורים חברתיים?

על מנת שהקורא, המעוניין בחיוב לבצע את השילוב יכולים לדעת כיצד להתגבר על מכשולי הקודמים ולבצע שילוב נכון וקצר תוך הפחתה משמעותית במאפיינים רגשיים שליליים אצל ילדים בעלי לקות למידה.

ידוע כי בעלי לקות נאלצים להתמודד לא רק עם קשיים לימודיים, אלא גם עם מצבים חברתיים אשר יכולים לגרום בסיטואציות מסוימות לתפקוד רגשי שלילי אצל תלמידים אלו, שאלות המחקר העיקריות הן איפוא לבחון, מהי השפעת השילוב אצל ילדים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל? האם מתקיים הבדל בין סוגי הלקויות השונים? מה יכול להשפיע על התפקוד הרגשי לשלילה או לחיוב? על סמך הסקירה התיאורטית הובן כי במיוחד ילדים בעלי לקות למידה חווים קשיים בפיתוח מיומנויות למידה תוך קושי גם במיומנויות חברתיות שנובעות מלקויות הלמידה.

מסקנת המחקר , התמודדות זו כרוכה בעיקר במשאבים נפשיים רבים על מנת בראש ובראשונה להבהיר לילד שניתן להתגבר עליהם ולאחר מיכן לתת כלים בעזרתם הוא מסוגל לעקוף את הבעיה ולהתחמק מקושי רגשי.

עד לפני מספר שנים חוסר הצלחה בשילוב נבע מחשיבה כי כל הקשיים החברתיים של לקוי למידה נבעו מ"תסמונת הכישלון", אלה הם הגורמים לילד עם לקות למידה לתחושת כישלון, סבל, תסכול ויוצא בזה. בשנים האחרונות חלה תפנית והובן כי הקושי הלימודי מתבטא גם בקושי חברתי, וככל שקשה לתלמיד להתבטא לימודית כך קשה לו להתבטא חברתית.

תלמיד מפתח כתוצאה משילוב בחינוך הרגיל בעיות רגשיות כפי ששיערתי אך כאשר הלקות היא מילולית, בשאר הלקויות זה קורה באפון עקבי. עם השנים גוברים המאפיינים האלה בדגש על פגיעה בדימוי עצמי, בדידות, דיכאון ותחושה של היותם קורבנות ובושה כרונית.

כאשר תלמידים אלה מרגישים מצוקה שאינה ניענת על ידי צוות מקצועי הם מרגישים שוב מבולבלים, צער וכאב כאשר בבית הספר התפרצות הרגשות גורמת לבריחה משיעורים, הימנעות מלמידה, חוסר עמידה במטלות וכד'. חלקם אף יפתח התנהגויות לא מסתגלות שאף יכול להגיע למרד, הם מפעילים על סמך הספרות מנגנון הדחקה ולא מגיעים להכרה ממשית שעליהם להתמודד עם הבעיה.

המצב הולך להיות גרוע יותר כאשר אין השלמה פנימית וקבלה של הלקות, שהיא כחלק מהצלחת השילוב, כאשר התלמיד ממשיך עם פריקת רגשות וזעם תוך האשמת הסביבה, דבר זה יהפוך לדבר שבשיגרה.

לעומת זאת,  תנאים חיצוניים ופנימיים כדוגמת: תמיכת משפחה, תמיכה חברית, תמיגה בית ספרית בתופסת מאפייני אישיות, תוך שיתוף פעולה בין גורמים אלו בשילוב עם בית ספר רגיל יעזור לילד לפתח אסטרטגיה חיובית ולהפוך את הרגשות השליליים של הילד תוך הגעה להשלמה חלקית של המצב.

יש לציין שתלמידים אלו עדיין יהיו בתחושת "מיתוג" למרות שהיו רוצים שיתייחסו אליהם כרגיל, אך הם לא ירימו ידיים ויהיו מוכנים לפחות לקבל עזרה תוך שיתוף פעולה ובאמצעות כך יותר תלמידים יגייסו משאבים שיעזרו להם להתגבר על חרדות ויגלו נחישות למרות הקושי, תוך שהם מכירים בלקות וחיים איתה. 

לסיכום הרציונאל הוא, שקיימים הבדלים וסגנונות התמודדות של תלמידים עם לקויות למידה מילוליות ללקויות שאינן מילוליות. מתוך בדיקת הספרות עולה כי משתתפים עם לקויות מילוליות דווקא מגיעים בסופו של דבר להתמודדות מסתגלת ואף נחושה. לעומתם, תלמידים עם לקויות למידה שאינן מילוליות נוטים להתאפיין בתפקוד רגשי אשר אותם מנינו אותם כולל התמרדות. דבר הנובע מתפיסה עצמית לא מציאותית ומהעובדה שהם מתקשים להתמודד עם הבנתם כי קיימת בקרבם לקות ובעקבות זאת מצבם הנפשי ונתוני האישיות שמאפיינים אותם, אם יקבלו טיפול פסיכולוגי נוסף על תנאים חיצוניים ופנימיים מחבקים הם גם יגיעו להשלמה ויתפקדו בצורה רגשית טובה ככל התלמידים.

מתוך העבודה אפשר ללמוד כמה דברים שאינם מתחום שאלות המחקר שנבדקו:

1. לעיתים הבעיה לאו דווקא מהילדים ליקוי הלמידה, אלא מהילדים הרבים שאיתם הם באים במגע, לעיתים זה נובע מהישגיות, הבלטה של תלמיד לקוי למידה בחברה וזיהוי מיומנויות חברתיות דלות. כל אלה משפיעות על התלמידים הרגילים לדחות תלמידים בעלי לקות למידה אשר בסופו של דבר ישפיע עליהם רגשית.
2. ילד בעל לקות למידה יכול לצאת ממצב חברתי זה כאשר בידו קיים מיומנות שאין לתלמיד רגיל באותה חברה, כאשר תלמיד מסוג זה נראה טוב או בעל כושר שחייה רב הוא הופך למודל להערצה למרות היותו בעל לקות למידה.

עבודה זו סקרה באופן מעמיק באמצעות סקירה תיאורטית את נושא לקות למידה, לצורך השלמת הנושא יש לבצע חקירה סטטיסטית באמצעות שאלונים לתלמידים בעלי לקויות למידה שונים בישראל על מנת להבין יותר לעומק כיצד בא לידי ביטוי הספרות המחקרית ומהם הגורמים הרלוונטיים ביותר מתוך שלל הגורמים שניתנו בעבדוה זו, על מנת לתת לה תוקף אמפירי ולא רק על סמך תאוריות של חוקרים.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

חסינה