עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 25 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה".

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית יחסי ארצות הברית וישראל בעקבות פיתוח הגרעין באיראן,ארה"ב ישראל אירן והגרעין (עבודה אקדמית מס. 11116)

‏290.00 ₪

59 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11116

עבודה אקדמית יחסי ארצות הברית וישראל בעקבות פיתוח הגרעין באיראן,ארה"ב ישראל אירן והגרעין

שאלת המחקר

כיצד הושפעו יחסי ארצות הברית וישראל בעקבות פיתוח הגרעין באיראן בחמש עשרה השנים האחרונות? 

 תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 18

שאלת המחקר. 19

מבוא. 19

חיכוך יחסי ישראל ארה"ב מאז היבחרו של אובמה. 19

הילארי קלינטון תשנה את יחסה לישראל בצורה דרמטית לעומת ברק אובמה. 22

הסכם וינה. 24

פרטי ההסכם.. 24

פיקוח. 24

תגובות להסכם.. 25

תגובות דיפלומטיות. 25

הסכם הביניים בז'נבה על תוכנית הגרעין האיראנית. 25

עיקרי ההסכם.. 26

התגובות להסכם.. 27

הסכמות לוזאן על תוכנית הגרעין האיראנית. 27

ההסכמות. 27

בעקבות ההסכמות. 28

תיאוריות ריסון ומדיניות גרעין 29

הפיקוח הבינלאומי על נ"ג ומגבלותיו 31

הפיקוח הבינ"ל הנוכחי על נ"ג במשטרים קיצוניים.. 34

מידת האפקטיביות של הפיקוח הבינ"ל במקרה האיראני 38

אפשרות חידוש שיחות עם אירן 2014. 41

נקודות למו"מ עם אירן בקשר לפריקתה מגרעין לצרכי מלחמה. 42

ארועי ספטמבר 2013 : פיקוח על נשק כימי בסוריה והשלכות על אירן 44

הסכם וינה 2015 אובמה קרי רוחאני 44

הסרת הסנקציות הפיקוח הבינל על ההתחמשות הגרעינית. 44

מתקפת החיוכים וחשש מהונאה אירנית. 45

רק שנה אחת עד לפצצה גרעינית ראשונה. 46

אם אירן תפר את ההסכם – תוכל להגיע לפצצה תוך שבועות. 47

תוך שנתיים מחימת ההסכם – יוסר האיסור למכור ולרכוש נשק. 47

האמון המערבי מול הרוח המזרח תיכונית. 48

יחסי ארה"ב ישראל לאורך השנים

סיכום

מסקנות וסיכום

ביבליוגרפיה

שאלת האיום הגרעיני מעסיקה את הפוליטיקה הבינלאומית מזה שנים רבות. עם תום המלחמה הקרה והתפרקות הגוש הקומוניסטי פחת אמנם החשש מהתלקחות מאבק גרעיני בין מעצמתי, אך מצד שני הצטרפו בעשורים האחרונים שחקנים חדשים לדינאמיקת ההתחמשות הגלובלית. חלק מהשחקנים הללו מאיימים כיום על יציבות הזירה העולמית ואיראן היא אחת מהם. להתחמשות האיראנית היבטי התייחסות מגוונים שניתן לנתחם ברמות שונות. כך למשל, ניתן לבחון את הסוגיה מן ההיבט האזורי הערבית/מזרח-תיכוני בהשוואה לרמה הבינלאומית, או מן ההיבט התרבותי (בהשוואה להתחמשות במזרח אסיה למשל), ומהיבטי התייחסות נוספים ורבים. מבחינת סדר היום העולמי, מדובר כמובן בנושא רלוונטי במיוחד שמעסיק כיום גופים וממשלות רבים. ההצטיידות הגרעינית של משטר האייתולות מעלה אפוא שאלות רבות, ובאופן טבעי גם את דילמת הפיקוח על הנשק האטומי בעולם בכלל ובמשטרים אזוריים-קיצוניים בפרט. מבחינה אזורית מצבה האסטרטגי של איראן הוא מורכב; בעלת הברית היחידה שלה באזורינו היא סוריה ושתיהן מכלכלות באופן קבוע פחות או יותר את החיזבאללה שפועל בשרותיהן. בידוד ויחסים קפואים עם ארה"ב (או קרירים עם שכנות חזקות כמו תורכיה וסעודיה) מאפיינות כיום את המדינה ומחיות את הפחד האיראני, שכמובן אינו רק פחד תיאורטי. מבחינה היסטורית, בספטמבר 1980 הכריז שליטה של עיראק, סאדאם חוסיין מלחמה על איראן[1], מלחמה שנמשכה 8 שנים וגבתה רבבות הרוגים ומאות אלפי פצועים משני הצדדים. בסיומה הייתה זאת עיראק שנכנעה, מכיוון שאירן, גם בשל גודלה וגם בשל אופייה הכלכלי חברתי דתי, עמדה במלחמת ההתשה הזאת, בשעה שעיראק הייתה קרובה להתמוטטות. המערב עמד אז מנגד, מכיוון שהאיום של טהראן נתפס כאיום גדול יותר משל בגדד. תפיסה זאת תקפה כעת שבעתיים, לאחר סילוקו של סאדאם וחולשתה המדינית של עיראק (גיל, 2005). ברמת המדיניות העתידית, אין כל ספק כי ארה"ב, גם לאחר שכוחותיה ייצאו מעיראק באופן מוחלט, תפעל לחיזוקה של עיראק כמשקל נגד לאיראן המאיימת, כאשר את הסלחנות של וושינגטון כלפי הצטיידותן של פקיסטאן ושל הודו בנשק גרעיני ניתן כמובן לראות כהרתעה מאזנת כלפי הזירה האיראנית. איראן מצידה לא רוצה לעמוד שוב בפני איום עיראקי גם בלי סאדאם חוסיין וחרף העובדה שבשתי המדינות רוב האוכלוסייה היא שיעית[2].

עיראק, גם כאשר הגורם הדומיננטי יהיה שיעי, לעולם לא תיהפך לגרורה איראנית. להיפך, היא תתחרה בה על ההשפעה באזור. זו גם אחת הסיבות שההרתעה הגרעינית הפכה היום למענה העיקרי של טהראן לנוכחות ולהשפעה אמריקנית בעיראק ולאיומים השונים בתקופה הנראית לעין. בקונטקסט כזה, עולה כמובן ביתר רלוונטיות השאלה הנ"ל - כיצד בעצם ניתן לפקח על הנעשה שם מבחינת ההתחמשות האטומית? שאלת המחקר שאני מעלה מתמקדת אפוא באופן ספציפי במידת האפקטיביות של האמצעים הבינלאומיים בפיקוח ובריסון של המשטרים הקיצוניים, כאשר על הפרק השאלה האיראנית; עניינו של דיון כזה הוא כמובן לבחון את יעילותם והשפעתם של כלי הפיקוח הקיימים, זאת מאחר וההנחה הרווחת כיום היא שמדובר במשימה קשה ואולי בלתי אפשרית. [3]

מומחים ליחסי ישראל-ארה"ב מתייחסים לאפשרות שלבסוף תושבע לראשונה נשיאה שתנהיג את הדמוקרטיה הגדולה ביותר ואת העולם החופשי כולו, ומדברים על ההשפעה שעשויה להיות לניצחון קלינטון על היחסים עם ישראל בסוגיות העומדות על הפרק – איראן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

[1] עמוס ידלין, ‏הסכם הגרעין הבעייתי תרחישים והמלצות למדיניות, מבט על 722המכון למחקרי ביטחון לאומי

[2] זכי שלום, הסכם הגרעין המתגבש בין ארצות הברית לאיראן ומעמדה הבינלאומי של ישראל, מגזין המזרח הקרוב

[3] אמיר אורן, ברק אובמה ובנימין נתניהו, הזוג האבוד


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה