‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי השפעת גילוי משאב הגז הטבעי על הצמיחה בישראל ?

תוכן עניינים

מבוא

סקירה תיאורטית

 השפעות חיוביות ושליליות של גילוי משאבי טבע על צמיחה

 השפעת גילוי הגז על הצמיחה בסביבה הישראלית

 מתודולוגיה

 ממצאי הראיונות

דיון וניתוח

 ראיון עם מומחה

 סיכום מסקנות

ביבליוגרפיה

למשבר הקורונה יש השפעה ניכרת על הכלכלה ועל שוק הגז ברמת המאקרו. ברמת המיקרו עובדים רבים הוצאו לחל"ת ולא שולמה משכורתם או ששולמה באיחור. קבוצת תשובה שמחזיקה בחלק ניכר משוק הגז נכנסה למצוקה כלכלית בשל המשבר.

ישראל נכנסת כיום לעידן אנרגיה חדש, וזאת לאחר שהתבשרנו על גילויי גז בהיקפים גדולים. עתודות הגז שהתגלו אמנם מוגבלות למדי כרגע, אך התיאוריות הגיאולוגיות והמדעיות רומזות על עתודות נוספות שיתגלו בהמשך. בנוסף, ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי תמיד הגילוי הראשוני הוא בהיקפים נמוכים ביחס להמשך (אבן).

 גז טבעי הינו מקור האנרגיה בעל שיעור הצמיחה הגבוה ביותר כיום בעולם. בקרוב הוא אף עלול לעבור את הפחם כמקור האנרגיה השימושי השני בחשיבותו בעולם (לאחר הנפט), ולמעשה כבר היום בקרב המדינות החברות ב-OECD ידוע שהגז הטבעי עוקף את הפחם בחשיבותו. יש הטוענים כי בתוך מספר עשורים הוא עשוי אפוא לשמש כמקור הראשי לצריכת האנרגיה העולמית (מעל נפט). חשוב לציין כי הגז הינו אטרקטיבי כיום יותר מתמיד, במיוחד לאור העובדה כי יש בשימוש בו פליטה נמוכה יותר של מזהמי אוויר (ביחס לנפט) הגורמים למגוון בעיות ובין היתר לשינויי אקלים ולפגיעה באיכות הסביבה. במקביל, השימוש בו הינו זול באופן משמעותי ממקורות אנרגיה "נקיים" אחרים כמו אנרגיה גרעינית, אנרגיה סולארית ורוח.

כך או כך, גילוי שדות הגז בישראל יכול להיות מנוף משמעותי לצמיחה כלכלית בישראל והוא אמור להביא להוזלה משמעותית של תעריפי החשמל בארץ ובכך לאפשר, למשל, את הפעלתם של מנועי צמיחה לאומיים כמו המכונית החשמלית ופרויקטים של התפלת מי הים (שפר). בעקבות הפרסום בדבר עתודות הגז טבעי שנתגלו ליד חופי ישראל התפתח פולמוס ציבורי רחב אודות החלוקה הראויה בין המדינה לבין התאגידים המפתחים את אוצרות הגז הטבעי. חלק נכבד מן הדיון התקשורתי והפרטי התמקד בשאלה מה יהיה הייעוד של הרווחים וכיצד הוא ישפיע על רמת הצמיחה הכלכלית של המדינה וכמובן גם על הרווחה האישית.  בהקשר זה, ניסיונן של מדינות רבות בעולם מלמד כי לדרך השימוש ברווחים (בין אם יושגו באופן ישיר ובין אם דרך מיסוי) תהיה השפעה מכרעת הן על הכלכלה והן על איכות השלטון בישראל. חשיבותו של הגילוי היא אפוא רבת השפעה: מדינת ישראל צפויה לחסוך אחוזים ניכרים במחירי האנרגיה; תפחת התלות בגז ממצרים או מהמאגרים מול חופי עזה; התלות בנפט הערבי תרד, ותתכן אף אפשרות לייצוא הגז; כמו כן הקידוח יאפשר לממשלה להתארגן כראוי לפרויקט יבוא גז טבעי נוזלי (LNG) ואולי אף תישקל מחדש את הקמתה של תחנת הכוח הפחמית הנוספת באשקלון. לנוכח הדיון הציבורי וההשלכות האפשריות החלטנו לדון בשאלת המחקר כיצד גילוי הגז עלול להשפיע על הצמיחה בישראל? המטרה של הדיון ולמידה של שאלת המחקר הזו היא לתאר את המנגנונים האפשריים שיכולים לשפר את הצמיחה בעקבות החשיפה של המצבורים, ומנגד לזהות גם את הביטויים ההפוכים. מבחינת מבנה העבודה, אנו פותחים בסקירה ספרותית של מחקרים שבחנו את השאלה והתמודדו איתה ברמה האקדמית התיאורטית וברמת המחקר הכמותי. הסקירה תתמקד אחר כך גם ברקע הכללי לגילוי הגז בישראל וגם באיתור מחקרים שלמדו את ההשפעה של גילוי משאבים על הצמיחה הכלכלית והרווחתית במדינות העולם. ברמה הישראלית, לדוגמה, בנק ישראל כבר פירסם (לאחר הגילוי) תחשיבים מחקריים לחיזוי הרווח הכלכלי של המדינה; ברמה הכלל עולמית, מחקרים שונים ניסו להשוות בין גילוי משאבי טבע במדינות שונות.  בשלב השני, היישומי, נבחן את השאלה המחקרית הזאת לאור תחושות האזרחים; לשם כך העברנו שאלון קצר בקרב עשרה אנשים בגילאים שונים וכהמשך להם אף ערכנו ראיון קצר עם קרוב משפחה שמילא תפקיד בחברת אנרגיה ומכיר את הנושא באופן יותר מעמיק. מבחינה מתודולוגית, העבודה סוקרת אפוא מקורות אקדמיים רלוונטיים שבוחנים את השאלה ובודקת במקביל את תחושת הבטן של האזרחים לגבי השפעת הנושא עליהם.

מסקנה אחרונה הנוגעת לראיון המומחה שערכנו נוגעת גם להשלכות האפשריות של אכזבה מן הגילוי. מור, אותו ראיינו טוען שקשה לומר מה תהיה ההשלכה הכלכלית על ישראל משום שכל כלכלה מתנהלת אחרת. בעבודה אנו רואים שיש מדינות כמו האיים המאלדיווים או נורבגיה אשר רתמו את הגילוי לצמיחה. לכל מדינה יש אופי עצמאי ולישראל יש לדבריו תנאי סביבה ייחודיים וגם רעב גדול מאוד לאנרגיה שייתכן שיתועל למקומות נכונים של צמיחה. הוא מציין גם ששוק הגז המקומי הוא בשלב התפתחותי ראשוני ביותר ועדיין אין קונים או מדינות ייצוא פוטנציאליות שרוצות מאיתנו גז. כמו כן, הוא גם מציין שטרם דיון בצמיחה יש להכניס מגוון משתנים שקשורים בין היתר לבניית תשתיות גדולות (הובלה, הולכה, צנרת) וגם למשתני ניהול היצוא והמכירות.

המסקנה הבולטת ביותר אפוא היא כי השפעת גילוי הגז על הכלכלה איננה חיובית בהכרח. גם המחקרים וגם הראיונות מלמדים כי גם החוקרים וגם המרואיינים טוענים שהיא יכולה להשפיע באופן לא חיובי. המרואיינים מצביעים על חשש מהפניית העושר לאפיקים שלא יגיעו לאזרח והמחקרים לומדים את התופעות השליליות שיצרו גילוי נפט במגוון ארצות. לכן, המהלך המתבקש הוא להפעיל את כל הכלים על מנת שדבר זה לא יקרה. בשלב הראשון החלה תופעה מבורכת של הגדלת רווחי המדינה מהגז שיתגלה. אולם זו רק ההתחלה. דרושה רגולציה, שהיא תנאי הכרחי ליכולת של החברה הקפיטליסטית לשרוד. זה לא מספיק לקחת אחריות ולמנוע את השתלטות האינטרסים של בעלי ההון על המרחב הציבורי. צריך גם לעזור למדינה על ידי גיוס מומחים רבים ופתיחת האינטרנט והרשתות החברתיות לדיון פתוח באופן הקצאת המשאבים . במילים אחרות צריך לעזור למדינה לקבל את ההחלטה הנכונה בנושא שתוביל גם לניצול המשאבים של ישראל וגם תבטיח רווחה. ביחס לדבריו של מור, אפשר להוסיף כי דרושה גם נציגות של מדענים אשר תבטיח כי חלק מרווחי הגז יגיעו גם למחקר ולניתוב כספים לגילויים נוספים ולהקמת מגוון אפקטים טכנולוגיים שיאפשר גז בכמויות גדולות (דיבר על תחנות כוח בעיקר).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבריאל, איתן, "מה הקשר בין נפט למחירי המניות"