עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
סמינריון שביתות אהדה, שביתת הזדהות, שביתה של סולידריות (עבודה אקדמית מס. 1109)
290.00 ₪
38 עמ'
שאלת המחקר
האם שביתות אהדה הביאו בתוצאתן ובהשפעתן תועלת או שמא נזק לחברה בישראל?
תוכן עניינים
מבוא.
שאלת המחקר.
מקור והתפתחות סוציולוגית.
התפתחות הנורמה.
רציונל ומוסר.
איזון עם זכויות אחריות או אחרות?.
קניין
חופש החוזים.
תקנת הציבור.
סוגי שביתות.
שביתה כלכלית.
שביתה פוליטית.
שביתה "מעין פוליטית".
שביתת אהדה.
שביתות אהדה.
החברה האזרחית ושביתות אהדה.
מגבלות על שביתות אהדה.
הבעייתיות של שביתות אהדה.
ביקורת ציבורית.
תרבות שביתות אהדה בישראל.
הדרך לפתרון
סיכום.
ביבליוגרפיה.
אחת מזכויות היסוד הסוציו-אקונומיות, במשטר דמוקרטי, היא זכות השביתה. זכות זו לא רק מקומית כי אם בינלאומית המוכרת הן במנהג הבינלאומי, והן במדינות אחרות תוך הבנייתה בחקיקה פנימית ופסיקת הטריבונלים השיפוטיים שלהן.
זכויות העובד נגזרות מחירויות אישיות ומערכים סוציאליים מובהקים המושתתים על מערך הדמוקרטי של השלטון, ומהן חופש ההתאגדות, ההתארגנות וכיו"ב. משכך, ניתן לראות בזכות השביתה ככזו המיישמת, הלכה למעשה, את הזכויות האמורות ובהיות זכות השביתה כה מרכזית במארג הקיום המודרני, זוכה היא למעמד שווה בין יתר זכויות הפרט והחירויות הגרעיניות.
בפן הפרגמאטי, הכרת הריבון השליט במדינה בזכות לשבות משמעה מתן לגיטימציה לעובד וליחסי הכוחות במשק המעסיקים המצריך איזון על דרך ההתארגנות וממילא גם שביתה, למטרת הגנה, שיפור וקידום והכל מבלי לחוש בחרב הפיטורים או מהרעת מצבם האישי והקולקטיבי.
כאמור לעיל, מן הטעם הסוציאלי, אין בכוחה של המדינה, כמייצגת את החברה, להתעלם מהזכויות הנ"ל וחובתה לפעול ליישומו בפועל באמצעות הסדרה חקיקתית הקובעת את גבולות "המגרש" ואת דרכי ביצוע "המשחק". לא זו אף זו, שאין המדינה יוצאת ידי חובתה בדבר הבטחת הגבול המינימאלי המושת על ציבור המעבידים, אלא שמחובתה אף להבטיח את הכרת המעביד בזכויות האמורות, הווה אומר, לאיין את אינטרס המעביד ליצירת לחץ המונע הגנה מהפרט המבקש לממש זכויותיו.
במגרש הזכויות הנזכר, נמצא מעין זכות נגזרת לזכות השביתה, הקרויה 'שביתת אהדה', 'שביתת הזדהות' או שאר מונחים דומים, לפיה ציבור העובדים באפיק מסוים, נקראים לממש זכות שביתה אל מעסיקם במטרה להביע תמיכה במאבקם של ציבור עובדים באפיק אחר או מקביל והכל במטרה ליצור לחץ על ציבור המעסיקים דווקא להגן או לשפר מצבו של הציבור מושא שביתת האהדה .
אם כן, מחלוקת לנו בחברה חופשית ודמוקרטית, באשר להיקף השימוש בשביתות אהדה אך אם נבקש להגביל את ההיקף הרי שנדרש לבחון את מעמדה של הזכות גופה, ואלו יורדות לשורש הענין בשאלת מגבלות על החירויות ועל משטר הדמוקרטיה.
זאת ועוד, ששביתות אהדה כשלעצמן מעלות סוגיות של גבולות הסולידריות החברתית, והאם האחרונה היא הבסיס האמיתי לזכות שביתת אהדה של ציבור העובדים, או אם המדובר בזכות עצמאית שאינה נדרשת לציבור הניזוק.
בישראל, זכות השביתה, וממילא גם הזכות לפועל באמצעות שביתת אהדה, מוכרת כזכות וכאקט לגיטימי במשק. ההכרה ניתנת הן על-ידי הריבון והן על-ידי החברה המקדשת את הזכות מכח ההזדהות והאינטרס הכללי תחת תקנת הציבור.
שביתת אהדה מתקיימת בשל הצורך, החוזר ונשנה, לאזן בין יחסי הכוחות הפועלים במשק התעסוקה, היינו, בין ציבור מעבידים לבין ציבור עובדים. ארגון עובדים קטן המבקש הגנה או קידום בתנאים, וממילא אלו משפיעים על אורחות החיים ועל סדרם במרחב המדינה, מצוי בעל כורחו בעמדת נחיתות למול המעסיק שכן מערך קטן ניתן להחלפה ולתפעול ביתר קלות. ארגון שכזה, מבקש את עזרת הציבור באמצעות אקט של שביתת אהדה המבוצע על-ידי ארגון עובדים אחר או מקביל ושאינו צד לסכסוך הפנימי, במטרה להשיא השפעתו על אפיק המשק בו הוא פועל.בדרך זו ניתן לראות תיקון של סטייה במאזן הכוחות האמור.
יחד עם זאת, לא לכחד כי אקט של שביתת אהדה מטיל מעמסה,ולעיתים אף מעמסה יתירה ובלתי רצויה על החברה ועל סדר אורחות החיים הפרטיים במדינ1ה, מהווה פגיעה בתקנת הציבור עצמה. אם שביתה לבדה בכוחה להזיק למשק, לייצור ולאורחות החיים הסדירים והשקט הציבורי, מניה וביה ששביתות אהדה מרחיבות פגיעה ז ואל אפיקים נוספים תוף היזק כאמור בהיקף הנרחב.
מצגת שביתות אהדה
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
גוטוויין, דני . "המאבק המופרט על העימות הכוזב בין ארגוני הסגל האקדמי הבכיר לבין האוצר", הוצאת: המרחב הציבורי, כתב עת לפוליטיקה וחברה 2.
דגן-בוזגלו, נוגה. "הזכות לעבודה בישראל: מבט משפטי ותקציבי", הוצאת: מרכז אדווה.
הדס גבאי ועומר מואב. "כיצד פותרים את בעיית השביתות", תכלת.
United Nations."Chapter IV: Human Rights", United Nations Treaty Collections.
Wolfgang Ochel and Markus Selwitschka, “Labor Dispute Rules and Strikes in the European Union”, CESifo DICE Report 1 (2).
“National Labor Law Profiles: Introduction to the National Labor Law Profiles,” International Observatory of Labor Law (ILO).