‏390.00 ₪

 תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא 

סמינר. 1

איחוד משפחות פלסטיניות, משפחות מופרדות. 1

רקע ספרותי 3

המעבר. 3

הסתגלות: 4

הסתגלות לביה"ס. 5

הסתגלות לימודית: 6

גורמים המשפיעים על הסתגלות הפרט : 6

התמודדות במצבי לחץ. 8

המשפחה כמערכת: 9

משפחות מופרדות" –המדיניות מאז פרוץ האינתפאדה השנייה והקפאת הטיפול בבקשות לאיחוד המשפחות. 11

מדיניות ההקפאה והשלכותיה על חיי המשפחות הפלסטיניות: 11

המחקר הנוכחי 12

שיטת המחקר: 13

משתנה תלוי: 13

משתנים בלתי תלויים: 13

השערות המחקר: 13

כלי מחקר: 14

אוכלוסיית המחקר: 15

הליך המחקר: 15

ניתוח ממצאים.. 16

דיון 21

ניתוח ודיון לפי השערות המחקר: 21

הצעות למחקרי המשך. 22

רשימה ביבליוגרפית. 23

החליטה הממשלה להקפיא את ההליך המדורג בהקשר איחוד המשפחות הפלסטיניות. הרבה ארגונים של זכויות האדם בארץ עתרו לבגצים, בטענה שהחלטת הממשלה מפלה באופן בוטה ביותר את העותרים ואת האזרחים הערבים בישראל, בכל הקשור לזכויותיהם החוקיות לקיים חיי משפחה עם בני/בתי זוגם הפלסטינים ועם ילדיהם הקטנים ככל אדם.

כתוצאה מהקפאת החוק הופרדו הרבה משפחות שלרוב האב מהשטחים והאמהות מערבי ישראל.

המשפחות שבהן שני בני הזוג חיים ביחד הן משפחות של הורים שהתחתנו לפני הקפאת החוק, או שאחד ההורים נמצא בארץ באופן לא חוקי, או שיש להם תושבות שמחדשים אותה כל כמה חודשים אשקר,2006.

אחרי 2002 הרבה ילדים של משפחות מופרדות עברו לבתי ספר חדשים במגזר הערבי במיוחד ביסודי וחטיבת ביניים. כי רוב האמהות עזבו את מקום מגוריהן וחזרו איפה שההורים גרים על מנת שיסייעו להן בפרנסה.

המחקר הזה מתמקד באוכלוסיית תלמידים " ממשפחות מופרדות" אשר עברו לגור בבאקה אלגרביה ובגת כתוצאה מהשלכות הקפאת חוק איחוד המשפחות.

תלמידים אלו חוו הרבה מעברים בחייהם אם זה,למקום מגורים חדש , כפר חדש וגם בית ספר חדש. הם מוגדרים כתלמידים בסיכון ועם הרבה בעיות התנהגות, ואחוז גדול מתלמידי כיתות חינוך מיוחד בבתי ספר שנחקרו, הם תלמידים שאחד הוריהם מהשטחים

אני אתמקד בהסתגלות התלמידים לבית ספר" יסודי" חדש, במעבר של המשפחות לכפרים וערים ערביים. ההסתגלות שנבדקת במחקר היא הסתגלות רגשית, חברתית ומערכתית.

האם יש קשר בין תפיסת התלמידים למצב המשפחה לבין הסתגלות לבית הספר, והאם תהיה התאמה בחלוקת היועצת והגדרתה לתלמידים שהסתגלו טוב ותלמידים פחות לבין הסתגלות התלמידים בפועל בבית הספר?

ייחודו של מחקר זה בכך, שהנושא של משפחות מופרדות נחקר בהיבט הסוציולוגי והחוקתי, ולא היו מחקרים במדעי ההתנהגות לגבי מה קורה עם המשפחות אחרי ההפרדה מבחינת הסתגלות והתמודדות עם המעבר ועם השינוי המהותי בחייהם. במיוחד אצל הילדים שהם יותר פגיעים לזעזוע בתא המשפחתי, ולשינויי בשגרת החיים.

משתני המחקר:

 משתנה תלוי:

1 הסתגלות לבית הספר: מידת ההסתגלות- הסתגלות רגשית חברתית ומערכתית בבית הספר, זה מתבטא בתפיסה עצמית חיובית מול האחרים, התנהגות חברתית, ציונים טובים, ביטחון עצמי, היכולת לפנות ולבקש עזרה, שליטה ברגשות.

 משתנים בלתי תלויים:

• הסתגלות לפי דעת היועצת : 1- לא הסתגלו. 2- הסתגלו.
• מצב המשפחה: 1- חלש . 2- חזק.

 השערות המחקר:

השערה 1: ימצאו הבדלים מובהקים במידת ההסתגלות  חברתית, רגשית, מערכתית אצל כלל הנבדקים.

השערה מס'2: יימצאו הבדלים מובהקים במידת ההסתגלות הכללית לפי דעת היועצת ותפיסת מצב המשפחה.

השערה מס'3: ימצאו הבדלים מובהקים לפי הגדרת היועצת ותפיסת מצב המשפחה במרכיב הסתגלות חברתית.

השערה מס' 4: יימצאו הבדלים מובהקים במידת ההסתגלות הרגשית על פי מצב המשפחה ומידת ההסתגלות לפי דעת היועצת.

השערה מס' 5: יימצאו הבדלים מובהקים במידת ההסתגלות המערכתית על פי מצב המשפחה ומידת ההסתגלות לפי דעת היועצת.

 כלי מחקר:

• שאלון בדיקת המצב המשפחתי– אני חברתי את השאלון, הוא מורכב מ10 שאלות לגבי המצב המשפחתי, מהימנותו α=0.66.

לשאלון הראשון מצב המשפחה ערכתי ניתוח מהימנות לפי קרונבך ונמצא כי α=0.66. ממצא זה מעיד כי קיימת מהימנות סבירה לשאלון. בניתוח נמצא כי אם נוציא את הפריט " את/ה מרגיש/ה שמשפחתך שונה ממשפחות אחרות " מרשימת הפריטים ערך האלפא קרונבך של הסולם כולו עולה ומגיע ל- α=0.71, לכן הייתי ממליצה כי הפריט " את/ה מרגיש/ה שמשפחתך שונה ממשפחות אחרות " יימחק מהשאלון לאלתר ראה לוח 1. לגבי שאר הפריטים אם נוציא אותם מהניתוח ערך האלפא של קרונבך לא ישתנה באופן משמעותי. לבסוף יש לציין כי הפריט " אתה מפחד שאבא יעזוב אותכם " הוא הפריט הטוב ביותר וזאת ומאחר שאם מוציאים אותו מהרשימה ערל האלפא קרונבך ירד באופן משמעותי α=0.59.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

קדמן, נ. משפחות שסועות, פירוד משפחות פלסטיניות בשטחים, בצלם.

קלינגמן,א., רביב, ע,. ושטיין, ב. ילדים במצבי לחץ וחירום.ירושלים: משרד החינוך, שפ"י.