‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם נכשלה תוכנית המהל"ב (וויסקונסין) בישראל?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

השוואה בין תוכנית ויסקונסין הישראלית לאמריקאית-דימיון ושוני בין שתי התוכניות. 10

שוק העבודה בישראל אל מול שוק העבודה בארה"ב. 12

דעת הקהל האמריקאית תמכה בתוכנית לאור נסיבות פוליטיות מסוימות שנוצרו ב-1996. 13

תוכנית ויסקונסין-הגדרה ופירוט. 14

מהל"ב – התוכנית הישראלית. 15

השינויים שנעשו בתוכנית והמצב העדכני 17

ביקורת על תוכנית ויסקונסין 17

עקרונות התוכנית כפי שהציגם סבג' גונתן במאמרו: 20

דיון-גישות שונות בנוגע לתוכנית ויסקונסין והשלכותיה. 26

הגישה הסוציאל-דמוקרטית: 26

הגישה הליברליסטית: 27

המעבר מתוכנית מהל"ב לאורות לתעסוקה. 29

סיכום ומסקנות. 32

ביבליוגרפיה. 34

בשנות התשעים של המאה ה-20 החלו מספר מדינות מפותחות, ובהן ארה"ב, ביישום רפורמות במערכת הרווחה שלהן, שהתבטאו בעיקר בהפחתת תשלומי קצבאות הסעד. מטרת הרפורמות היתה לעודד את אלה שמקבלים קצבאות תמיכה ודמי אבטלה מהממשלה לעבור "מסעד (welfare) לעבודה": הרפורמות כונו "From Welfare to Workfare" ובקיצור [1]"Workfare". התפיסה שבבסיס הרפורמות האלה היתה כי אפשר להפחית את התמריצים השליליים שמערכת הביטחון הסוציאלי יוצרת ולעודד הקצאה יעילה של קצבאות סוציאליות באמצעות התנייתן ביציאה לעבודה[2].  החלה ממשלת ישראל במסע לפחתת ההוצאות התקציביות על קצבאות הבטחת הכנסה[3]. זאת, לאחר שהוצאה זו טפחה מאוד, כתוצאה של קליטת נזקקים רבים שהגיעו לישראל במסגרת העליה ממדינות חבר העמים ומאתיופיה, ובעקבות התרחשותו של המיתון הכלכלי, שדחק ישראלים רבים אל שולי שוק העבודה או אל מחוצה לו[4]. המסע הממשלתי לצמצום ההוצאה התקציבית לא הוצג בשמו האמיתי, דהיינו, מסע לקיצוץ תקציבי, אלא הולבש באצטלה של צעד חברתי מתקדם, תחת השם "רפורמה במדיניות הטיפול בבלתי מועסקים המתקיימים מגמלת קיום מתמשכת"[5].

תוכנית המהל"ב (וויסקונסין) היא, מה שמקובל להגדיר, תוכנית רווחה לעבודה. תוכניות מסוג זה אומצו במדינות רווחה רבות במהלך שנות התשעים של המאה הקודמת, וכאמור, הן מבקשות לעודד את השתלבותם בשוק העבודה של אנשים, שמקור הכנסתם העיקרי הוא קצבאות. תוכניות אלה ייחודיות בכך שהן קושרות באופן ישיר בין קבלת קצבאות, במסגרת תוכניות המספקות סעד, דוגמת תוכנית הבטחת הכנסה בישראל, לבין השתלבות בשוק העבודה. במילים אחרות, התוכניות הללו אינן מאפשרות לאדם לקבל קצבאות אם אינו עושה פעולות, המיועדות להביא לכך שימצא עבודה וישתלב בשוק העבודה[6].

הצעד המשמעתי ביותר לעבר הנהגת תוכניות רווחה לעבודה בכל רחבי ארה"ב ושינוי מערך הסעד בארץ זו נעשה , כאשר נחקק חוק האחריות האישית והזדמנויות לעבודה. חוק זה חייב את כל המדינות בארצות הברית[7] להנהיג תוכניות רווחה לעבודה, הרחיב את שיקול הדעת של המדינות באשר למאפייני התוכניות, וקבע מגבלות חמורות על היקף ההוצאה הפדראלית בעבור תוכניות סעד. במקביל, אומץ חוק ה- Temporary Assistance for Families Needed. תוכנית ה- TANF הביאה לשינויים משמעותיים בבסיס הסטטוטורי ובתקצוב שירותי הרווחה, ברשת המגן שסיפקה המדינה ובדגשים של תוכניות רווחה לעבודה. השינויים כללו את ביטול הזכות הבסיסית של הפרט לסיוע, התניית אספקת רשת המגן למשפחות עניות בהשתתפות בעבודה, הגבלת תקופת הזכאות לקצבאות סעד ויצירת קשר בינן לבין חיזוק התא המשפחתי ומוסד הנישואים[8].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 פרופ' ג'וני גל, "תוכנית ויסקונסין:מרווחה לעבודה", פנים:כתב עת לתרבות חברה וחינוך, גיליון 41, .

גל, ג' ואחדות נ' . רשת ביטחון סוציאלי וחורים גדולים בה: המדיניות כלפי תכניות הבטחת הכנסה. בתוך: א'

אבירם, ג' גל, ג' וי' קטן (עורכים), עיצוב מדיניות חברתית בישראל – מגמות וסוגיות

 (עמ' 63-59, 94-93). ירושלים: מרכז טאוב.

ברנשטיין, דבורה, סבירסקי, שלמה, מי עבד במה, עבור מי ותמורת מה? הפיתוח הכלכלי של ישראל והתהוות חלוקת העבודה העדתית, עמ' 147-120. 

Piore, Michael J.; Peter Doeringer. Internal Labor Markets and Manpower Adjustment. New York: D.C. Heath and Company, .