עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית הדרת נשים הקול המושתק, דת ואי-שוויון מגדרי: פמיניזם ויהדות,סוגיית אפליית נשים-בעידוד ובטיפוח הדת (עבודה אקדמית מס. 11076)


‏390.00 ₪

25 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 11076
עבודה אקדמית דת ואי-שוויון מגדרי:פמיניזם ויהדות,סוגיית אפליית נשים-בעידוד ובטיפוח  הדת

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית השתקת הקול ואפליית נשים בעידוד ובטיפוח דת ?

תוכן עניינים

מבוא 

נישואין ומעמד אישי

הדרת נשים מן המרחב הציבורי

נשים ולימוד תורה

האם אין דרך אחרת: מעמד האישה בזרמים אחרים ביהדות

דיון וסיכום

 

 עבודה זו דנה בשימוש בדת כאמצעי שמאפשר ומצדיק את המשך אפלייתן של נשים בישראל של היום. הגישה השלטת היום בעולם הדתי עושה שימוש ברעיונות של מהות שונה לנשים כדי לבטל כל אפשרות של שוויון. מצד שני, ניתן לומר שיש בפנינו מציאות חדשה: “נשתנו הטבעיים” – האישה של היום איננה זו שמדובר עליה במקורותינו הקלאסיים. נוסף על כך, ניתן להראות כי אפילו הרמב”ם דיבר על הנשים שבזמנו וראה בהחלט פוטנציאל להתפתחותן. אפשר אולי למצוא בדבריו פתח לכך שהחשיבה המגדרית עבר זמנה ואין לראות בה אבן יסוד של היהדות.

 החברה הפטריארכאלית, הדתית, אינה מוכנה באמת להכיר בשוויון לנשים. החברה הפטריארכאלית לא השתחררה ממבני עומק סמויים שקיימים בתוכה בחסות הדת. אפילו נציגיו הליברליים יותר של הממסד הדתי, שמכירים בעובדה שההלכה היא מערכת אבולוציונית ומסכימים עם הקביעה שסביר שבעוד מאתיים שנה היא תֵראה אחרת בנוגע למעמד האישה, טוענים שהשינוי צריך להיות איטי והדרגתי.

 בעבודה זו אני טוענת שהשימוש בדת לצורך אפליית נשים בישראל נעשה בשלוש דרכים עיקריות:

א. הדרת נשים ממרחבים ציבוריים, בטענות שונות או משונות, הנשענות כביכול על צווי היהדות בנושאי הצניעות.

ב. שליטתו של הממסד הדתי על נישואין וגירושין: מתן (או אי מתן) גת - כול התהליך מוטה, כמובן, לטובת הגברים ומהווה אפליית נשים, שוב בחסות הדת.

ג. הדרת נשים מעיסוק במתן פרשנות דתית והוראה בנושאי דת – שהם קריטיים כל כך ביהדות.

 שאלה נוספת שאיתה מנסה העבודה להתמודד היא האם יש ביהדות משהו מובנה שמאפשר עידוד וטיפוח של אפליית הנשים ושמירה על מעמדן הנחות? לדעתי, התשובה לכך היא שלילית. מסקנה זו נובעת מבחינת מעמד האישה בזרמים אחרים ביהדות – הרפורמי והקונסרווטיבי - שבהם נהנים הנשים משוויון רב יותר מאשר בזרם האורתודוקסי. אפליית הנשים בחסות הדת איננה, אם כן, דבר שאינו ניתן לשינוי אלא הינה תולדה של השימוש בדת שעושה הממסד הדתי האורתודוקסי בישראל על מנת לשמר את כוחו והשפעתו על כלל הציבור.

 המשך העבודה הוא כדלהלן: פרק 2 דן בפגיעה במעמד האישה שנובעת משליטתו של הממסד הדתי על הליך רישום המעמד האישי - נישואין וגירושין. פרק 3 דן הדרת נשים מן המרחב הציבורי בשם שמירה על הצניעות, כביכול. פרק 4 דן במגבלות, המוטלות על נשים בכל מה שקשור ללימוד ומתן פרשנות לתורה. פרק 5 סוקר את מעמד האישה בזרמים אחרים ביהדות בת זמננו. פרק 6 מסכם ומקשר בין התהליכים שמתרחשים כיום בישראל וביהדות לבין ההתפתחות השיח הפמיניסטי והתיאוריה הפמיניסטית. 

למרבה הפרדוקס כיום במדינת ישראל דווקא נשים דתיות מהוות ראש חץ במאבק נגד אפליית נשים בממסד הדתי והחרדי. ארגון קולך, ועוד שורה של ארגוני נשים דתיות בעיקר, כותבות, מוחות, מפגינות, מגישות בג"צים ונלחמות על זכויות הנשים במרחב הציבורי ובממסד הדתי.

 הגישה, שברמה זו או אחרת מקובלת על רוב המנהיגות הדתית כיום, היא שאי אפשר לומר שמעמד האישה בעולם האורתודוקסי קופא על שמריו. בשנים האחרונות הופיעו מסגרות לימוד תורני לנשים, קמו מספר בתי כנסת שבהם יש תפילה שוויונית (פחות או יותר), ונשים החלו לשמש כטוענות רבניות. אך השינוי זה הוא איטי לאין ערוך מהשינוי בעולם החילוני, והוא נתקל בהתנגדות מאסיבית, לא רק מצד החרדים, אלא אף מצד רבנים, המשתייכים לזרמים מתונים יותר ופתוחים יותר, המעורים בעולם החילוני. אך השינויים אלה צריכים להתרחש בסדר גודל של שנים או לכל היותר עשרות בודדות של שנים.

 ניתן לראות במגמה זו חלק ממגמה כללית יותר שבחינתו מחדש של מעמד האישה בחברה, כפי שתוארה עוד על ידי Beauvoir  :

 נשים בנות ימינו נמצאות בתהליך של ניתוץ מיתוס הנשיות; הן מתחילות לכונן את עצמאותן באופן ממשי, אך מתקשות לחיות את מצבן האנושי במלאותו. הן גדלו על ברכי נשים, בתוך עולם של נשים, וייעודן המקובל הוא הנישואים, שעדיין משעבדים אותן בפועל לגבר; היוקרה הגברית כלל לא נמחתה, והיא עדיין נסמכת על יסודות כלכליים וחברתיים איתנים כתמיד. לכן יש לבחון בקפידה את גורלה המסורתי של האישה: איך האישה מכשירה עצמה למצבה, איך היא חווה אותו, באיזה יקום היא חשה עצמה כלואה, אֵילו דרכי מילוט פתוחות לפניה... רק אז נוכל להבין אילו בעיות ניצבות לפני הנשים שירשו עבר כה קשה ומתאמצות לעצב לעצמן עתיד חדש. כשאני משתמשת במילים "אישה" או "נשיות", איני מתכוונת לאבטיפוס כלשהו או למהות בלתי ניתנת לשינוי, וממרבית ההיגדים שלי משתמעת האמירה "במצב הנוכחי של החינוך והמוסכמות". איני מתכוונת לנסח אמיתות נצחיות, אלא לתאר את הבסיס המשותף שעליו מושתת קיומה של כל אישה ואישה.

 על פי Bordo ביסוד הגישה המסורתית, הגברית, למעמד האישה, לגופה ותדמיתה הוא הרצון ליצור תמונת עולם דואליסטית, קרטזיאנית (וגברית), שיח שמייצר קיום אנושי שביסודו מפצל את הרוחני (או המנטאלי) מהגופני. בעוד שהנפש מועדפת, הגוף מובן כזר, כאויב שמאיים על ההגמוניה של הנפש, ועל כן יש לשלוט בו; והגוף שמזוהה ביתר שאת עם האויב הוא גוף האישה. Bordo טוענת גם שלהבניות האידיאולוגיות של 'האישה' כגשמית ושל הגוף הנשי כזר ומסוכן יש היסטוריה ארוכה שנעוצה עמוק בתרבות המערבית. השיח הדואליסטי הקרטזיאני מגבש ומחזק דמות שלילית של אישה כגשמית, זרה ומסוכנת; ''אישה כעודף וכהפרזה''. שיח זה מייצר (בנשים ובגברים כאחד) את התשוקה לשלוט, להכחיש ולהתנער, ולעתים אף להשמיד ולבער את הגוף, ובמיוחד את הגוף הנשי (Malson). מוטיבים אלה בהחלט מוצאים את ביטויים גם ביחסם של חלק מן החוגים ביהדות בת זמנינו למעמד האישה כאשר פועל יוצא שלהם – הוא ניסיון להדיר את הנשים מהמרחבים הציבוריים - פיזיים ורוחניים כאחד.

 האם ניתן בכלל לשלב בין ראית עולם דתית לבין דרישה למעמד שווה לנשים? גישה אחת רואה את כינונה של הזהות הפמיניסטית דתית דרך התאמות שונות בין פמיניזם ודת, למשל, פירוש מחדש של הפמיניזם לאור הדת, הדת לאור הפמיניזם, או לחילופין, הפרדה בין פמיניזם ודת (ראה, לדוגמא, Butler).

 גישה אחרת (ראה, לדוגמא, ינאי-ונטורה) מציעה לקרוא את הזהות הפמיניסטית דתית כתהליך רב-גוני של ייצור חיים פמיניסטיים דתיים שאינם חד כיווניים או דו-כיווניים אלא רבי קטגוריות וצירים. כדי לקרוא נכונה את הזהות שנוצרה, גישה זו מציעה להוריד את ה"מקף" מהזהות הפמיניסטית דתית. הצעה זו אינה לשונית בלבד או סמנטית. תפיסה זו חותרת לקרוא את הדינאמיקה של הזהות כתהליך ייצור דינאמי בין קטגוריות ומושגים רבים. המשמעות הרחבה יותר שעולה מבחינה תיאורטית הנה שפמיניזם דתי איננו קטגורית 'בת' של פמיניזם או דת; בדיאלקטיקה בין פמיניזם ודת מתקבל מרחב תיאורטי חדש שמאתגר השיח הפמיניסטי ואת השיח הדתי אורתודוקסי.

מצגת על הדרת נשים, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019) 

פרופ' הנרייט דהאן כלב, נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה, הוצאת רסלינג, 2018.

הרצוג, ח', חזן, נ', קרצ'ק, ה' .(2017)."מדד המגדר- אי שוויון מגדרי בישראל". מכון ון ליר בירושלים.

ינאי-ונטורה, ג. . בין שני עולמות אל עולם חדש: פמיניזם אורתודוקסי בישראל. (חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה), המחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

 

Beauvoir, S. de. The Second Sex. Random House.


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏390.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)