‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי התפתחות מושג המשפחה ויחסי הורים וילדים במשפחה בת זמננו?

תוכן עניינים

מבוא

התפתחות מושג המשפחה ויחסי הורים וילדים במשפחה בת זמננו

יחסי הורים וילדים במשפחה בת זמננו

שיטה

דיון

ביבליוגרפיה

שיטת המחקר איכותנית: ראיון של 5 משפחות על  הרגלי הצפיה היום יומיים בטלוויזיה בקרב בני המשפחה והשימוש באינטרנט וברשתות החברתיות.

הגעתי למסקנה שההתמקדות של הנשאלים היתה בעיקר בנושאים הבאים: נוכחות הטלוויזיה והאינטרנט בחיי היום יום, הטלוויזיה כ"מדורת השבט" המלכדת את המשפחה סביבה, דעות בעד ונגד החשיפה כדרך חינוך והפעלת סמכות הורית.

הגדרת המונח "משפחה" היא הגדרה אשר השתנתה ועדיין משתנה במהלך השנים. שינוי זה נובע מהשינויים הגדולים שעבר מוסד זה לאורך השנים עצמן. כיום, משפחה אינה בהכרח מקיימת את הצורה המסורתית של אבא, אמא וילדים והיא לובשת צורות רבות, למשל משפחות חד מיניות, משפחות חד הוריות וכדומה. מבנה המשפחה עצמו עבר תמורות ושינויים רבים לאורך השנים. אם נתייחס תחילה לעידן המודרני, לאחר סיום ימי הביניים, נראה למשל כי המהפכה הצרפתית שינתה את מבנה המשפחה דרך הקניית שוויון זכויות פורמאלי לנשים. מתן זכויות זה אפשר לנשים להיות גם בעלות רכוש בכל הנוגע לקניין משפחתי ולכן העצים את כוחן. הנשים לא היו תלויות לחלוטין בבעלן לשם כלכלתן. 

אידיאולוגיה זו באה לידי ביטוי במשפחות בישראל כמו גם במשפחות רבות במדינות אחרות. כאשר אידיאולוגיה זו מומשה בעיקר בקיבוצים גם היא הביאה לתמורות במבנה המשפחתי. התיאוריה הקומוניסטית קראה לביטול מעמדות ובכך גם קראה לביטול כל הסממנים "הבורגניים" אשר על פי התיאוריה הביאו להשחתה של האדם. בכלל זה נתפסה גם המשפחה כמבנה המייצג את הבורגנות וקראה להשמידו. הקיבוצים בישראל אשר הוקמו בהשראת המהפכה הקומוניסטית ו"ייבאו" לכאן את הרעיונות הקומוניסטיים גם הם הציגו מבנה משפחתי שונה מהמבנה הסטנדרטי, תוך כדי שהם חיים בקומונה שוויונית וחולקים בכל המטלות כולל גידול ילדים, ובעצם מפקיעים את גידול הילדים מההורים לטובת הקהילה כולה .

בישראל תרמה לכך גם המהפכה הציונית שבראשיתה הקימה את הקיבוץ והטילה על הקהילה כולה תפקידים של המשפחה המסורתית, הן בתחום הכלכלי והן בתחום החינוך. נשים עבדו ונלחמו לצד הגברים, הילדים היו "ילדי הקיבוץ" שחיו בבית הילדים. העליות הראשונות ראו בילדים הצברים התגשמות החלום הציוני אשר שאף ליצור ישראלי חדש, "צבר" ללא ההשפעות ומשקעי העבר. הדבר התבטא באווירת חופש כלפי הצבר הצעיר, תוך כדי אפיונו כחופשי מהעבר של היהודים ומחיטוט בפצעים העמוקים שלהם .

בימים שלפני הקמת המדינה ובימי העלייה הגדולה שלאחריה, נתפס בית ההורים כמקור הפרעה לתהליך החינוכי של יצירת היהודי החדש. על פי האידיאולוגיה הציונית ייצג בית ההורים את העולם הגלותי ואת ערכיו המיושנים, ועל כן, כדי לצמצם את השפעתו, חשבו האידיאולוגים והמחנכים, כי בית הספר צריך להיות סוכן החינוך היחיד. לפיכך מעורבות של המשפחה בתהליך החינוך של הילד היית בלתי רצויה ואף נתפסה כמקור רציני להפרעה.

מדינת ישראל בשנותיה הראשונות נאלצה להתמודד עם עולים יהודיים אשר הגיעו ממדינות רבות מרחבי העולם. מדינת ישראל בשנותיה הראשונות ביקשה לייחס לעצמה סממני תרבות מערביים ואירופאים ובכך להבדיל עצמה משכנותיה הערביות. קובעי המדיניות אשר היו בעיקרם ממוצא אירופאי אשר היו אחראים על תהליך הקליטה בישראל, חששו שאימוץ תרבות שהביאו העולים המזרחיים יוביל ליצירתה של מדינה בעל תרבות נחשלת. לכן מדינת ישראל אימצה את התרבות המערבית, האירופאית כפי שהביאו אותה היהודים שהגיעו ממדינות אירופה. התפיסה של נטישת תרבות העבר ואימוץ תרבות חדשה נקראת "תפיסת כור ההיתוך". אחד מהדרכים להשגת מטרה זו היה באמצעות הנחלת השפה העברית והנחלת מיומנויות למידה. השקפה זו כאמור בלטה במיוחד בתנועה הקיבוצית, אשר "החינוך המשותף" שהקימה נועד במידה רבה לנטרל את השפעתה של המשפחה על הילד.

למרות התמורות הגדולות במונח המשפחה, עדיין קיים גרעין מסוים של המבנה המשפחתי אשר משותף למספר צורות של משפחה, והוא למעשה מה שמגדיר את המשפחה ולעיתים גם יכול לאבחן אתה בסממנים אופייניים ששונים מסתם קבוצה של אנשים שלא נקראת משפחה. ההתקשרות של מספר אנשים ליצירת קבוצה אינה דבר חדש ונעשתה מימים ימימה. התקשרות של אנשים לכדי קבוצה אחת נעשית מטעמים פונקציונאליים הכוללים השגת מטרות משותפות. התקבצות של מספר אנשים הקלה על הקיום המשותף של כל החברים בקבוצה זו ולכן הינו בעל יתרון אדפטיבי והישרדותי. בהתאם לכך, אותם עקרונות הישרדותיים אפשרו ושימרו את המבנה הזה לאורך זמן. בהתאם לכך, משפחה הינה יחידה משפחתית אשר למרות העובדה שהיא יכולה ללבוש צורות שונות, מגלמת בתוכה מבנה דומה והוא ההתייחסות למשפחה כאל מערכת היררכית אשר כולה חוברת יחד לשיפור והשגה של צרכי החברים שבה. כל חברה וכל תרבות הקנתה למשפחה מטלות ומשמעויות שונות ורתמה אותה לצרכיה .

כיום אנחנו נמצאים בעידן פוסט מודרני ולכן גם ניתן לדבר על המשפחה הפוסט מודרנית. בניגוד למבנה המשפחה המודרנית שבה היו גבולות ברורים והייתה חלוקת תפקידים ברורה בין ההורים לילדים, כולל הגדרת התפקידים עצמם, המשפחה הפוסט מודרנית היא מבנה משפחתי אשר הגבולות שלו מעורפלים מאוד: הסמכות ההורית פוחתת, כחלק מהדרישות שמציב תפקיד ההורים היום. למשל, על פי דור הורים נאלצים היום להתמודד עם שינוי משמעותי בתפקיד שלהם כהורים, בסביבה אשר פחות מכירה בסמכות ההורה כסמכות הבלעדית לחינוך והכוונה של הילד. זה בתוספת "משבר" של היררכיה אשר מבטא את העובדה כי ההורים אינם נחשבים עוד לסמכות עליונה מול ההורים ואף לעיתים הסמכות שלהם נפגמת בצורה משמעותית. הטלוויזיה המסחרית ואמצעי התקשורת בכלל, משקפים ומעודדים מגמה זו על ידי הצגת הילדים כבעלי סמכות והחלשת הסמכות ההורית.

הורים כיום מרגישים חוסר אונים ביכולת להשפיע על ילדיהם ובנוגע לקביעת גבולות ולהשלטת סמכות. הוא מדגיש את המעבר לחברה פוסט מודרנית ועוסק באיבוד נורמות וערכים כתוצאה ממעבר של חברה סמכותית מסורתית לחברה מודרנית דמוקרטית. בנוסף, המקום המרכזי שניתן לזכויות הילד במאה עשרים, וההשפעה הדרמטית של אמצעי התקשורת שמפחיתים מכוחם של הורים כמשפיעים עיקריים על יצירת מערכת יחסים, שונה בין הורה לילד. לטענתו, התפיסות של הורות משתנות מתקופה לתקופה בהתאם לרוח. כיום סמכותם של ההורים אינה מובנית וברורה כפי שהייתה בעבר ולכן יש לבססה מחדש.

אנוך טוענת כי תפקיד ההורות עבר שינויים רבים. תפקיד ההורות התבסס בראשיתו על מבנה משפחה מסורתית אשר התבסס על חלוקת תפקידים מוגדרת והיררכיה. בהתאם לכך, ההורה היה האחראי כמעט בלעדי על חינוך הילד והעברת ידע. כיום ילדים רבים מבלים שעות רבות ללא הוריהם, ובהתאם לכך קיימים סוכני חיברות רבים (למשל אמצעי תקשורת בהקשר לעבודה זו), אשר גם הם מחנכים את הילד ומעבירים לו ידע, כל זאת מוביל לירידה בסמכות הורית.

בעקבות זאת, אחד השינויים הנלווים היה כי ההורים עצמם החלו לראות בטלוויזיה עצמה כמקור לידע גם לגבי הורות, תהליך שתרחש במקביל לירידה בסמכות ההורית. הורים נתקלים במגוון בעיות הקשורות להתנהגות הילדים ולחוסר יכולתם להתמודד איתם, בין היתר על רקע היחלשות מעמדם. לכן הם פונים למקורות חיצוניים לשם הדרכה, למשל לספרי הדרכה וטלוויזיה (Keller & Brown). נושא זה ידון במהלך העבודה עצמה. בהקשר לתוכניות מציאות שונות נמצא כי אותן תוכניות נוטות להקצין מצבים של קונפליקט ולהציגן מחוץ להקשר שבו התרחשו תוך כדי הצגה חוזרת ונשנית של הסיטואציה עצמה. דבר זה עלול לפגוע בילדים אשר לוקחים חלק באותן תוכניות. אולם לפגיעה זו עלול להתווסף עוד צד, נמצא כי במקרים שבהם צוות תוכנית המציאות נותן ייעוץ למשפחה בהתמודדות עם מצבים, הייעוץ לעיתים אינו מתאים לאופי הבעיה ולעיתים מוצג באופן פופוליסטי ולא מעמיק. הבעיה היא שבשל הפופולאריות של אותן תוכניות הורים רבים מיישמים יישמו עצות שראו בתוכנית, שאינן תמיד נכונות ומקצועיות, וזאת תחת הפנייה לטיפול מקצועי

(* לא מצורפים תמלילי הראיונות)

לינק למצגת אקדמית בנושא הסמכות ההורית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

אוה אילוז, פרופ'. סוציולוגיה של יחסים שליליים. (הוצאת כתר) (2020)

סנל, אילין, מיינדפולנס לילדים ולהוריהם.  מודן, (2017)             

The Blackwell Encyclopedia of Sociology. www.sociologyencyclopedia.com. (2020