‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי סוגיית הפטור משירות צבאי למיעוט הערבי בישראל ?

תוכן עניינים

שוויון הוא אחד מאבני היסוד של כל חברה דמוקרטית. מדינות רבות מעגנות את הזכות לשוויון כזכות יסוד בחוקת המדינה. מדינת ישראל, בשונה ממדינות מערביות דמוקרטיות רבות, מתאפיינת כמדינה דמוקרטית המתבססת על חוקי יסוד ולא על חוקה. מדינת ישראל לא קבעה את השוויון כזכות בחוקי היסוד שלה. השוויון אכן מוזכר באופן מפורש במגילת העצמאות, בה מתחייבת מדינת ישראל להוביל "שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין".  במהלך השנים הוענקו פרשנויות שונות ורחבות למושג השוויון, ובית המשפט פיתח עיקרון זה כערך מנחה ואף כזכות יסוד. עיקרון השוויון מושתת על איסור הפליה עקב מין, גזע, דת ולאום. באופן עקרוני, אם כך, עיקרון השוויון אוסר על המדינה ועל כל גוף ציבורי או רשמי להפלות אדם משום שהוא ערבי, זוהי הפליה בלתי-חוקית (זמיר). יישום עיקרון השוויון מורכב ובעייתי בהקשר למדינת ישראל ולמיעוט הערבי שבה, בעיקר עקב הסוגיה הביטחונית שביחסים בין יהודים וערבים. 

המיעוט הערבי הוגדר כסכנה ביטחונית פוטנציאלית מראשית ימי המדינה. ביטויים לכך אפשר לראות במתן פטור קולקטיבי לכאורה משירות צבאי וביטחוני, כאשר הביטוי המובהק ביותר לתפיסת המיעוט הערבי בישראל כאיום ביטחוני היה בהטלת ממשל צבאי על ערביי ישראל. השלטת הממשל הצבאי גרמה לפיתוח עמדות ותפיסות שליליות בקרב הערבים כלפי הציבור היהודי, גורם שמקשה על יחסים שוויוניים והרמוניים בין היהודים לערבים במדינת ישראל.  
חובת שירות הביטחון במדינת ישראל מהווה את אחד המאפיינים המובהקים ביותר שלה שעוגנו בחוקי היסוד. חוק שירות ביטחון נחקק לראשונה , ועם השנים עבר כמה תיקונים ושינויים. לשון חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] מציגה את קביעות המדינה באשר לכל הליך הגיוס. כמו כן, מגדיר החוק את השירות כחובה לכל אזרח או תושב קבע, בגילאי 16 וחצי ומעלה שטרם התייצבו לשירות הביטחון ולא קיבלו פטור משירות הביטחון. מכאן נובע שחובת השירות חלה על כל אזרחי הקבע, גם אם הם בני מיעוטים. דה פקטו, אין עוגן חוקתי הפוטר את המיעוט הערבי מחובת שירות הביטחון; המדיניות שהתגבשה באשר לאי גיוס המיעוט הערבי מתבטאת בכך שאזרחים ערבים לא מוזמנים מלכתחילה לרישום ולבדיקה. למעשה, אי אכיפת חוק שירות ביטחון המטיל על בני קהילת המיעוט הערבי חובת שירות ביטחון היא מימוש של זכות קיבוצית העומדת במוקד עבודה זו. סקירת ספרות המחקר מעלה, כי קיימת מורכבות וקשיים רבים באשר למימוש הזכויות הקיבוציות של המיעוט הערבי.                                  

אסקור את ההיבטים המשפטיים העיקריים הנוגעים לנושא חובת שירות הביטחון וההסדר, וליתר דיוק, המדיניות שהתגבשה באשר לאי גיוס המיעוט הערבי בישראל. 

יחד עם זאת בעבודה זו אתייחס גם להיבטים אשר קשורים לתפיסות חברתיות של אנשים וגיבוש עמדות, כחלק מהניסיון הכולל לבחון האם רק האלמנטים המשפטיים מכריעים בסוגיות אלו או שגם היבטים ערכיים שונים. לכן אחת ממסגרות הניתוח שאעשה בה שימוש הינו "סטריאוטיפ"- מונח אשר מתייחס  מכלול אמונות לגבי התכונות המשותפות לאנשים המשתייכים לקבוצה חברתית מסוימת (Baron & Byrne) . סטריאוטיפים לגבי קבוצות שונות באוכלוסיה הם חלק מהתרבות בה אנו חיים והם מועברים בתהליך החיברות. הסטריאוטיפים כשלעצמם אינם שליליים והשימוש הנפוץ והממושך בהם כמו גם העובדה קשה להכחיד אותם מעיד שיש להם תפקיד בחברה האנושית. סטריאוטיפים מהווים מסגרות מנטאליות המאפשרות קיצור זמן ולכן חיסכון במזאבים וזאת מכיוון שהם מספקים מידע על אנשים שטרם נפגשנו בהם ולכן פ כביכול פוטרים את האדם מהצורך להכיר אנשים אחרים. למרות זאת השימוש בסטריאוטיפים עלול להוביל לטעויות ולדיעות קדומות- דבר אשר עלול להשפיע על הנכונות שלנו לגייס ערבים.   

שאלות המחקר העומדות בלב עבודה זו היא: מהם התהליכים והגישות שהובילו למדיניות של מתן פטור משירות צבאי לאוכלוסייה הערבית בישראל והאם חלו שינויים בגישת המדינה משנותיה הראשונות של מדינת ישראל.

מצגת גיוס מיעוטים פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אורגד, ל'. המיעוט הערבי בישראל וחובת שירות ביטחון. המשפט, 381-407.

ברזילי, ג' . ערבים ויהודים בישראל. ב- ע' י' זאב, בתוך: מגמות בחברה הישראלית.