‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ההתנגשות בין זכות ההתארגנות של העובדים בארגון עובדים לבין זכותו של המעסיק ?

תוכן עניינים

מבוא..............................................................................................................................4-6

פרק א': הזכות לחופש ההתארגנות כזכות אדם וכזכות יסוד..............................................7-13

• מהי הזכות לחופש ההתארגנות?...............................................................................7
• אז מאיפה הכל התחיל.............................................................................................9
• זכות ההתארגנות במשפט העברי........................................................................10-11
• הליך ההתאגדות: כיצד מתאגדים, הקשיים בהליך ההתאגדות.............................12-13

פרק ב': המסגרת הנורמטיבית: זכות ההתאגדות בחקיקה ובמשפט הבינלאומי................14-16

• הכרזות ואמנות...............................................................................................14-15
• חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז- 1957..............................................................15-16

פרק ג': המסגרת המשפטית: זכות ההתארגנות בפסיקה................................................17-19

• פס"ד ש.שלמה חברה לביטוח בע"מ.........................................................................17
• פס"ד ג'ריס...........................................................................................................17
• פס"ד כוח לעובדים- ארגון עובדים דמוקרטי............................................................17
• פס"ד קריסטל......................................................................................................17
• פס"ד מפעלי תחנות...............................................................................................17
• פס"ד הורן את ליבוביץ..........................................................................................18
• פס"ד עמותת עובדי נותב ניהול ותפעול....................................................................18
• פס"ד מתנ"ס קריית מלאכי....................................................................................18
• פס"ד אלקטרה.....................................................................................................18
• פס"ד הוט מובייל..................................................................................................18
• פס"ד ק.א.ל..........................................................................................................19
• פס"ד מרקוביץ......................................................................................................19

פרק ד': חופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית....................................................................20-22

• ההכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם..............................................................20
• האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות...........................................20-21
• חופש הביטוי- סייגים והגבלות...............................................................................22

פרק ה': חופש הביטוי של המעסיק והיקפו במסגרת יחסי עבודה.........................................23

פרק ו': התנגשות זכויות היסוד והאיזון ביניהן: הזכות של העובדים להתארגנות בארגון עובדים והזכות של המעסיק לחופש הביטוי במהלך ההתארגנות הראשונית.................................24-33

• מעמד הזכויות המתנגשות.................................................................................25-26
• הגבלות החלות ל המעסיק.................................................................................26-30
• טיעונים בעד ונגד הלכת "פלאפון"......................................................................31-32
• פגיעה בזכות ההתארגנות: סעדים, תרופות וסנקציות...............................................33

פרק ז': משפט משווה..................................................................................................34-35

• איזון הזכויות המתנגשות בשיטות המשפט השונות
• ארצות הברית...........................................................................................34
• קנדה.......................................................................................................34
• גרמניה.....................................................................................................35

סיכום.........................................................................................................................36-37

ביבליוגרפיה................................................................................................................38-41

פס"ד המנחה בעבודה זו הוא הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף להתאגדות עובדים נ' פלאפון תקשורת בע"מ, אשר ניתן ביום 02 בינואר 2013 על ידי כבוד נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, נילי ארד (להלן: "פס"ד פלאפון ו/או פרשת פלאפון").[2]

חופש ההתאגדות הוכר בשיטת המשפט בישראל כזכות יסוד שאינה כתובה עלי ספר.[3]

הזכות להתאגדות (ובעבודה זו להלן: "הזכות לחופש ההתארגנות ו/או הזכות להתארגנות") הינה הזכות של כל אדם להקים ארגון או להצטרף לארגון קיים ולפעול במסגרתו.

הזכות לחופש ההתארגנות בארגון עובדים מוכרת במשפטנו כ"עיקרון על" הנמנה על חירויות האדם,[4] ומעמדה הוכר כזכות יסוד חוקתית[5] ה"שומרת על כבוד העובד במקום העבודה"[6]

הזכות להתארגן בארגון עובדים, הוכרה הן בפסיקה ו והן בחקיקה ובמשפט הבינלאומי כזכות בעלת חשיבות עליונה אשר יש להגן עליה ולקדמה.[7]

אחד העקרונות החשובים ביותר באמנת ארגון העבודה הבינלאומי הוא הזכות להתאגדות ולשביתה. בארגון העבודה הבין לאומי, מתייחסת אמנה מספר 87 לחופש ההתאגדות והזכות להתאגד, בשנת 1948. זאת ועוד, אמנה מספר 98 מתייחסת לזכות העובד להתאגד ולזכות למשא ומתן קיבוצי, בשנת 1949. מדינת ישראל אשררה את 2 האמנות הללו. 

במדינת ישראל נעשו מספר ניסיונות לעגן את זכות ההתאגדות כזכות יסוד (הצעות חוק יסוד: זכויות חברתיות[8], הצעת החוקה "חוקה בהסכמה רחבה" משנת 2006 וכו'...), אולם רק בשנת 2001 זכות ההתארגנות עוגנה בחוק.

חוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן: "החוק"), העניק הכרה חוקית מפורשת בזכות העובדים להתארגנות בארגון עובדים, ולצידה ההגנה המתחייבת על זכויות העובדים במישור הקיבוצי ובמישור האינדיבידואלי.

לדוגמא, סעיף 33י(א) לחוק אוסר על המעסיק לפטר או לפגוע בתנאיו של עובד עקב חברותו או פעילותו בארגון עובדים . המחוקק אף קבע סנקציה פלילית על מעסיק הפוגע בתנאי עבודתו של עובד או מפטר אותו בגלל חברותו בארגון עובדים או בוועד עובדים.

אל מול זכות זו ניצב חופש הביטוי- חופש הביטוי נתון הן לעובד והן למעסיק, אולם בעבודה זו אתייחס לחופש הביטוי של המעסיק בלבד.

הזכות לחופש הביטוי נתפשת כאחת מזכויות האדם הבסיסיות ביותר והיא חלה לא רק על תוכן הביטוי אלא גם על צורתו.[9]

חופש הביטוי הנו אבן יסוד במדינה דמוקרטית ומהווה תנאי מרכזי בהגשמתה, כמו-כן הוא נחשב לאחד מסמליה החשובים לבחינת מידת הדמוקרטיות של משטר מסוים, מחופש הביטוי נגזרות זכויות רבות: חופש ההפגנה, חופש ההתאגדות, חופש המצפון וכיוצ"ב.

חופש זה הוכר עוד מראשית ימיה של המדינה כזכות-על שאינה כתובה עלי ספר, בהיותה "ציפור נפשה של הדמוקרטיה".[10]

גם חופש הביטוי זכה להכרה בשל חשיבותו במשפט הבינלאומי, בהכרזות ובאמנות השונות.

במדינת ישראל[11], חופש הביטוי חוסה תחת כבוד האדם שכן, חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, העלה את חופש הביטוי למדרגה של זכות יסוד חוקתית.[12]

עבודה זו דנה בהתנגשות בין שתי זכויות אלה וקובעת מהו האיזון הראוי בין השניים, מה מותר למעסיק ומה אסור לו במהלך התארגנות העובדים תחת ארגון יציג בתקופת ההתארגנות הראשונית.

להתאגדות העובדים תחת ארגון עובדים יציג במקום העבודה חשיבות רבה, לארגון קיימת הסמכות לנהל משא ומתן עם המעסיקים ולחתום איתם על הסכמי עבודה קיבוציים בשם כלל העובדים שהם מייצגים על מנת לקדם את רווחתם של העובדים ולדאוג בין היתר לתנאי העבודה של העובדים.[13] ארגון העובדים משמיע את קולם של אלו שקולם נחלש, מצמצם את פערי הכוחות בין העובדים למעסיקים וגורם לעובד להיות שותף פעיל יותר במקום העבודה.

בפרשת פלאפון, נפסקה הלכה תקדימית בנוגע להתערבות המעסיק בהתארגנות עובדים תחת ארגון יציג במהלך תקופת ההתארגנות הראשונית. בית הדין הארצי לעבודה פסק באופן תקדימי שעל המעסיק להרחיק את עצמו לחלוטין מהתערבות בתהליך התארגנות עובדים ראשונית עד לכינון ארגון יציג. עוד נקבע בצורה חד משמעית כי למעסיק אין זכות להתערב באופן ממשי בכל דרך שהיא בתהליך ההתארגנות הראשונית של עובדיו. בית הדין קבע כי הזכות להתארגנות בארגון עובדים היא מעניינם של העובדים והיא שמורה להם בלבד. השיח שמקיימים העובדים בינם לבין עצמם, אם יתארגנו אם לאו, והשיח שהם מקיימים עם ארגון העובדים נמצא מחוץ לתחום מבחינת המעסיק. תהא אשר תהא עמדתם של העובדים ובחירתם בנוגע להתארגנות, המעסיק אינו בעל עניין, גם אם לפי דעתו ייגרם נזק כלכלי למפעלו כתוצאה מההתארגנות. קביעה זו מבוססת על פערי הכוחות הקיימים באופן מובנה בין המעסיק לבין עובדיו.

בפס"ד זה נקבעו עוד כללים ועקרונות רבים חשובים ובעלי משמעות רבה, אולם אלה יובאו בהרחבה במהלך העבודה. ^[14]

שיטת המחקר שנבחרה בעבודה זו הינה תיאורטית ביקורתית שנסמכת על מאמרים, ספרות, פסיקה ענפה וכתבות שונות בעזרתם בחנתי את שאלת המחקר בעבודתי וזאת תוך ניסיון ליצור תמונה שלמה שתשקף את המצב במדינת ישראל[15].

בפרק א' אדון בזכות לחופש ההתארגנות כזכות אדם וכזכות יסוד, אסביר מהי הזכות לחופש ההתארגנות, קצת על ההיסטוריה בהקמת ארגוני עובדים וכיצד מתבצע הליך ההתאגדות על קשייו.

בפרק ב' אסקור את המסגרת הנורמטיבית של הזכות להתאגדות בחקיקה וכן במשפט הבינלאומי.

בפרק ג' אסקור את זכות ההתארגנות בפסיקה הענפה של בתי הדין לעבודה במדינת ישראל.

בפרק ד' אדון בחופש הביטוי כזכות יסוד חוקתית.

בפרק ה' ארחיב אודות על חופש הביטוי של המעסיק והיקפו במסגרת יחסי העבודה.

בפרק ו' שהוא הפרק העיקרי, נדונה ההתנגשות בין זכויות היסוד: הזכות של העובדים להתארגנות בארגון עובדים והזכות של המעסיק לחופש הביטוי במהלך תקופת ההתארגנות הראשונית וזאת לאור פס"ד המנחה פלאפון. פרק זה דן במעמד שתי הזכויות המתנגשות, בהגבלות שהוטלו על המעסיק ובטיעונים שהועלו בעד ונגד הלכת "פלאפון".

בפרק ז' אסקור את המצב המשפטי באשר להתנגשות הנדונה במדינות ארצות הברית, קנדה וגרמניה.

בפרק הסיכום אציג את מסקנותיי.

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דשא ו' מערכת המשפט בישראל, הוצאת נבו (2019)

עס"ק (בית הדין הארצי לעבודה) 25476-09-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה- האגף להתאגדות עובדים נ'

 פלאפון תקשורת בע"מ, (פורסם בנבו, 02.01.13) (להלן: "פרשת פלאפון").

מורן סבוראי ואמיר בשה ועדי עובדים – היסטוריה, תאוריה ופרקטיקה של פעילות ארגוני עובדים וועדי עובדים , הוצאת נבו (2018)