עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית שפכים, אקולוגיה, איכות מי הקולחים, טיהור השפכים, פינוי שפכים, טיפול ביוב, טהור קולחין, תקנות ענבר (11027)


‏290.00 ₪

35 עמודים

עבודה אקדמית מספר 11027

עבודה אקדמית שפכים, אקולוגיה, איכות מי הקולחים, פינוי שפכים, טיפול ביוב, תקנות ענבר

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

מי מרוויח ומי מפסיד מתקני ענבר להשבחת איכות הקולחים?

הצגת הסוגיה ושאלת המחקר     

צדק סביבתי – סקירת ספרות  טיפול בשפכים בישראל – סקירה היסטורית, היבטי צדק סביבתי, מדיניות ותקינה  

 ההיסטוריה של טיפול בשפכים בישראל  

 הטיפול בשפכים בישראל –אחריות ביצועית ומדיניות  

 תקנים לאיכות הקולחים –מהמלצות ועדת שלף עד לתקנות ענבר

טבלה השוואה בין תקנים לטיפול בשפכים ושימוש בקולחים

 היבטי צדק סביבתי והתחלקות בטיפול בשפכים בישראל   

השפעת הטיפול בשפכים והשבת הקולחים על אוכלוסיות באזורים שונים  

  טבלה ייצור שפכים וניצול קולחים להשקיה לפי אזורים    

מפה שטחים מושקים במי קולחים ושפד ן" בישראל   

השפעת הטיפול בשפכים והשבת הקולחים על קבוצות מרקע כלכלי שונה     

השפעת הטיפול בשפכים והשבת הקולחים על מיעוטים   

נהנים ונפגעים מתקנות ענבר  

 עלויות ותועלות סביבתיות מטיפול בשפכים ושימוש בקולחים בישראל     

סביבתיות תועלות     

סביבתיות עלויות   

עלויות ותועלות כלכליות מטיפול בשפכים ושימוש בקולחים בישראל   

  כלכליות תועלות   

כלכליות עלויות   

התחלקות התועלות והעלויות הסביבתיות והכלכליות וזיהוי הנהנים והנפגעים מתקנות ענבר  

טבלה התחלקות התועלות והעלויות הסביבתיות של טיפול בשפכים והשינוי הצפוי עם יישום תקנות ענבר  

טבלה התחלקות העלויות והתועלות הכלכליות של טיפול בשפכים והשינוי הצפוי עם יישום תקנות ענבר    

מודל קונספטואלי והשערות מחקר   

מודל קונספטואלי: הנהנים והנפגעים מתקנות ענבר לפי סוג המימון לשדרוג המט" ש  

מחקר

השערות  

 מתודולוגיה  

התחלקות כלכלית – חקר השערת המחקר הראשונה   

השפעות על יישובים מהמגזר הערבי   

משמעות התוצאות ביחס לספרות

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

 

מי שופכין או מי ביוב מתייחסים לשפכים המזוהמים בצואה או שתן אך לעתים קרובות משתמשים במונחים אלו לתאר סוגים נוספים של שפכים. בניגוד למי שופכין (המכונים גם "מים שחורים"), מים אפורים הם נוזלים שאין בהם הפרשות אדם (כגון ממכונות כביסה, מדיחי כלים, כיורים, מקלחות ואמבטיות רחצה) ואשר ניתן לעשות בהם שימוש חוזר, כולל הזרמה אל מכלי ההדחה של האסלה, שטיפת רצפות והשקיית גינה, במטרה לחסוך במים שפירים ובעלותם הכספית.

מקורם של שפכים ומי ביוב נובע ממספר רב של מקורות מזהמים וביניהם פסולת אורגנית אנושית כגון צואה, שתן, נייר טואלט משומש, נוזלי גוף אחרים; דליפות של בורות ספיגה; פליטות של מפעלי טיהור שפכים, מי רחצה הכוללים גם מי כביסה, מי שטיפת כלים וכדומה; מי גשמים שנאספים בגגות, חצרות, וכו אשר מזדהמים על ידי כתמי שמן ודלק; מי תהום שהסתננו אל מי שופכין; נוזלים תעשייתים עודפים כגון: צבע, קוטלי חרקים, שמן בישול, וכדומה; מערכות ניקוז של מים גשמים; פסולת תעשייתית לא נוזלית כגון חול, אלקלי, נפט, שמן

מתקני טיהור שפכים

יש ארבעה סוגים של מתקנים:

אגנים יוקים

ברכות חמצון

סינון ממברני

בוצה משופעלת

 

בישראל מופקים 500 מל' קוב קולחין מדי שנה, כאשר כ-70% מושבים לשימוש בחקלאות בעזרת מכוני טיהור השפכים. 

צדק סביבתי נבחן בדרך כלל באמצעות מידת הסמיכות בין מפגעים סביבתיים לבין מקום המגורים של קבוצות אוכלוסייה מוחלשות . עבודה זו מציעה מתודה חדשה להערכת צדק סביבתי. השאלה העומדת בבסיס המחקר היא מי מרוויח ומי מפסיד ממדיניות שמטרתה שיפור הסביבה. תקנות ענבר נכנסו לתוקף בעבר. מטרתן לשפר את איכות השפכים המטופלים (קולחים) על מנת להפחית את הפגיעה בסביבה מהשקיה במים אלה, ולאפשר יותר שימושים בהם. לצד התועלות הללו, יישום התקנות כרוך בעלויות כלכליות הנדרשות לשדרוג הטכנולוגיה לטיפול בשפכים. עלויות אלה מוטלות על הרשויות המקומיות. נמצא כי אין קשר בין מצבם הכלכלי של היישובים בישראל לבין היכולת שלהם לבצע את שדרוג המתקנים לטיפול בשפכים. בנוסף, נמצא כי אין קשר בין ההשתייכות האתנית של היישוב ובין יכולתו לבצע את השדרוג. עם זאת, במתקני טיפול שאינם משודרגים, יש שוני בסיבה לאי השדרוג בין מתקנים המקבלים שפכים מיישובים יהודים בלבד לבין כאלה עם יישובים יהודים וערבים. המתקנים עם תורמי השפכים היהודים אינם משודרגים בעיקר בגלל בעיות תקצוב. לעומת זאת, במתקנים עם תורמים ערבים ויהודים הסיבה נמצאת בשלב התכנון. יש צורך בהמשך מחקר על מנת להבין את הסיבה לאשורה. הממצאים מצביעים על כך שמדיניות המענקים וההלוואות של ממשלת ישראל מאפשרת לרשויות מקומיות ליישם את תקני ענבר. זאת בלי קשר למצבן הכלכלי ולהשתייכות האתנית שלהן. ייתכן שניתן להפוך את המדיניות לצודקת אף יותר בעזרת המשך מחקר של הסיבות לממצאים המוצגים כאן.

בור ספיגה הוא בור שנכרה באדמה בעומק ממוצע של 1-2 מטר וברדיוס של 1/2 מטר ומשמש לפינוי השפכים. בור כזה מתאים למגורים צמודי קרקע, כאשר כל בור משרת יחידת דיור אחת. מבורות אלו מחלחלים השפכים באופן חופשי אל הקרקע ומי התהום וגורמים לזיהום הקרקע ולפגיעה במי התהום.

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

Tal Alon, "Management Strategy Seeking Sustainability: Israel’s Evolving Water", Science, 313, 1081-1085 35. Toze Simon "Reuse of Effluent Water—Benefits and Risks", Agricultural Water Management, 80

שביב אבי, זיידה מיקי, גולדרט טל, תוכנית אב למשק המים, מדיניות ניהול מערך הקולחים בישראל, סיכום והמלצות דיון פורום המים מס' 1 , מוסד שמואל נאמן, רשות המים, מכון גרנד למחקר המים.

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)