‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מדוע בית המשפט מעדיף את הנשים על פני הגברים בענישה במשפט הפלילי ?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

השערת המחקר. 

שוויון במשפט פלילי לאור שוני מגדרי 

חוק שיווי זכויות האשה. 

מגדר ושיקולי ענישה. 

פמיניזם ודעת הקהל – השפעתם על מערכת השיפוטית. 

אפליה בענישה. 

עונש המאסר לנשים ובתי הכלא. 

עבירות צווארון לבן 

חומרת העבירה ומסוכנות הנאשם.

עבר פלילי

שכיחות העבירה. 

הזמן שעבר ממועד ביצוע העבירה – שיהוי 

חרטה. 

הודאת הנאשם ושיפוי קורבן העבירה. 

תסקיר שירות המבחן, שיקום.

בריאות הנאשם

גיל.

מצבו המשפחתי של הנאשם

החלק בביצוע העבירה. 

קורבן העבירה. 

חקר מקרי בוחן 

הצעת חוק לדין רצוי 

הצעת חוק ענישה שוויונית בין נשים לגברים במקרים של אלימות במשפחה )תיקוני חקיקה), התשע"ו–2016 תיקון חוק העונשין, התשל"ז–1977. 

דברי הסבר.

סיכום ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

השערת המחקר

אישה המגיעה לדיון בפני שופט לגבי ענישה תקבל "הנחה" מסוימת למעשיה, אך ורק בגלל היותה אישה, כאשר גבר באותן נסיבות יקבל יחס מחמיר, ביחס לאישה באותם נסיבות

בודה זו תעסוק בשאלה מדוע בית המשפט מעדיף את הנשים על פני הגברים בענישה במשפט הפלילי ?

ההשערה של העבודה היא שאישה המגיעה לדיון בפני שופט לגבי ענישה תקבל "הנחה" מסוימת למעשיה, אך ורק בגלל היותה אישה, כאשר גבר באותן נסיבות יקבל יחס מחמיר, ביחס לאישה באותם נסיבות. כמו כן תנוסח הצעת חוק של דין רצוי בנושא. התחושה של נשים רבות שגדלו בישראל, הייתה מבוססת על האמונה שהחברה היהודית שנבנתה בארץ יצרה כאן מציאות חדשה, שבה שורר שוויון בין נשים וגברים. אמונה זו מנעה מהן לראות את מצבן כמות שהוא ולצאת לפעול לשינויו. בדיקה מחודשת של החוויות הפרטיות של הנשים וקריאה מחודשת של ההיסטוריה של הנשים בראשית היישוב, הביאו לשבירותו של המיתוס והעלו את הצורך לפתח פמיניזם מקומי. הפעילות הפמיניסטית באותן השנים הייתה משום קריאת תיגר על מוסכמות חברתיות ביחס למקומן של הנשים בחברה, ועוררה התנגדות נרחבת בציבור[1].

משנות השבעים חלו שינויים רבים בחקיקה. ביניהם, חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה - 1988 - החוק אוסר על אפליה בין עובדים מחמת מין, מעמד אישי, הורות, גיל, נטייה מינית והשקפה, בכל הנוגע לקבלה לעבודה, תנאי העבודה, קידום, הכשרה ופרישה מהעבודה. חוק שכר שווה לעובדת ולעובד -1996- החוק המקורי נחקק בשנת 1964, אך לא הצליח למלא את ייעודו – מניעת אפליה בשכר בין נשים וגברים. חוק למניעת אלימות במשפחה, 1991 - חקיקתו של החוק הוא פרי מאבק בלתי מתפשר לשינוי המצב בתחום הטיפול באלימות במשפחה. חוק זה מהווה נקודת מפנה בהתייחסות לנושא האלימות נגד נשים בישראל. החוק מסדיר הגנה על נשים מפני בני זוגם האלימים ומאפשר הרחקתו של בן הזוג האלים מהבית והוצאת צווי הגנה לנשים הסובלות מאלימות.[2]

על אף העובדה שהנשים עברו כברת דרך מאז שנות ה-70 ועד לתחילת המאה ה-21, עדיין מוקדם מדי לטעון שהשוויון כבר קיים ומומש. המאבק על השוויון בין המינים ולקידום מעמדן של הנשים מתנהל כיום בכמה זירות בו זמנית. העיקריות הן הזירה המשפטית-חקיקתית והזירה הציבורית.

חוק העונשין קובע כי אין עבירה ואין עונש אלא על פי חוק, ודיני הראיות בישראל קובעים דרכים להוכיח את אשמתו של הנאשם במשפט פלילי. עם זאת, עוד לפני הבאת נאשם בפני שופט, מתקיימים הליכים שנסיבות הרשעתו של אדם, תלויות בהם כמו: המלצתם של עובדים סוציאליים, של החוקרים בתיק, של הפרקליטות, שופט המעצרים וכמובן השופט הדן בתיק.

לכאורה, הנחיות והגדרות חוקיות "יבשות" לא אמורות לתת מרחב של שיקול דעת לרשויות, שעה שהם באים להחליט באם החשוד/ה / הנאשם/ת הניצב מולם, אכן ביצע את העבירות המיוחסות לו או לחילופין, מה העונש המגיע לו. אולם, בפועל, קיים משקל רב לשיקול הדעת האישי של המערכת בכלל ושל השופטים בפרט, בהליכים אלה.

נשאלת על כן השאלה, האם קיים שוויון בין המינים בפסיקה ובענישה הפלילית, ושאלה זו תיבדק בעבודה הנוכחית.

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על ענישה ומגדר ב-99 שח

[1] מלאך פיינס, איילה. "פסיכולוגיה של המינים",כרך ב'-, האוניברסיטה העברית 

[2] רימלט, נויה. כאשר נשים נעשות אלימות. פלילים י', 277-326, תל אביב

[3] גיל עשת הטמעת תיקון 39 לחוק העונשין בפסיקה בישראל, הוצאת נבו