‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

האם חוק המאבק בארגוני פשיעה מגשים את תכליתו?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר. 

פרק ראשון: פתח דבר. 

פשע מאורגן- מהו?. 

פרק שני: התארגנות הפשיעה בישראל. 

רן כסלו חוקר. 

השלכות התחקירים העיתונאים

סוגי הפשיעה הקיימים בישראל ומקורם

לסיכום הפרק.

פרק שלישי: הטעם לחקיקת חוק המאבק בארגוני פשיעה.

פרק רביעי: חוק המאבק בארגוני פשיעה-הלכה למעשה.

הביקורת על אפקטיביות חקיקת החוק..

הדוקטרינה שקדמה. 

התוכחה לארגון 

פרק חמישי: דין משווה ארה"ב. 

המאפיינים לארגון 

פעילות לא חוקית משותפת.. 

מבנה ברור ומאובחן 

המשכיות.. 

דרכי התמודדות.. 

שוני בין ארגונים..

ארה"ב. 

רוסיה. 

סיכום.. 

ביבליוגרפיה. 

חוקים.. 

מאמרים.. 

פסקי דין 

העולם המערבי צועד במרוצה אל עולם טכנולוגי ומסחרי מפותח תוך שיתוף חברתי תרבותי, אך למצער, שותף פעיל למהלכים גלובליים מהסוג דנן מאיים לנצל את כל חולשותיה ויתרונותיה בכדי להשיג רווח כלכלי על בסיס כוחניות דורסנית כנגד הזולת והאינטרס החברתי על פני הכיבוד וההדדיות הנרקמת בין העמים.

המדובר כמובן ביסודות ארגוני הפשע על נגזרות הפשיעה המאורגנת וכן אף ארגוני הטרור, ההולכים ומתחזקים יחד עמה, הן במישור הגלובלי והן במישור התמורות העולמיות השונות הגורמות לתולדת הפשע המאורגן והטרור הבין-לאומי לאשורו[1].

במישור הגלובלי נמצא התסריט נכון וטוב, הרי הוא נשען ומוליד את חופש התנועה והקלות היחסית שבה מיליוני נוסעים, מטבע וסחורות מועברים על פני תבל, בצירוף פיתוח טכנולוגי בענף התקשורת ומחשוב זמין, זול וקל לתפעול. אלו הופכים את העולם ל"כפר הגלובלי" ומתירים את התכנות הגלובליזציה הפיננסית-תרבותית.

לא לכחד, כי ביתרונות אלה טמונים אף נקודות החולשה המנוצלות בתחכום רב על ידי גורמים עוינים, פליליים וטרוריסטיים. בשילוב איטיות התגובה, אם בכלל, של הגופים והמדינות המשותפים להתפתחות המתוארת לעיל, אם בחקיקה ובאכיפה, ואם באיסוף ראיות ובחילוף/שיתוף מידע, ואשר זו המנוצלת על ידם בתחכום רב.

התמורות הגלובליות ב"כפר הגלובלי" אף השפיעו על מדינת ישראל, אשר במשך שנים רבות התלבטה בשאלה המכרעת אם אמנם ארגוני פשיעה פועלים בה, הגם שלעתים הכחישה את עצם קיומם. ואולם, המציאות הקשה הטופחת על פני החברה הישראלית בדמות מלחמת כנופיות, חיסולים הדדיים, פגיעה בחפים מפשע, חשיפת כנופיות ישראליות ובינלאומיות וקשרים בין חשודים בפלילים לפוליטיקאים ולאנשי חוק, חייבה הכרה ומתן מענה חיובי לשאלה, והוכחה לכך אפשר למצוא במספר חיקוקים והתאמות חקיקה לטיפול בארגוני הפשע המאורגן בישראל.

בעבר נחתמה באיטליה אמנת האו"ם העוסקת במלחמה נגד הפשע המאורגן הבין-לאומי, המכונה "אמנת פלרמו".עצם קיומה של האמנה הינה עדות לקיומו של פשע מאורגן החוצה גבולות, תוך עמידה על חשיבות שיתוף הפעולה הבין-לאומי כנגד זה. מדינת ישראל הצטרפה לאמנה האמורה תוך אשרורה, כשש שנים מאוחר יותר[2].

במרוצת השנים עלתה וגברה ההכרה בצורך להתמודד במישור החקיקתי עם התופעות של פשיעה מאורגנת יחד עם הקונסטרוקציה המערכתית של ארגון פשע, המהווה עקב אכילס לרשות האכיפה והתביעה בבואם להוכיח קשירת הקשר הפלילי. כל אלה המייחדים את המבנה ההיררכי של ארגונים מסוג אלה, ואשר יוצרים, הלכה למעשה, הבדלי מעמדות בין "המפקדים" לבין "החיילים" בשאלת קביעת מדיניות ודרכי ביצוע למול המבצעים דה-פקטו.

במישור החקיקתי ניתן אפוא להקביל מהות העבירות, לא רק לארגונים שמטרתם השאת רווח כלכלי, אלא אף ביחס לארגוני טרור ודומיהם, המבצעים עבירות שאופיין אידיאולוגי-לאומי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ- 30  מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרנאו, חגית. עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס 

מ׳ אמיר, ״פשע מאורגן בינלאומי: תחילתה של תיאוריה ושיקולי מדיניות - מגמות בקרימינולוגיה: תיאוריה, מדיניות ויישום", (בעריכת: מ׳ חובב, ל׳ סבה ומ׳ אמיר)  עמ' 640-645.

פרופ' גבריאל הלוי, "השותפות לדבר-עבירה", הקריה האקדמית אונו, עמ' 295-302.

מרים גור-אריה, " 'צדדים לעבירה – תיקון 39 לחוק העונשין במבחן הפסיקה' מגמות בפלילים - עיונים בתורת האחריות הפלילית, עמ' 83 (עורך: אלי לדרמן), עמ' 83-85.

 Public Law 107 – 56: Uniting and Strengthening America by Providing Appropriate Tools

(Required to Intercept and Obstruct Terrorism (USA PATRIOT ACT.

Peter Reddaway and Dimitri Glinski, "The Tragedy of Russia’s Reforms, Washington", DC: United States Institute of Peace Press.