‏0.00 ₪

עבודה בקובץ pdf. העבודות בתשלום במאגר הן בקובץ וורד פתוח. כל הזכויות שמורות למחבר העבודה האקדמית 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תופעת נשים פלסטינאיות מתאבדות?

תוכן עניינים

רקע היסטורי   

רקע תיאורטי   

הגישה הדתית המוסלמית לפיגועי ההתאבדות הנשית   

הגישה הפסיכולוגית לתופעת ההתאבדות הנשית   

הגישה הסוציולוגית לטרור ההתאבדות הנשית  

שיטת המחקר   

גוף העבודה   

מעמד הנשים בחברה הפלסטינית ורצח על כבוד המשפחה   

מאפיינים של הנשים הפלסטינאיות שהתאבדו 

ניתוח מקרים: פיגועי ההתאבדות שהתרחשו ומניעים של הנשים שביצעו אותם   

סיכום 

קיים פער בין ההודעות המוקלטות של המחבלות המתאבדות לבין המניעים האמיתיים שדחפו אותן לביצוע פיגוע ההתאבדות. קשה לקבוע באופן חד משמעי מהו האמת. ייתכן שכל הגישות התיאורטיות שהוצגו במחקר זה וגם אלה שלא הוצגו, לא מסוגלות להקיף את העומק המניעים, הרגשות ודפוסי ההתנהגות של המתאבדים ומתאבדות על מנת לתאר במדויק את החברה הפלסטינית בעלת רמה מאוד גבוהה של שנאה, השפלה וניכור. )11. ,Gordon., ע' 81.( . המעמד הנמוך של הנשים בחברה הפלסטינית וחוסר הערכה עצמית שלהן אל מול הגברים. המחבלת המתאבדת זה התפקיד הבכיר ביותר שאישה תוכל לקבל בארגון טרור פלסטיני. לא נראתה עדיין אישה שהיא מפקדת פלסטינית או פוקדת על הפעילי טרור . תפקידה של אישה הוא משני . אין אישה שפיתחה קריירה טרוריסטית בארגון והתקדמה בסולם ההיררכיה הארגונית . )ברקו וארז, 113., ע' 1( . ספק אם תהיה אחת כזאת. זה מצביע על היחס האמיתי של ארגוני הטרור כלפי הנשים הפלסטינאיות שהתאבדו . זהו דיכוי כפול – פוליטי ומגדרי. )ברקו וארז , 113., ע' 9( . חברה מערבית היא חברה שמרסנת את הביצוע של פיגוע בכלל ופיגוע התאבדות בפרט. במציאות המורכבת של החברה הפלסטינית הכוח החברתי דווקא דוחף את האנשים ונשים ,בעיקר, לביצוע פיגועי התאבדות. )ברקו, 118.,ע' 61(. זו הדרך שמצאו נשים על מנת למרוד במבנה המגדרי על ידי שימוש בסכסוך ישראלי – ערבי . מתוך ניתוח של המקרי ההתאבדות הנשית באינתיפאדה השנייה באמצעות הגישה הדתית עלה כי ישנה מחלוקת חריפה בין אסכולות שונות בנוגע לשיתוף של הנשים באיסתישהאד )ביצוע פיגוע התאבדות בשם אללה( . זו סיבה לכך, שרוב הנשים שהתאבדו באינתפאדה השנייה היו מטעם של ארגוני טרור חילוניים. בסופו של דבר ניתן גם גיבוי דתי על ידי שייח' יאסין וקרדאווי לעירוב נשים פלסטינאיות במעגל הטרור. מהמחקר עולה כי חלק מקרובי משפחה של המחבלות המתאבדות אף העידו שחלקן מן המחבלות המתאבדות התחילו תהליך חזרה בתשובה לקראת ביצוע הפיגוע. )בקרו, 118., ע' 783(. נשים חיפשו תמיכה דתית למעשה שלהן. לא ניתן לקבוע האם הן חיפשו מעטפת כדי לכסות את המניע האמיתי "הלא – מכבד אותן" ואולי לא. - .8 - ניתן גיבוי חברתי דתי רחב לפיגועי נשים על ידי אנשי דת ועל ידי משפחות המחבלות בתקשורת, לכאורה, אך ישנן טענות שעולות מהרחוב הפלסטיני שסותרות את המניע הזה. כך , מצד אחד , זו "הצגה תקשורתית" כלשונו של עיתונאי מוראד , שמועסק על ידי כלי תקשורת זרים , שהגיע לא פעם לצלם את הבית של המחבל או מחבלת לאחר התאבדותם. הוא ציין שמול המצלמות הם התגאו בילדיהם אך לאחר סיום הצילום הם קיללו את המשלחים ונשברו בבכי. )ברקו, 118., ע' .78(. הכאב של הורים התגבר על המניעים הדתיים ולאומיים גם יחד. מצד שני, אותו עיתונאי הסביר שמבחינת החברה הפלסטינאית השמרנית כשאישה יוצאת לפיגוע זו אישה שנתפסת כמורדת ומסתובבת עם גברים. לטענתו, גבר ערבי יקרא בכל רעם לאישה כזו "שאהידה" ובתת- מודע יחשוב "שרמוטה" . " כולם יודעים שכולם חושבים כך ושותקים . זה קשר של שתיקה" – סיים עיתונאי מוראד. ) ברקו, 171., ע' 6.( . הגישה הפסיכולוגית וסוציולוגית נתנו הסבר היקפי, משלים ומדויק יותר לשאלת המחקר מהם המניעים האמיתיים של הנשים הפלסטינאיות שהתאבדו באינתיפאדה השנייה. גישות אלה משלימות אחת את השנייה מכיוון שהן משלבות בין מעמד האישה המוסלמית ותהליכים החברתיים בחברה הפלסטינית לבין חוויות טראומטיות מסוגים שונים )אישיות או לאומיות( שנשים אלה חוו . לא במקרה, הוצג פרק שלם על מעמד האישה בחברה הפלסטינית בו מדובר גם על אחת הנורמות החשובות בחברה וזה שמירה על כבוד המשפחה. על מנת להבין מצבה של האישה שמעורערת בדעתה והחליטה להתפוצץ יש להבין את הפחד הגדול שהיא חוותה כשנחשדה שפגעה בכבוד המשפחה. אישה שלא שמרה על צניעותה עד לנישואין – דינה רצח על ידי קרוב משפחה. כמו, איאת אלאחראס וענדליב סולימאן שאף נכנסו להריון לפני הנישואים. )76.1...116 ,Beyler( . הפחד הוא ,בו זמנית, על כבוד המשפחה שהלך בגללן וגם הציפייה הבלתי נסבלת לגזר דינה . ישנם טראומות נוספות שחוו נשים פלסטיניות שהתפוצצו בישראל בין .11. לבין 113.. אישה שגורשה על ידי בעלה, מעמדה הופך להיות נמוך עוד יותר מאישה הנשואה המדוכאה . או אישה ששייכת למשפחה ממעמד נמוך, כמו המחבלת הראשונה , וואפא ומחבלת שהתפוצצה במסעדת "מקסים" היו בנות למשפחות הפליטים הפלסטינאים. במהלך הראיון עם ד"ר ברקו, בהשערה זו שבנות שנלקחות לפיגועי ההתאבדות הן מהמשפחות החלשות בחברה הפלסטינית מכיוון שבתנועה האסלאמית אין כוונה אמיתית לשלב נשים בתעשיית הפיגועים. )ברקו, 171., ע' 37(. חלק מן המחבלות נדחקו לפינה והיו צריכות לבחור למות כנשים גיבורות או כנשים מושפלות. אך יש לזכור שנשים הללו לא בחרו להתאבד לבד אלא לקחת יחד איתן גם אזרחים ישראלים חפים מפשע, לכן לא ניתן להתייחס למניע הפסיכולוגי- סוציולוגי כאל המניע היחיד והמכריע. לעיתים המניע הדתי ופסיכולוגי השתלב טוב עם הבעיות המשפחתיות של הנשים שהתאבדו . )ברקו, 118., ע' 783( . אישה כזו שלפני רגע הייתה דחויה בחברתה ומאוישת מגורלה מקבלת הזדמנות נוספת ואחרונה "לחפר על החטא". טענתי בתחילת המחקר שהשערת המחקר זה שהמניעים האמיתיים של הנשים הפלסטינאיות המתאבדות באינתיפאדה השנייה הם נקמה על רקע אישי או רצון/ כפייה לפתור בעיות אישיות של אותן נשים . בארבעה מקרים של מחבלות המתאבדות ישנן הוכחות שתומכות בחלק הראשון של השערת המחקר – נקמה על רקע אישי. בשני מקרים אף,היו מתאבדות שגם הארוס שלהן וגם האח נהרגו על ידי כוחות צה"ל. אך לא ניתן לקבוע בוודאות שזה המניע היחיד, אלא ניתן להסיק שזהו המניע המרכזי או לפחות חשוב מאוד . בחלק מן המקרים יש שילוב בין המניע של נקמה לבין רצון לפתור בעיות אישיות. למשל, להנאדי ג'רדאת נהרג ארוס ואח כך שהיא רצתה לנקום את מותם והצהירה על כך בקלטת שהפיצו לאחר מותה. אך היא גם הואשמה על ידי משפחה בכך שניהלה חיי המין עם הארוס שלה כך שמתאספת כאן פגיעה בכבוד המשפחה ומניע של רצון לפתור בעיות אישיות. בשבעה מקרים של פיגוע ההתאבדות של נשים הפלסטיניות עולה בעיה אישית חמורה . כך שמובן שלנשים הללו היה רצון לפתור את הבעיות האלה. כמו, כניסה להריון מחוץ לנישואין , עקרות , גירושין או ניאוף - אלה בעיות שבחברה הפלסטינית המוסלמית הפטריארכאלית פותרים אותן אחרת מאשר בחברה מערבית אינדיבידואליסטית . - .3 - ניתן לומר שהשערת המחקר היא נכונה אך לא מדייקת לכל המקרי ההתאבדות. מכיוון שלא ניתן להצביע על המניעים האישיים ורצון לנקמה כאל המניע היחיד לביצוע של פיגוע ההתאבדות על ידי נשים הפלסטיניות באינתיפאדה השנייה. לגבי חלק מהמקרים השערת המחקר היא נכונה במלואה : המניע האמיתי היה רצון לנקום מוות של אדם יקר ולפתור בעיות אישיות, לחלקן היו רק בעיות אישיות שאותן רצו לפתור. היו מניעים נוספים שכמעט הפכו למניעים לביצוע של פיגוע והמניעים הללו עולים מתוך הראיונות עם האסירות שקיימה ד"ר ענת ברקו.) על המניעים אלו סיפרו נשים פלסטינאיות שנתפסו והיום יושבות בכלא ביטחוני בישראל( . אסירה בשם נזימה )ברקו, 118., עמ' 7-.5.( מספרת שהיא רק רצתה להתאמן עם הנשק כמו החברה שלה ואז ,התחילה להגיע לאימונים, ובעצם, להסתובב עם "השאבב" )גברים( . כך משלח הודיע לה לאחר תקופה קצרה שהיא תצא להתאבד ונזימה סירבה אך לא ויתרו לה והפעילו עליה לחץ. היא הרגישה שאין דרך חזרה כי לא הייתה לה הזדמנות לבקש עזרה מאביה כי אז יש להודות ש"הסתובבה עם השאבב". )ברקו, 118., עמ' 7-.5.(. או סיפור נוסף, של שפיקה המתאבדת שהתחרטה להתפוצץ ברגע שראייתה אם עם תינוק והם הזכירו לה את האחיין שלה. שפיקה הביע דעות ליברליות מאוד והודיע שלא רצתה שאיבריה יתפזרו בכל הרחוב כשתתפוצץ. )ברקו , 118., ע' 779( . ישנה סיבה נוספת והיא נקמה, אך לא נקמה ביהודים אלא בהורים. כך עולה מסיפרה של פטימה שאביה התעקש על גודל המוהר )תשלום שמשלם חתן לאביה של הכלה ( ולא אפשר להתחתן כשהיא כבר בת 5. ,לכן פטימה החליטה להיות שאהידה כדי להתנקם באביה. היא הייתה במצוקה נפשית וחחש מפני העתיד שיבוא כאשר ארגון טרור זיהה את זה ו"ניצל אותה" כלשונה. ד''ר ברקו פגשה אותה גם כמה חודשים מאוחר יותר ואז פטימה כבר החלה לדבר על הג'יהאד ונקמה על כיבוש כעל המניעים למעשיה. )ברקו, 118., עמ' 761-768(. מניע נוסף הוא בריחה מן החיים האומללים כפי שתוארה צעירה אחת שנתפסה בדרכה לפגוע בבית לחם. היא סיפרה שבעלה נהג לאנוס אותה ולהכותה באכזריות ,לכן היא החליטה להתפוצץ כשאהידה כי התאבדות אסורה לפי ההלכה המוסלמית. )ברקו, 118., ע' 785(. - .1 - סיכום הוא לא אופטימי ,כי מתוך המחקר עלה שכל המניעים האישיים שהוזכרו במהלך המחקר מנוצלים על ידי ארגוני טרור, פעילי טרור ומשלחי המתאבדים. כל אחד חיפש בנשים שהתאבדו , קודם כל , את הרווח האישי שלו . דוגמא, הערכה של החברה כמשלח טוב או פרסום בכלי תקשורת של ארגון טרור. נשים האמינו בהבטחות שהן יוכלו להיות בו זמנית שאהידות ויזכרו אותן כ"נשים טובות".

שיטת המחקר בה אנקוט במחקר זה היא ניתוח תוכן איכותי , תוך התמקדות באבחנת המניעים האמיתיים, שגרמו לנשים הפלסטינאיות להתאבד באינתיפאדה השנייה. במהלך העבודה אאסוף, אמיין ואנתח את המקורות הראשוניים ומשניים . ברקע התיאורטי אציג תיאוריות של החוקרים והיבטים בהם החלטתי להתמקד לצורך כתיבת העבודה הזאת . אתייחס ברקע התיאורטי גם לפאתווה )פסקי ההלכה המוסלמים (שהוציאו מנהיגי הדת המוסלמיים, התבטאויות של אנשי הדת המוסלמיים, שהם המקורות הראשוניים. אאסוף מאמרים בנושאים החברתיים הסוציולוגיים של המבנה החברתי הפלסטיני ומאמרים בנושא היחס לנשים באסלאם בכלל . בתחילת הגוף העבודה אציג את המציאות של הנשים הפלסטינאיות, את ההשלכות של המעשיים שלהן ,וזה יעזור לי לעשות אבחנה של המניעים האמיתיים . בהמשך העבודה אציג מקרים של פיגועי ההתאבדות של הנשים באינתיפאדה השנייה, ואנתח את המקרים בעזרת הרקע התיאורטי ואאתר את המניעים האמיתיים של אותן הנשים. המקורות בהם השתמשתי הם עיתונות ,תקשורת )סרט דוקומנטרי( , סקירות של שב"כ , ראיונות אישיים עם הנשים ,שנתפסו לפני ביצוע הפיגוע וכדומה. אעשה שימוש בשני ספרים מרכזיים, שמבוססים במלואם על הראיונות האישיים עם האסירות ביטחוניות ומשלחי המתאבדים. הספרים הם של דר' ענת ברקו: "בדרך לגן עדן " )118.( ו"אישה פצצה" )171.( . אנתח ואמיין התבטאויות של קרובי המשפחה , מכרים, משלחי המתאבדות , אנשי הדת , עיתונאים ומשכילים ערביים .

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ברקו ,ע., ארז , ע. "נשים בטרור : מהפכה פמיניסטית פלסטינית או דיכוי מגדרי ?" מתוך צוהר לבית הסוהר,אסופת מאמרים מס' 71. עמ' 71 – 5. רמלה: שירות בתי הסוהר.

קמחי, ש., ואבן, ש. מי הם מתאבדי הטרור הפלסטינים? תל אביב: מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים.

Alvanou, M. Palestinian Women Suicide Bombers: The Interplaying Effects of Islam Nationalism and Honor Culture. Tel Aviv: Strategic Research and Policy Center National defense College.

בקובץ פי.די.אף