‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ההיבטים העונשיים של סוגיית הרשלנות הרפואית בעיקר כאשר נגרם מוות?

 תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא.

שאלת המחקר:. 7

החלטה משנת 2015 פרשת הרופאה המרדימה 2 : שלילת רשיון ל 8 שנים.. 7

שלילת רשיון - מקרה הרופאה המרדימה 1 שנרדמה וגרמה למות בת ילדה בת 4. 10

רשלנות רפואית במתן טיפול בחומר לא מאושר. 16

המשפט הפלילי בישראל. 17

התפתחות חקיקתית היסטורית.. 17

עקרונות דיני העונשין. 18

יסודות העבירה הפלילית.. 20

היסוד העובדתי actus reus. 20

היסוד הנפשי mens rea. 20

קשר סיבתי. 22

בין רשלנות לטעות.. 23

סיכום.. 25

ביבליוגרפיה. 27

מאמרים.. 27

ספרות.. 27

פסיקה   28

בעבודה זו סקרתי הרשלנות רפואית בראי דיני העונשין תוך התמקדות במקרי מוות.

כפי שהסברתי, רשלנות רפואית פירושה מתן שירותים רפואיים תוך סטייה מרמת הזהירות הסבירה שלה, כאשר סטייה זו גרמה נזק למטופל, שלא היה נגרם אלמלא סטייה זו. למשל: רישום תרופה שאינה מתאימה, בעוד כל רופא סביר לא היה רושם אותה בנסיבות המקרה, וגרימת נזק לחולה עקב נטילתה.

רשלנות רפואית היא סוג מסוים של רשלנות. תביעות אזרחיות בגין עוולת הרשלנות משויכות אל דיני הנזיקין. באופן כללי, כאשר ניתן להוכיח כי התנהגות הנתבע מהווה רשלנות, נוצרת זכות לקבל פיצויים מהנתבע בגין הנזק שנגרם לתובע עקב הרשלנות. הרשלנות במובן זה היא מושג משפטי המתאר רמה של אשמה.

לקחתי כטסט קייס את פרשת הרופאה המרדימה, שנבע לדעתי הצנועה מרשלנות פושעת פרטית של הרופאה על רקע חוסר תקן של רופאים מרדימים ברמה הכללית.

החלטה משנת 2015 פרשת הרופאה המרדימה 2 : שלילת רשיון ל 8 שנים

רופאה שסיפקה רעל לנאשם ברצח הושעתה ל-8 שנים. ד"ר מריה זקוטסקי, הרופאה שסיפקה חומר קטלני לשמעון קופר הנאשם ברצח שתיים מנשותיו, הושעתה מעבודתה על ידי ועדת המשמעת של משרד הבריאות. "התנהגותה ומעשיה מהווים כשל מוסרי ואתי כבדים", צוין בהחלטת הוועדה.

ענישה חמורה לרופאה שסיפקה חומרים קטלניים לנאשם ברצח: ועדת המשמעת של משרד הבריאות החליטה להשעות למשך שמונה שנים את ד"ר מריה זקוטסקי מעבודתה כרופאה. ד"ר זקוטסקי, רופאה מרדימה במקצועה, נחשדה בכך שסיפקה רעל, שבאמצעותו רצח לכאורה שמעון קופר את אשתו השלישית ג'ני מור חיים. התליית הרישיון של הרופאה נכנסה לתוקף מיידית. בא כוחה של הרופאה כינה את ההחלטה בעניינה "אומללה" וציין שבכוונתה לערער.

ד"ר זקוטסקי הרופאה המרדימה עבדה אז בבית החולים מאיר בכפר סבא. היא ניהל מערכת יחסים עם קופר, שסיפר לה כי הוא עובד בשירות כוחות הביטחון. קופר אמר לד"ר זקוטסקי שעלי ולצאת לחו"ל למשימת התנקשות, ובקיש ממנה לברר אם יש חומר קטלני שניתן להשתמש בו מבלי שיתגלה לאחר מכן בבדיקות.

הרופאה ביצעה את הבירור ואף מסרה את החומר לקופר, שלפי כתב האישום שהוגש נגדו בנובמבר 2012 המית בעזרתו את מור חיים. בכתב האישום שהוגש לבית משפט השלום בכפר סבא הואשמה ד"ר זקוטסקי ברשלנות, ניפוק תרופות ללא מרשם וגניבה. בסופו של דבר נגזרו עליה שישה חודשי עבודות שירות, לאחר שנקבע כי לא ידעה על כוונותיו של קופר ושהוא הוליך אותה שולל.

בעבר החליט מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, פרופ' רוני גמזו, להתלות באופן מנהלי את רישיונה, ולפני כשנה משרד הבריאות הגיש נגדה קובלנה. ועדת המשמעת קבעה בהחלטה שקיבלה היום כי "הנקבלת מעלה באופן חמור ביותר באמון שנתן בה מעבידה. הנקבלת פגעה באמון הציבור במי שהורשו לעסוק ברפואה ובמערכת הבריאות. התנהגותה ומעשיה מהווים כשל מוסרי ואתי כבדים".

שניים מחברי הוועדה ביקשו להשעות את רישיונה למשך חמש שנים, והשלישי ביקש לפסול לצמיתות את האפשרות של הרופאה לעסוק בעבודתה. בסופו של דבר קבע השופט בדימוס אמנון סטרשנוב, כי בידיו מצויה ההחלטה הסופית: לשלול את רישיונה למשך שמונה שנים.

בהחלטתו כתב השופט סטרשנוב כי מדובר ב"מקרה חמור מאין כמוהו ומצמרר עד אימה בפנינו, שאלמלא אירע במציאות ניתן היה להגדירו בתחום המדע הבדיוני. אין ספק שכל בר דעת, והנקבלת בכלל זה, היה צריך להעלות בדעתו שאם מטילים על איש כוחות הביטחון 'משימת חיסול' מבלי להותיר עקבות, אין שולחים אותו לתור בשווקים ולטייל בדרכים על מנת לאתר את הרעל הקטלני המתאים".

במהלך חקירתה טענה הרופאה כי קופר רימה אותה וכי לא ידעה שחומרי ההרדמה שסיפקה לו נועדו לחיסולה של מור חיים, אך החוקרים לא אימצו את גרסתה במלואה. הואשם קופר גם ברצח אשתו הראשונה אורית קופרשמידט.

עו"ד ערן קייזמן, שייצג את ד"ר זקוטסקי בהליך המשמעתי במשרד הבריאות, אמר: "התליית הרישיון לשמונה שנים היא החלטה אומללה שאיננה מתחשבת כלל בכך שד"ר זקוטסקי עצמה נפלה קורבן למעשיו הנפשעים של שמעון קופר. השופט סטרשנוב חייב היה להתחשב בסבל הנורא שעברה ד"ר זקוטסקי ולהסתפק בהתליית רישיונה למשך שנתיים. במקרים חמורים עשרות מונים ממקרה זה לא נלקח הרישיון לתקופה כל כך ארוכה. בימים הקרובים אנו נערער על ההחלטה בפני בית המשפט המחוזי, שאין לנו ספק שיתקן את העוול הגדול שנגרם ד"ר זקוטסקי". 

ניתחתי התפתחות חקיקתית היסטורית של המשפט הפלילי, תיקון 39 לחוק. לדעתי ניתן לגזור עקרונות דיני העונשין מהם ניתן לדיני הנזיקין ברשלנות.

הקדשתי הסבר מושג ה"רשלנות הפלילית" - הכוונה לאי מודעות לטיב המעשה, לקיום הנסיבות או לאפשרות הגרימה לתוצאות המעשה, הנמנים עם פרטי העבירה, כשאדם מן היישוב יכול היה, בנסיבות העניין, להיות מודע לאותו פרט. רשלנות יכול שתיקבע כיסוד נפשי מספיק רק לעבירה שאיננה מסוג פשע.

המגמות בנושא השתנו: הגישה שהייתה קיימת במשך שנים רבות: תביעה בגין רשלנות רפואית קשה להוכחה וניהול וסיכוייה קטנים. בימינו הפכה גישה זו למיושנת וגם הסכומים הנפסקים לניזוקים אינם מבוטלים.

ישנם מקרים שהם גבוליים: ספק רשלנות רפואית נזיקית ספק עונשין, אולם במקרה שבחנתי (הרופאה המרדימה) הייתה תקיפה רפואית פלילית פר אקסלנס.

לדעתי הצנועה, בית משפט השלום בתל-אביב הרשיע בדין את הרופאה המרדימה ד"ר סבטלנה רוסו שנהגה בקלות דעת ופזיזות, תוך כדי נטילת סיכון.

הנאשמת הורשעה בהריגה, ונידונה לשמונה שנות מאסר. העונש שקיבלה נמוך לדעתי.

במשפט נגבו עדויות שזוהי לא הייתה הפעם הראשונה שרופאה זו נרדמה במהלך ניתוח, מה שעשה את המקרה לחמור עוד יותר, כי אולי אפשר היה למנוע אותו בכך שלא הייתה ניתנת לרופאה זו אחריות כה גדולה המוטלת על חיי בני אדם.

הגעתי למסקנה כי לא קיימת ממש הרמוניה חקיקתית בין דיני נזיקין לבין דיני עונשין. אולי פרוייקט הקודיפיקציה שיזם פרופ' א' ברק יביא לתיקון מצב זה. לדעתי לא ניתן במצב המשפטי דהיום האם יש ליבא לדיני הנזיקין הגנות מתחום ד' עונשין.

הגעתי למסקנה שמבחינה מתודית רשלנות רפואית הינה דיסציפלינה מעורבת של מ' פלילי ושל דיני נזיקין צוותא חדא.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

עדי אזר ואילנה נירנברג, רשלנות רפואית, פרלשטיין-גינוסר,  ע' 33

 גדי פרישטיק ואלון גלרט, רשלנות רפואית בפסיקה, כרמל ספרות משפטית

Wikipedia

תח