‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא    

סקירת

התווך התת-קרקעי כמרחב לחימה  

איום הטרור מהמרחב הקיברנטי  

מתודולוגיה   

איום הטרור מהתווך התת-קרקעי – התפתחות ומענה

התפתחות האיום אל מול חמאס  

התפתחות האיום אל מול החיזבאללה

יתרונות וחסרונות התווך התת-קרקעי לארגון הטרור  

תפיסת הביטחון הישראלית  

המענה הישראלי לאיום הטרור התת קרקעי  

מודל המענה לטרור מהתווך התת-קרקעי  

איום הטרור מהמרחב הקיברנטי  

שימושים עיקריים שעושים ארגוני הטרור במרחב הקיברנטי  

יתרונות וחסרונות של המרחב הקיברנטי לארגוני הטרור  

השוואה בין הטרור מהמרחב התת-קרקעי והקיברנטי ויישום המודל להשוואה נקודות   

התאמת המודל לאיום הטרור מהמרחב הקיברנטי   

מסקנות    

סיכום   

ביבליוגרפיה   

נספחים  

נספח מס – תרשים הדמיון בין איום הטרור התת-קרקעי עם הקיברנטי 

מדינת ישראל ידעה את חלקה במאבקים ומלחמות לאורך 44 שנותיה. מאז מלחמת קוממיותה בשנת 2911 צחצחה חרבותיה במלחמה בממוצע של פעם בעשור. אף שלעיתים הייתה בחסר מול יריבותיה ידעה לרוב לסיים את המערכה הצבאית כשידה על העליונה. הסטטוס קוו שנוצר לאחר הסכם השלום עם מצרים בשנת 2999 יצר מעין יציבות אזורית המושתתת על הרתעה הדדית ובעיקר על ההכרה של מדינות ערב בעוצמה הצבאית הישראלית המוכחת. ארגוני טרור שראו את אוזלת ידה של הנהגתם לאור אותה הרתעה צבאית אזורית החליטו לממש את יתרונותיהם על המדינה הדמוקרטית הישראלית ולהשתמש בתפיסת לחימה א-סימטרית שמעצימה את יתרונותיהם תוך פגיעה בחולשות היריב. אחד מאותם מרחבים שנוצלו בידי ארגוני הטרור, חמאס וחיזבאללה, הגובלים לישראל, הוא התווך התת-קרקעי. בניגוד לאיומי המלחמה ה"רגילים" מצד צבאות סדירים, האיום מהתווך התת קרקעי הלך והתעצם ללא מענה חד משמעי ישראלי, עד שהפך לחלק מתפיסת הלחימה המערכתית של הארגונים. מדינת ישראל ניסתה לתת מענה לאיום טרור זה לאורך השנים, אך ארגוני הטרור ידעו להשתמש בו בצורה כזו ששיבשה את תפיסת הלחימה הצה"לית, וכך הם פועלים עד היום. מחקר זה מבקש לבחון כיצד מדינת ישראל התמודדה ומתמודדת עם איומי הטרור מהתווך התת קרקעי שמערימים עליה ארגוני החמאס והחיזבאללה. את עקרונות המענה שילמדו מהתמודדות זו יבקש המחקר להשליך על איום הטרור הקיברנטי. בהשערת המחקר מניח כותב מחקר זה, כי ישראל שיפרה את יכולות המענה שלה לאיום מהתווך התת קרקעי ככל שזה הלך והתעצם. כמו כן, ניתן להניח כי ישנו דמיון רב בין אופי האיום מהתווך התת קרקעי לזה מהמימד הקיברנטי, ולפיכך רלוונטי מודל המענה הישראלי גם למענה כלפי איום הטרור הקיברנטי. בפרק הראשון של המחקר תוצג סקירת ספרות בכדי להניח את המסד לעבודה. תחילה תובא המסגרת המושגית לעבודה. לאחר מכן תיסקר התפתחות היסטורית גלובלית של המימד התת קרקעי, ממנה יגזרו מאפייני המרחב והשימושים המרכזיים בו. באותו האופן תסקר ההתפתחות המקבילה במרחב הקיברנטי. בפרק השני תוצג מתודולוגיית המחקר שתשרטט את מהלך המחקר והכלים לענות על שאלת המחקר שעבודה זו מבקש להעלות. בפרק השלישי ינותח איום הטרור על ישראל מהתווך התת קרקעי, תחילה זהו החמאסי ובהמשך זה מצד החיזבאללה. בשניהם יעמוד המחקר על התפתחות האיום, נקודות מרכזיות בו ותפיסת הלחימה של ארגון הטרור בתווך זה. לאחר מכן יסוכמו היתרונות והחסרונות של מרחב זה בעבור ארגון הטרור. לאור אותו איום יתחקה המחקר אחר המענה הישראלי, זה יעשה תוך עמידה על תפיסת הביטחון הישראלית אשר באמצעותה יבחן המענה לאיום. במובן זה ינותחו ארבע רמות הסתכלות – הרמה המדינית, הרמה התפיסתית, הרמה האסטרטגית וזו הטקטית. בשלב הרביעי יבחן איום הטרור מהמרחב הקיברנטי והשימושים העיקריים שעושים בו ארגוני הטרור. כך גם יובררו היתרונות והחסרונות של המרחב לארגונים אלה. בתוך כך תבוצע השוואה בין האיומים מהמרחב התת-קרקעי לזה הקיברנטי ולאורם יבקש המחקר להשליך את מודל ההתמודדות והמענה של מדינת ישראל עם איום הטרור מהתווך התת קרקעי על המענה לאיום הטרור מהתווך הקיברנטי. בשלב האחרון יבוצע ניתוח של הממצאים ויוסקו מסקנות לאור המחקר.

מצגת רפרט חמאס פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ספר העובדות העולמי של הסי. אי.איי. CIA, 2019

ד"ר יובל דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

שאול אריאלי, כל גבולות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)