‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי מגמות של ריאליזם ואנטי ראליזם, ואיך מתבטא הפער בניהן, ביצירותיו של היוצר מישל וולבק?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

פרק 1: מושגי יסוד: תאוריות של ראליזם ואנטי-ריאליזם. 4

פרק 2: הראליזם ביצירה.............................................................................................................................9

פרק 3: אנטי-ריאלזם ביצירה ....................................................................................................................15

פרק 4: תמונת מצב עכשיווית.....................................................................................................................17

סיכום......................................................................................................................................................20

 ביבליוגרפיה. 21

מושג הריאליזם נכנס תחת קטגוריות רבות ומשויך תחת זרמים שונים בפילוסופיה; בתיאוריות של ריאליזם במדע, ריאליזם פוליטי וכן ריאליזם באומנות כמגמה בפני עצמה. תחום הריאליזם שנסקור כאן יעסוק בריאליזם בספרות, שבא גם לידי ביטוי גם במגמות ריאליסטיות בקולנוע.

הזרם הריאליסטי בספרות התפתח כתגובה לאסכולה הרומנטית, אשר התמקדה בקידוש דמות הגיבור ההרואי מתוך סיפורים מיתולוגיים ואגדות עם, וטיפחה סגנון כתיבה רגיש הנובע מתוך רחשי ליבו של היוצר ודמיוני חסר הגבולות. היצירות הראשונות שצצו בזרם זה נכתבו כבר בשלהי המאה ה-19 במדינות כמו בריטניה, גרמניה וצרפת (זו האחרונה הייתה בין הראשונות להציג זרם זה). בריאליזם ניכרת השאיפה לשימור על הצגה המציאות האובייקטיבית, כפי שהיא נראית בעיני המתבונן. היוצר הריאליסטי (אם בספרות ואם בקולנוע), ינסה להציג את העולם באופן הקרוב ביותר למציאות וישים דגש על הצגה נאמנה למקור, ככל שניתן, בכל תחומי החיים: אם מהבחינה האנושית, מבחינה פסיכולוגית ומבחינה חברתית. כך האדם ביצירות אלו מוצג כיצור אנושי, הוא אינו מנותק מסביבתו החברתית וממגבלות החברה האנושית הסובבת אותו. לרוב יהיה מדובר בפשוטי העם. השאיפה בספרות הריאליסטית היא להתקרב לאמת עד כמה שניתן, ועקב כך היצירה עשירה בפרטים ותיאורים. בעבר הייתה חלוקה דיכוטומית בין האצולה לשאר העם, והספרות הריאליסטית לראשונה מציגה את פשוטי העם כחלק בלתי נפרד מההוויה החברתית. הצגת הסיפורים בדרך זו מבטא, לראשונה, ביקורתיות רבה ביחס לחברה (אוארבך).

ביצירות אלו ישנו ניסיון של היוצר להימנע מהתערבות בנעשה ביצירה, כך ניתן ביטוי לנושאים לגיטימיים בחברה ללא חשש מעיסוק בדחוי והשונה שמצוי בחברה הטרוגנית ואנושית. כפי שכבר צוין, בריאליזם מושאי ההתייחסות הם לרוב פשוטי העם, ובתוך כך אין ניסיון לייפות את המציאות, אלא לתארה על גווניה הרבים והמגמות השולטות של אמביוולנטיות שבתוכה. המציאות תוצג בפני הצופה או הקורא ללא כחל ושרק (ברינקר).

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

סלבוי ז'יזק, "מטריקס": האחר הגדול והמציאות הווירטואלית (תרגם יאיר אור), תל-אביב: רסלינג, עמ' 12.

ברינקר מנחם."הריאליזם בספרות", ספריית פועלים, מרחביה,, עמ' 139- 298.

Michel Houellecq, Plateforme, Paris: Flammarion, .  המובאה מן התרגום לעברית: מישל וולבק, פלטפורמה (תרגמה: מיכל סבו), תל-אביב: בבל,  עמ' 73. 

Franc Schuerewegen, “Scénes du Cul”, dans Sabine Van Wesemaal (éd.), Michel Houellebecq Etudes Réunies, Amsterdam-New York: Rodopi,  pp. 91-98.