‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי ניתוח נאומי מנהיג חיזבאללה במלחמת לבנון השניה?

תוכן עניינים

תקציר

מבוא

פרק 1: חסן נאסראלה וארגון חזבאללה

פרק 2: התקשורת ככלי בידי חיזבאללה

פרק 3: מלחמת לבנון השנייה ונאומי נאסראללה

פרק 4: מסרים אסלאמיים בנאומי נסראלה

פרק 5: מסרים העוסקים בלאום הלבנוני

פרק 6: מסרים העוסקים בפוליטיקה הלבנונית יחסי פנים וחוץ

פרק 7 : מסרים העוסקים בהתנהלות אל מול ישראל

פרק 8: המוטיבים החוזרים בנאומי נצראללה

פרק 9: ניסיון להערכת הצלחת המערכה התקשורתית שניהל נצראללה במלחמת לבנון השנייה

פרק 10: השוואת נאומי נצראללה במהלך מלחמת לבנון השנייה לנאומים מרכזיים אחרים שנשא

סיכום ומסקנות

במהלך מלחמת לבנון השנייה נשא נסראללה עשרה נאומים בכלי התקשורת הלבנוניים שתכליתם הייתה להשפיע על פני המערכה לטובתו, לעורר חרדה ובלבול בישראל ולקבע בדעת הקהל בלבנון דימוי צודק ומנצח לארגונו. אלו היוו מעין מערכה נוספת ללחימה – מערכה תקשורתית. מטרתו של מחקר זה הינה הצגת נאומי נצראללה האמורים כמכלול ובחינתם לאור ההקשר בו נישאו. המחקר בחן את תוכנם של הנאומים והאופן בו הציג נצראללה את מעשיו והחלטותיו ובכלל זה את מגוון המסרים שהעביר לציבור הלבנוני, את דרכי השכנוע השונות בהם עשה שימוש ואת המוטיבים החוזרים בנאומים השונים. הצגת הנאומים ובחינתם אפשרה לעמוד על האופן בו הוביל נצראללה את המערכה התקשורתית במלחמת לבנון השנייה. המחקר מצא כי מסריו של חסן נצראללה התמקדו בארבעה נושאים עיקריים, אשר הופיעו בכל אחד מנאומיו: אסלאם, לאומיות לבנונית, פוליטיקה, פנים וחוץ, והתנהלות אל מול ישראל, כאשר בכל אחד מהם עשה שימוש בדרכי שכנוע שונות. בכל הקשור למסרים אסלאמיים בנאומיו, עלה כי נצראללה הצניע את האלמנט השיעי, כמו כן התייחס פעמים מועטות לסכסוכי דת בין העדות השונות בלבנון וזאת במטרה לשכך את המחלוקות וליצור אחדות בעם. במקביל, נראה כי מטרתו של נצראללה הייתה לנסות ולמנף את הלחימה אליה גרר את לבנון כמלחמת דת בה על כל המאמינים לקחת חלק כנגד "האויב הציוני". אלו, יחד עם התייחסויות רבות לקראן וקריאות חוזרות להקרבה עצמית מתוך אמונה באל, היוו סממן מרכזי במסרים האסלאמיים בנאומיו של נצראללה. בכל הנוגע למסריו שעסקו בלאום הלבנוני עלה כי נצראללה שם לו למטרה לגבש את הלבנונים ולהביאם לתמוך בו באמצעות העצמת המכנה המשותף בלבנון – הלאומיות )כך, הוא האדיר את העם הלבנוני, הדגיש את סבלו והתמקד בניצחון העתידי שיושג במערכה זו(. מבחינת מסריו של נצראללה אשר עסקו ביחסי הפנים בלטו פעם נוספת התרחקותו ממחלוקות – כגון ההתחמקות מעיסוק בעתיד נשקו של חזבאללה – וקריאותיו לאחדות חברתית ופוליטית תוך מצג של כפיפות לשלטון. כמו כן, נצראללה הקפיד להצניע את קשריו של ארגון חזבאללה עם סוריה ואיראן. בכל הקשור לעיסוק ביחסי החוץ נראה היה כי במהלך המלחמה חל שינוי הדרגתי ביחס של נצראללה לעולם הערבי. כך, בתחילה פנה פעמים רבות בקריאה לעזרתם ובהמשך, משלא נענו קריאות אלו, ב פתח בביקורת קשה כנגדן על אוזלת ידן. זאת, בניגוד ליתר דרכי השכנוע במלחמה, אשר נשארו לרוב זהות בכל השלבים השונים. עוד בלט יחסו המשתנה כלפי הקהילה הבין לאומית: בפניותיו אל הקהילה הבין לאומית השתדל שלא להטיח כנגדה ביקורת ואף ביקש את עזרתה בסכסוך עם ישראל. מנגד, בכל הפעמים בהן התייחס לקהילה הבין לאומית בפניותיו לעם הלבנוני, נקט בגישה ביקורתית חריפה. מבחינת המסרים העוסקים בהתנהלות אל מול ישראל עולה בבירור כי לנצראללה, שפנה הן לציבור הישראלי והן לציבור הלבנוני, היו שלוש מטרות עיקריות. הראשונה, הצדקת פעולת החטיפה ונחיצותה. השנייה, פגיעה בתדמיתה של ישראל על ידי האשמות שונות – כגון הרג חפים מפשע, הפעלת כוח מופרזת והפצת שקרים – כמו גם זלזול בהנהגה הישראלית ובפיקוד הבכיר של צה"ל. השלישית, הדגשת קור רוח ושליטה במצב בעת הלחימה כמו גם את עצם עמידתו של חזבאללה כנגד המתקפה הצה"לית. מהפן הלבנוני נראה כי דרכי שכנוע אלו נועדו לחזק את מעמדו של נצראללה ולהצדיק את הדרך בה פעל חזבאללה לצד המשך ה"דמוניזציה" של ישראל ופגיעה בתדמית הבלתי מנוצחת שלה. מנגד, מהפן הישראלי, נראה כי דרכים אלו נועדו לגרום לבלבול רב ותסיסה בקרב אזרחי ישראל כנגד הצמרת המדינית הישראלית. בין המסרים ודרכי השכנוע שפורטו לעיל, ניתן היה לאתר מאפיינים דומים. אותם "מאפיינים דומים" הינם המוטיבים החוזרים בנאומיו של חסן נצראללה. המוטיבים החוזרים הופיעו לכל אורך נאומיו של נצראללה בכל דרכי השכנוע ובכל סוגי המסרים. את כלל המוטיבים השונים ניתן לחלק לארבע קבוצות ובהם מוטיבים מתחום התרבות והדת, מוטיבים מתחום החברה, מוטיבים הנוגעים למאבק בישראל ומוטיבים הנוגעים לתדמיתו של נצראללה ולשידולו של הקהל הלבנוני לתמוך בו. המחקר אף ניסה להעריך את מידת הצלחתה של המערכה התקשורתית שניהל נצראללה במלחמת לבנון השנייה הן כלפי ישראל והן כלפי העולם הערבי. באשר להצלחה בעולם הערבי, נראה היה שהתקשורת הערבית התחלקה לשני זרמים. האחד – זרם אוהד אשר אימץ את מרבית דבריו של נצראללה. בלטו בזרם זה כתבים וכלי תקשורת אשר השקפותיהם ותפיסותיהם היו דומות לאלו של נצראללה. השני – זרם ביקורתי אשר תקף את נצראללה ואת ארגון חזבאללה תוך הצגת דבריו השונים ושלילתם. ג באשר למידת הצלחת מערכתו התקשורתית בפן הישראלי, נראה כי נצראללה נחל הצלחה גורפת. הקהל הישראלי ציפה לנאומיו וצפה בהם בשידור חי. נצראללה הצליח להעביר את מסריו על ידי עשרות פרשני תקשורת ישראליים שעסקו בכל אחד מנאומיו בקדחתנות. כמו כן, הצליח ליצור לעצמו בישראל תדמית של גורם אמין ומסוכן. מערכה זו שניהל אף הובילה בעקיפין לירידת ערכה של ההנהגה הצבאית והמדינית הישראלית בעיני הציבור הישראלי. יצירת אותה תחושת אימה, בלבול ומחלוקות פנימיות שהביאו נאומי נצראללה מוכיחים כי נצראללה אכן השיג את יעדיו באותה לחימה פסיכולוגית בה נקט כנגד ישראל לאורך מלחמת לבנון השנייה. עוד בחן המחקר האם דרכי הפנייה בהן נקט במהלך הלחימה היו ייחודיות לתקופה זו, בבחינת "מצב חירום", או שמא נצראללה נקט בדרכים דומות גם בפניותיו לציבור בזמנים שונים. זאת, על ידי בחינת שלושה נאומים מרכזיים אשר נשא מזכ"ל חזבאללה לאחר המלחמה, בשנים 2117 עד 2111. לאור בחינת נאומים אלו עלה כי חסן נצראללה עשה שימוש ביסודות נאום הזהים לאלו בהם השתמש לאורך מלחמת לבנון השנייה: שיטותיו בפנייה לציבור והמוטיבים בהם השתמש היו דומים. עם זאת השוני הבסיסי בין התקופות בהן נישאו הנאומים – מלחמה אל מול רגיעה – אפשר חריגה מהקו בו נקט חסן נצראללה במהלך המלחמה. כך למשל, בנאומים שניתנו שלא בתקופת המלחמה הוא עסק מפורשות בנושאים עדתיים ובמחלוקות פוליטיות – נושאים מהם התרחק במהלך המלחמה על מנת למזער את הביקורת כלפיו וכלפי הארגון. בחינת הנאומים העלתה מספר מסקנות חשובות אשר ניתן היה לחלקן לשתי קבוצות: הראשונה – מסקנות הנוגעות לסוגיות ייסוד באשר למהותו של ארגון חזבאללה. השנייה – מסקנות הנוגעות להתנהלותו התקשורתית של נצראללה לאורך הלחימה. באשר למסקנות הנוגעות לסוגיות הייסוד של ארגון חזבאללה: 1. סוגיית עתיד נשקו של חזבאללה והפיכתו לתנועה פוליטית )ללא זרוע צבאית( – מבחינת דבריו של נצראללה לאורך הנאומים שנגעו בסוגייה זו נראה כי חזבאללה ישאף שלא להניח את נשקו ולא לפרק את זרועו הצבאית, זאת, ללא קשר להתנהלות ישראל. 2. סוגיית זהותו הלאומית של ארגון חזבאללה – נראה כי הארגון לא זנח את משנתו השיעית הנתפסת על ידו כ"על-לבנונית" וכי נצראללה עשה שימוש בערך הלאומיות הלבנונית, תוך הצגתו כערך הגובר על כל אינטרס אחר, על מנת לקדם את יעדיו של חזבאללה ושל העדה השיעית במסגרת המערכת הלבנונית. ד באשר למסקנות הנוגעות להתנהלותו התקשורתית של נצראללה לאורך הלחימה: 1. מידת הצלחת המערכה התקשורתית שניהל נצראללה כנגד ישראל – ניכר היה כי נצראללה הצליח לייצר אפקט הרתעה אל מול ישראל והביא ישראלים רבים להאזין בדריכות לכל אחד מנאומיו תוך פרשנותם המעמיקה בתקשורת הישראלית. כל אלו הובילו להישג משמעותי של חזבאללה במישור הפסיכולוגי שכלל גם רפיון ידיים בישראל ותחושת בלבול בקרב אזרחיה. במקביל, בלט כישלונה של ישראל להתמודד עם החזית התקשורתית שניהל נצראללה כמו גם חסרונו של דמות ישראלית בכירה אשר תגיב על דבריו השונים. 2. הקפדתו של נצראללה להציג עצמו ככזה הפועל באופן ההגנתי-פאסיבי – מחקר זה העלה כי חסן נצראללה הקפיד להציג עצמו כמי שאינו יוזם מהלכים כנגד ישראל, כי אם מגיב על התוקפנות הישראלית בעת הצורך ורק לאחר התגרות ישראלית ישירה. התנהלות זו אפשרה לו להגדיר את תוצאות המלחמה כניצחון לארגון חזבאללה )שכן הארגון הצליח להגן על לבנון מפני כיבוש ונוכחות ישראלית ארוכת שנים(. בנוסף, התנהלות זו, שהציגה את הארגון באור חיוב, סייעה לנצראללה להתמודד עם הביקורת שהופנתה כלפי הארגון הן במהלך הלחימה והן בימים שלאחריה. מסקנות אלו הובילו למספר המלצות שיכולות היו לסייע לישראל במערכה התקשורתית במלחמת לבנון השנייה ואולי אף יוכלו לשרת אותה בעימות עתידי עם החזבאללה בו צפוי נצראללה לקיים דפוס פעולה תקשורתי דומה. תחילה, גם על ישראל היה לנהל מערכה תקשורתית. מערכה תקשורתית כנגד נצראללה וחזבאללה, יכלה להתבצע באמצעות תשדירים ישראלים שמטרתם קעקוע תדמיתו וטיעוניו של נצראללה בעיני הציבור הישראלי, לצד הפחתת עיסוקה של התקשורת הישראלית בנאומיו. במקביל, ישראל יכלה לנסות ולהשפיע על הציבור הלבנוני – באמצעות דמות רמת דרג שתהווה יריב תקשורתי ראוי לנצראללה – במטרה לשמוט את הקרקע מתחת לרגלי לטיעוניו של מזכ"ל חזבאללה. אפשר היה להעביר את המסר כי נצראללה פגע בלבנון והמיט עליה חורבן, פעל לטובת השיעים בלבד ומתוך אינטרסים זרים ובראשם כפיפותו לסוריה ואיראן. וזאת ללא אמתלת כיבוש ישראלי אמיתית וללא כל התגרות מצד ישראל.

מצגת נאומים חסן נסראללה, ניתוח נאומי מנהיג חיזבאללה, תורת הנאום 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

לרן מאיר וברום שלמה, עורכים, מלחמת לבנון השנייה: היבטים אסטרטגיים .תל אביב: ידיעות אחרונות - ספרי חמד.

אלבין, רוברט, כרוניקה של דלדול התבונה : אתיקה בפרקטיקה העיתונאית . בני ברק: הקיבוץ המאוחד

ארליך ראובן וקהתי יורם, המלחמה על התודעה במסגרת העימות בין ארגוני הטרור לבין ישראל: חיזבאללה כמקרה בוחן .המרכז למורשת המודיעין