‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

1      מבוא. 4

1.1          רקע. 4

1.2          מטרת המחקר ושאלות המחקר. 5

1.3          שיטת המחקר. 5

1.4          כלי המחקר. 6

2      סקירת ספרות. 6

2.1          שמרנות. 6

2.1.1              איחוד גרמניה. 7

2.1.2              אביב העמים.. 7

2.1.3              הפדרציה הגרמנית. 8

2.1.4              תרומתו של ביסמרק לגישת השמרנות. 8

2.1.5              היונקרים.. 8

2.2          מודרניות. 10

2.2.1              מהפכה תעשייתית. 10

2.2.2              ליברליזם.. 10

2.2.3              התפתחות המערכת הכלכלית. 12

2.2.4              התפתחות חברתית. 12

2.2.5              פעילות פוליטית. 12

2.2.6              אידאולוגיה מודרנית. 13

2.3          תהליכי מודרניות במבנה שמרני 14

2.3.1              שאלת הלאום.. 15

2.4          שאלת המחקר. 16

3      דיון 17

3.1          שמרנות ומודרניות בד בבד. 17

3.2          היעדר מעמד בורגנות. 17

3.3          מסקנות "אביב העמים". 17

3.4          אימוץ קו אחיד. 18

3.5          ביסמרק. 18

3.6          היונקרים.. 19

3.7          המהפכה התעשייתית. 19

3.8          שיתוף פעולה בין הממשלה לבין המערכת הבירוקרטית. 20

3.9          אבדן האמונה בקרב הליברלים.. 20

3.10            התפתחות כלכלית. 20

3.11            התפתחות פוליטית. 21

3.12            אימוץ חלקי של אידיאולוגיה מודרנית. 21

4      סיכום.. 22

5      המלצות להמשך ומגבלות המחקר. 23

6      ביבליוגרפיה. 25

תקופת הריאקציה הינה עשור אשר לא נחשב לבעל תהפוכות משמעותיות. לכאורה, תקופה זו התקיימה בין "אביב העמים", "עידן ביסמרק" ו"העידן החדש", כאשר במהלכה לא התקיימו שינויים מהותיים. דבר זה הביא רבים להאמין כי תקופת הריאקציה לא הייתה בעלת משמעות היסטורית רבה בשל האירועים הרבים שהתרחשו לפניה ואחריה. אולם למעשה, תקופה זו היוותה את שורשיה של עידן פשיסטי יותר וזרעה את זרעי ההתפתחויות הבאות, תוך שהיא נושאת עימה את לקחי העבר ומנתבת את התפתחות גרמניה לכיוונים שונים.

רבות נכתב על הגיוון הרב שהתרחש בגרמניה בתקופת הריאקציה, על התפתחויותיה הפוליטיות והכלכליות, התעשייתיות והמודרניות, החברתיות והרגולטוריות. תקופת הריאקציה היוותה את הבסיס להתפתחות המואצת של תנועת השמרנות, תוך שהיא עושה שימוש בכלים מודרניים ואף בעקרונות ליברליים. בתקופה זו השמרנים השרישו והגבירו את כוחם, העמיקו את אהדת העם כלפיהם מתוך הבנה שלעם יש כח ויש להתחשב בכוח זה. להתגברות האהדה כלפי השמרנות ישנן השלכות עתידיות, ביניהן, התפיסה כי מלחמת העולם השנייה התפתחה מתוך כח זה שצברו השמרנים.[1]

למעשה, תקופת הריאקציה התאפיינה בפרדוקס פנימי מרכזי: מחד, מדובר בתקופה אשר חיזקה את התמיכה העממית בתנועת השמרנות ואת כוחה האלקטורלי והערכי. מאידך, צעדים אלו של חיזוק השמרנות נעשו באמצעות כלים מודרניים דווקא, כגון עיתונות ותעמולה. זאת, במטרה לשכנע את הציבור לחזור לערכי השמרנות. בניגוד לשמרנות האבסולוטית, ביקשו השמרנים בתקופת הריאקציה להחיות את התפיסה השמרנית אולם באופן מחודש.[2]

על פי Hamerow[3], תקופת הריאקציה היא למעשה תקופתו של האומן והאיכר אשר נלחמו במלחמה אבודה נגד המכונות. בסופו של דבר, לא יכולים היו האיכרים לעצור את התקדמות ההתפתחות. בספרו, מתאר Hamerow את ההתפתחות המגוונת בתחומים השונים בגרמניה: הן מהבחינה הפוליטית, הן מהבחינה הרוחנית, הן מהבחינה הכלכלית והתעשייתית. יחד עם זאת, טוען Hamerowכי גרמניה התפתחה בכיוון הנכון אולם בשלב מסוים פנתה לכיוון שלילי. למעשה, בתקופה זו של צמיחת הליברליזם והתפתחותו בגרמניה, לא היה מדובר במדיניות כלכלית חשוכה אלא הזנחה של קורבנות השינויים הכלכליים המהירים, דבר אשר הביא להתפרצותם של האיכרים בשלב מאוחר יותר.[4]

מטרת העבודה הינה בדיקה יסודית של הקווים המקבילים והנגדיים בין הגישה הליברלית שבאה לידי ביטוי בתקופת הריאקציה ובין הגישה השמרנית אשר החלה מתפשטת יותר ויותר בין השנים 1950-1958. על אף ששנים אלו נחשבו לשנים בעלות משמעות דלה מבחינה היסטורית, בשנים היסטוריונים רבים רואים בתקופה זו בעלת חשיבות רבה בתור היותה תקופה אשר ניחנה באלמנטים דיקטטוריים  אשר היוותה את הזרע לשלטון פשיסטי עתידי.

העבודה הבאה מבקשת לבדוק כיצד עשתה שימוש התנועה השמרנית בכלים, עקרונות, אידיאלים ופעלים ליברליים להשגת מטרותיה האוטוריטריות וכיצד הושגו מטרות שמרניות באמצעות כלים מודרניים? על מנת לבדוק שאלה זו, במהלך העבודה ייסקרו מאפייני התקופה שקדמה לריאקציה, כמו גם האמצעים בהם הושג הפופולאריות והאהדה לתנועה השמרנית, בעוד התנועה הליברלית, אשר ברבים מהמקרים נלקחו ממנה רעיונותיה המקוריים על ידי השמרנים, הלכה ואיבדה מכוחה.

שיטת המחקר המיושמת בעבודה הינה איכותנית קונסטרוקטיבית. שיטה זו חוקרת את המידע בנושא הנבחר תוך איסוף הפרטים הדרושים ועריכתם בהתאם לשאלת המחקר. במהלך העבודה תיבחן הספרות הרלוונטית כאשר הנתונים שנמצאו מתאימים ייערכו וייכתבו באופן עקבי, תוך מטרה לענות על השאלה המרכזית. ניתוח המידע מתבצע באמצעות חלוקתו לנושאים ובחינת התמות הרלוונטיות. בהתאם לכללי המחקר האיכותני, כל נושא הינו בעל משמעות וקשר ישיר לשאלה המרכזית.

כלי המחקר המרכזי בעבודה הינו החוקר עצמו, המקיים מעין דיאלוג עם שאלת המחקר ועם סקירת הספרות, תוך שילוב הפרשנות המתקבלת מהמידע שנמצא ויישום פרשנות זו במהלך פרק הדיון.[1]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שקדי, א. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. רעננה: רמות. עמ' 94.

Lees, Andrew. Revolution and Reflection. Intellectual Change in Germany . Hague 

Nipperdey, Thomas. Germany from Napoleon to Bismarck 1800-1866, Princeton.