‏290.00 ₪

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

2 מבוא 4

2.1 רקע 4

2.2 שיטת המחקר 4

2.3 הסיבות לבחירת נושא העבודה 5

2.4 מטרת העבודה 5

3 נושא העבודה 5

4 שאלת המחקר 6

5 "בועת הייטק" – מה היא? 7

5.1 בועת ההייטק – הגורמים 7

5.2 "הכלכלה החדשה" 8

5.3 תחילתה של התרסקות 8

5.4 מקור הביטוי "בועת הייטק" 8

5.5 השלכותיה של התנפצות הבועה מאספקט העובדים 9

5.6 השלכותיה של התנפצות הבועה מאספקט בעלי המניות 9

6 נורמות פיטורים בעולם 10

6.1 נורמות פיטורים בארצות הברית 11

6.1.1 הגישה המתקנת 11 

6.2 נורמות פיטורים באירופה 11

7 אתיקה 12

7.1 על ההבדל בין נורמה לאתיקה 13

7.2 גישות אתיות שונות 15

7.2.1 תועלתנות 15

7.2.2 אוניברסליזם 15

7.2.3 צדק 16

7.2.4 הסגולות הטובות 16

7.2.5 הסכמה חברתית 16

7.3 אתיקה עסקית 16

8 דיון בשאלת המחקר 17

9 מסקנות 19

10 ביבליוגרפיה 20

מוסר ועסקים הינם שני ערכים הנראה כי הם סותרים האחד את השני. כיצד ילכו שניהם יחדיו? החל מאריסטו ועד לימינו, המוסר מלווה את האדם ושאלות נוקבות בחובו. 

התרחשה ברחבי העולם אחת התופעות אשר טלטלו את השוק באופן שהיווה נקודת משבר כלכלית. "בועת ההייטק" או "בועת הדוט קום" הינה בועה כלכלית אשר הביאה לעלייה קיצוניות וחדה במחיריהן של מניות סקטור האינטרנט ובכל המגזרים הנושקים לו. שיאה של הבועה התרחש בחודש מרץ בשנת 2000, כאשר מדד הנאסד"ק המריא לשיא ואילו מחירי המניות עלו לגבהים מנותקים לחלוטין מערכן של החברות אשר הנפיקו אותן. תופעה זו היוותה את תחילתו של מיתון כלכלי מתמשך במדינות מפותחות רבות ברחבי העולם כולו.

בועת ההייטק התחילה להתפתח מעבר לגבולות הריאליים כבר בשנת 1995, עם הנפקתה של חברת נטסקייפ. בתקופה זו, חברות  אשר הוסיפו לשמן את הסיומת dot.Com  יכולות היו להעלות את מחירי מניותיהן בנקל. בשנים שלאחר מכן הונפקו בבורסה עוד ועוד חברות הנוגעות לתחום ההייטק בדרך זו או אחרת; כאשר מחירי מניותיהן מאמירים אל על בתוך זמן קצר. כל חברה אשר הנפיקה את מניותיה בתחום האינטרנט זכתה לקצור הצלחה עסקית והצלחות אלו גררו תחזיות וציפיות חדשות אשר התבססו על מודלים עסקיים וכלכליים שתאמו את הרווחים המהירים. גם כלכלנים מנוסים רבים אשר נוכחו להצלחה המתמשכת טענו לתחזיות חיוביות. תחזיות אלו הופרכו עד מהרה כאשר הצלחות חדשות וגדולות יותר התקיימו בבורסה. למעשה, לא מדובר אלא בבועה כלכלית אשר התנפחה הרבה מעבר למצופה.

עיקר הבועה התרחשה בשל התמקדות בנתחי השוק של החברות ולא בערכן האמיתי. אנליסטים בתחום מספקים מספר מניעים אפשריים להתפוצצותה של הבועה; ולאחר התפוצצותה התגלו לא מעט תחומים אפורים וגורמים בעייתיים שנגרמו בשל השאננות של המעורבים. התפוצצותה של בועת ההייטק הביאה לתרחישים רבים להתקיים זה לצד זה כאשר גורמים רבים ניזוקו לטווח ארוך מהתפוצצותה זו. בין התרחישים הבולטים ביותר שגררה עמה התפוצצות הבאה הם גלי הפיטורים המתמשכים שהתקיימו בחברות ההייטק הגדולות ביותר בעולם כולו.המניעים לפיטורים אלו; כמו מניעי התפוצצותה של הבועה, מעלים לא מעט שאלות אותן נסקור במהלך העבודה.

בין התחומים המרכזיים הזוכים כיום לתשומת לב מרבית ניתן למנות את תחום האתיקה. האתיקה הארגונית מהווה נס ודגל לחברות רבות אשר משקיעות את מיטב מאמציהן בפיתוח האתיקה הארגונית. במסגרת שינויים ארגוניים אלו, החברות השונות משקיעות זמן ואנרגיה במטרה לפתח את האווירה החיובית והנעימה הקיימת בארגון. הארגונים השונים מקיימים מערכת יחסי גומלין עם עובדיהם, משקיעים בהם ונותנים להם תחושה כי הם מוערכים. חוקי האתיקה הולכים ומחלחלים ביותר ויותר ארגונים מתוך הבנה כי עובד מרוצה הוא עובד טוב וחרוץ יותר, ואילו עובד המרגיש שהוא תורם לחברה הינו עובד שנהנה להשקיע ולתת. אמנם נכון הדבר כי ישנם חוקים של מותר ואסור בכל מדינה ובכל ארגון, בכל תחום תעסוקתי ובכל חברה, אולם לאור מקרים העולים לתקשורת בשנים האחרונות הולכת ומתחדדת ההבנה כי לא כל מה שמותר הוא ראוי. ארגונים הפועלים באופן לא חוקי הינם ארגונים הפועלים באופן לא אתי ובאותה המידה לא כל פעולה חוקית היא פעולה אתית בהכרח. האתיקה הארגונית זוכה למגוון רחב של פרשנויות בשנים האחרונות. בשל ההיבטים הרבים של האתיקה ומשמעויותיה הרבות, הפכה זו לאחת ממילות המפתח המרכזיות בשנים האחרונות. יסודה של האתיקה בתרבות, בבית ובחינוך במקומי. האתיקה נוגעת בתחומים המהותיים ביותר וביניהם היחס אל החברה והסביבה, היחס ללקוחות, היחס לקולגות וחברים, משפחה וסביבה כללית. למעשה, רמת האתיקה בכל ארגון היא זו השומרת על האווירה הנעימה בארגון אולם היא תלויה בקווים הכלליים שמנהיגים מנהליה. בעידן המודרני, עידן בו פרשיות שחיתות מתעוררות חדשות לבקרים, ישנה משמעות הולכת וגוברת לחשיבותו של הקוד האתי בארגונים השונים וכן להתקנת סטטוס קוו אמין ואחיד אשר ניתן להסתמך עליו באופן קבוע. לאור עלייה בחשיבותו של הקוד האתי, ראוי לנכון לבדוק את משמעות הפיטורים ההמוניים שהתרחשו לאחר המשבר הגדול בהייטק בשנת 2001. העבודה הבאה בודקת את ההשפעות השונות של המשבר על הארגונים והחברות בתחום ההייטק ואף יורדת לעובי הקורה בבדיקת הגדרת האתיקה ויישומה בארגונים השונים.

האתיקה העסקית הינה בין הגורמים המשמעותיים ביותר המשפיעים על אופי ההתנהלות של ארגונים שונים במאה העשרים ואחת. לאחר שנים רבות בהן האתיקה הייתה רדומה תחת הגדרות ישנות ומקובעות התקפות לימי הביניים, בשנים האחרונות אנו עדים להתעוררות הולכת וגוברת במושג האתיקה על היבטיו השונים והשלכותיו אל תחומי החיים למיניהם. בעידן בו שחיתויות שונות עולות לכותרות חדשות לבקרים, אין זה עניין של מה בכך לייסד ארגון הפעיל באופן השומר על הצדק ומאפשר את הפעולה הנכונה, המקובלת על הכלל, התורמת לטובתו של הכלל ומאפשרת את הפעילות העסקית ההוגנת. בהתחשב בעובדה שעולם העסקים ועולם המוסר אוחזים בצדדים נגדיים של המתרס, יהיה זה אף קשה יותר ליצור מציאות של עסקים ואתיקה ההולכים יד ביד. אף על פי כן, עולם העסקים מבקש ליישם עקרונות צדק חברתיים והולך לקראת דרישות החברה והתקשורת ליישם חוקים לא כתובים אלו. למעשה, דרישתה של האתיקה אינה עוסקת בהגדרת המותר והאסור. את הגדרותיהם של אלו מבצעים החוקים היטב. האתיקה עוסקת בדיוק בגבולות האפורים שבין המותר לאסור, אלו שאינם מוגדרים באופן בולט וחד משמעי כ"נכון" ו"לא נכון" אלא נופלים בטווח הלא ברור של הפעולות אשר קשה לחרוץ את דינן לכאן או לכאן. האתיקה מבקשת לקבע את העבירות האמורפיות, את אלו הפוגעות ביחידה החלשה של האוכלוסייה, זו אשר אינה יכולה להילחם עבור עצמה. זהו כוחה של האתיקה וזהו יופייה, וכעת היא חודרת אט אט אל עולם העסקים, עולם אשר מציב אינטרסים לפני כל ערך אחר.

בעידן זה בו תאוות הבצע הופכת מנת חלקם של כל הטומנים ידם בצלחת, מבקשים ראשי הארגונים החברתיים, הצרכנים והלקוחות לקבוע את אמות המידה של המעשים שאינם קבועים בחוק. אלו אשר לא ניתן לקבע אותם באמצעות חוקים אולם ביכולתם לערער את יציבותו של השוק, לפגוע באמינותן של עסקאות וחברות שונות וליצור יחסים של חוסר אמון. 

שיטת המחקר

העבודה הינה עבודה עיונית ובוצע בה מחקר ברוח איכותנית. בהתאם למאפייני העבודה העיונית, המידע נאסף ולוקט באופן ממוקד ושיטתי, ונערך מחדש בהתאם לשאלת המחקר ונושא העבודה המרכזי. על פי עבודת המחקר העיונית המבוצעת בגישה הנושאית, כל נושא נבדק ונבחן באופן עצמאי אך במסגרת הקונטקסט התרבותי בתוכו הוא מתקיים. המחקר מהווה מעין הצצה לגל הפיטורים הגדול שהתרחש לאחר המשבר בהייטק, תוך בחינה מחודשת של פיטורים אלו באמצעות הכלים שנרכש במהלך סקירת הספרות ולאור המידע שנאסף. במהלך המחקר ניתן יהיה לעקוב אחר התפתחות המוסר מימי הביניים ועד ימינו אנו, כאשר הוא מיושם בעולם העסקים המודרני וזוכה לאספקטים חדשים לאור חשיבותה ההולכת וגוברת של האחריות התאגידית. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

שקדי, א. מילים המנסות לגעת: מחקר איכותני – תיאוריה ויישום. רעננה: רמות. עמ' 94.

Asgary, N., & Mitschow, M. C.Toward a model for international business ethics.Journal of Business Ethics, 36(3), 239-246