‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי פועלה של הזמרת והשחקנית אום כלתום?

תוכן עניינים

מבוא. 

הרקע של אום כלת'ום - מוזיקה ערבית קלאסית. 

פופ ערבי 

אום כלת'ום.

רקע וביוגרפיה של אום כלתום.

הביוגרפיה "אום". 

להתענג שתי שעות. 

רבנים בהופעה. 

מי יאמין לזקנים. 

סיכום.

מקורות.

אֻם כלת'ום, הייתה זמרת ומוזיקאית מצרייה, אחת הזמרות הידועות והאהובות בעולם הערבי. היא התפרסמה בקולה העשיר וכונתה "כוכב המזרח". אחד משיריה המפורסמים הוא "אינתה עומרי", שזוכה עד היום לביצועים מחודשים על ידי זמרים שונים. אלבומי שיריה הם בין האלבומים הנמכרים ביותר בשפה הערבית גם בימינו. 

אום כולתום, `כוכב המזרח`, היא אחד הסמלים החשובים ביותר של התרבות הערבית. היא הזמרת הנערצת, המושמעת והמתועדת ביותר בתרבות זאת. קולה נחשב בעל עוצמה נדירה, וכוח שירתה נובע מהפרשנות המוסיקלית של שיריה, ומן הדיאלוג הייחודי אותו יצרה עם הקהל. היא פרצה דרך לשירה הנשית הערבית כששרה טקסטים דתיים המיועדים לגברים בלבד. ההערצה לאום כולתום משותפת לכל השכבות והמעמדות בעולם הערבי.

נאצר אמר שמצריים בורכה בשני דברים נצחיים: הפירמידות וקולה של אום כולתום.

ב-1920 הגיעה אום כולתום לקהיר שם התוודעה לשיח מוחמד אבו–עלא, המלחין המפורסם ביותר במצרים באותה עת, שנעשה מדריכה המוסיקלי והלחין רבים משיריה הראשונים. ב-1924 היא פגשה את המשורר אחמד ראמי שהפך לכותב המילים הראשי שלה וחיבר לה 137 שירים.

בשנת 1925 החלה תקופה מוסיקלית חדשה בקריירה של אום כולתום, תקופה שנמשכה עד 1952. באותה שנה היא הקליטה בפעם הראשונה מחרוזת משיריה. ב-1926 החליפה את לבושה הכפרי בשמלות אלגנטיות והוסיפה כלים לתזמורתה, כמו קאנון, עוד וכמאן (מין כינור).הרפרטואר שלה כלל בלדות אהבה מודרניות, ושירים שהוזמנו מטובי המלחינים והמשוררים המצרים: אחמד שואקי בכיר משוררי מצרים, מוחמד אלקסבג`י, דאוד חוסיני, השיח זכריה אחמד, עבדו אל -חאמולי והחשוב מכולם ריאד אל- סונבטי. באותה תקופה כבר הפכה אום כולתום לזמרת החשובה במצרים.

היא הייתה כוכבת קונגרס המוסיקה העולמי שנערך בקהיר בשנת 1933. היא שרה בטקס ההכתרה של המלך פארוק, אחרון המלכים של מצרים. ב-1934 נחנכה תחנת הרדיו הראשונה במצרים, ואום כולתום הייתה האמנית הראשונה שהופיעה בקונצרט שירה משודר. מאז, ליוו אותה תזמורות גדולות בקונצרט שששודר ביום חמישי הראשון לכל חודש: שנים על גבי שנים, עד שחדלה מלהופיע. מיליוני מצרים ששבתו מכל מלאכה האזינו לה.

ב-1936 כיכבה בסרטה הראשון `וידאד`. מאז הופיעה בארבעה סרטים נוספים בלבד. במלחמת העולם השניה הקפידו גם גרמניה וגם בריטניה לשדר משיריה בשידורי התעמולה שלהם בערבית.

ב-1943 היא יסדה את אגודת המוסיקאים המצרית, ודאגה במשך עשר שנים לבעיותיהם המקצועיות של עמיתיה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

סלים נסיב, אום: הרומן של אום כולת’ום תרגום מצרפתית: חגית בת-עדה.‫ תל אביב: אסיה

Danielson, Virginia. The Voice of Egypt: Umm Kulthum, Arabic Song, and Egyptian Society in the Twentieth Century. Chicago: University of Chicago Press.