‏390.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין שביעות רצון של מורים לבין היעדרות מורות מבית הספר?

תוכן עניינים

מבוא.

קשיי מערכת החינוך

רקע תיאורטי

לחץ.

שחיקה

גורמים לשחיקה

שחיקת מורים ועמדת משרד החינוך

כיצד משרד החינוך מתמודד עם בעיית השחיקה והאוטונומיה בתנאים פיזיים?

אוטונומיה בתנאים פיזיים והקשר בינה לבין שחיקה.

התמודדות מערכת החינוך. 

שחיקת מורים.

שחיקת המורה: התנפצות חלום ההצלחה. 

משמעות מאפיינים אישיים ותרבותיים כמסבירים יחסם של מורים כלפי תכניות מניעה וחיסון 

גורמי שחיקה אצל מורים לחינוך גופני בכיתות המשלבות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

שחיקת המורה הערבי בישראל כפועל יוצא של תפיסת המסוגלות העצמית שלו והאקלים הבית-ספרי 

תחושת שביעות רצון, שחיקה ותפיסת מורים את מעורבות ההורים בבית ספרם: השוואה בין בתי ספר ממגזרים שונים

משתנים המנבאים שחיקת מורים בחטיבות הביניים בישראל.

שחיקה נפשית אצל מורים. 

גורמי לחץ, אי שביעות רצון ושחיקת המורה בכיתה ההטרוגנית: השוואת שתי סביבות הוראה. 

הגורמים לאפיון השחיקה הנפשית בקרב עובדי הוראה. 

שאיפה לאידיאל. 

התגובות הרגשיות. 

חוסר הערכה עצמית. 

אפיונים סוציו-דמוגראפיים.

וותק בעבודה. 

סביבת העבודה. 

הגורמים המרכזיים לשחיקה בקרב עובדי הוראה

דרכי התמודדות.

שילוב תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות ושחיקת מורים

יתרונות השילוב.

חסרונות השילוב. 

המקורות העיקריים לשחיקת מורים במוסדות חינוך משולבים

השלכות השחיקה על המורים בכיתות שמשולבים בהן תלמידים בעלי צרכים מיוחדים.

תנאים פיזיים של ביה"ס. 

ארגונים וסביבתם.

תחילתו של השינוי 

יתרונות ואתגרים בשיתוף הפעולה. 

בין בית הספר לסביבתו 

שיטה. 

השערת מחקר. 

אוכלוסייה. 

כלי המחקר. 

הליך המחקר. 

עיבודים סטטיסטיים.

ממצאי המחקר.

דיון 

סיכום

ביבליוגרפיה

נספחים

הנחת העבודה כי ישנו יחס הפוך בין שביעות רצון של מורים לבין היעדרות מורות מבית הספר. ככל שביעות הרצון גבוהה יותר כך ההעדרות נמוכה יותר!

במוקד מחקר זה נמצאת תופעה בעייתית בעלת היבטים ארגוניים-כלכליים חברתיים ותרבותיים רבים אשר זכתה אך למעט חקירה והיא היעדרות מורים מבית הספר - Absenteeism (Jacobson, Gibson & Ramming, ) המחקר מנסה להאיר את התופעה מתוך מספר זוויות ראיה תוך חיבור בין שתי הרמות, מה שאמור לשפר את ההבנה לגבי התחום הנחקר ברמת הפרט וברמת בית הספר (Bray & Murray, ).

היעדרות עובדים הנה אחת מבעיות הניהול הקשות עמן מתמודדים כיום בארגונים. להיעדרות השלכות רבות ומגוונות בארגונים עסקיים בהם עיקר ההשפעה הישירה והעקיפה היא כלכלית (זהבי, ; Barrick, Mount & Straussm ; Schmid, ). אולם קשה במיוחד הבעיה בבתי הספר; שם להיעדרות נוספים נזקים מעבר לאלו הכלכליים והשפעתם על כלל העשיה בבית הספר גדולה (Ehrenberg et al, ; Capitan, Costanza & Klucher, Jacobson et al, ; טאוב, ועוד). החל באובדן ימי לימודים, הפוגעים בהישגי התלמידים (Smith, ), פגיעה במוניטין בית הספר, וכלה בהשפעה על היעדרות תלמידים.

המחקר מתייחס למושגים בחקר ההיעדרות; היעדרות מתורצת והיעדרות בלתי מתורצת, לאינטרפרטציה שלהם בהקשר הארגוני הבית ספרי ולקשר ביניהם. היעדרות המורים נחקרת במחקר זה בהקשר הבית ספרי, תוך שימת דגש על היותו של המורה חלק מבית הספר בו הוא עובד. המורה מצוי בתוך תרבות בית ספרית הכוללת את הנורמות של בית הספר, מאפייני המורים האחרים, והתנהגותם לגבי היעדרות. ובנוסף מתאפיין בית הספר בצורת הניהול, כולל האופן שבו מנוהל כח האדם, בהקשר של פיקוח ובקרה על המשאב האנושי בבית הספר.

היות והמורה "שייך" לבית ספרו (מתייחס אליו מבחינה סוציולוגית), מסתגל אליו, ומפנים את הנורמות של התרבות ואת ההתנהגות של האחרים שהוא רואה במקום עבודתו (תרבות ההיעדרות הבית ספרית). במחקר משוער שהשייכות לבית ספר מסוים תהווה הסבר ייחודי ונוסף על המסבירים המסורתיים של היעדרות המורה. היבט זה נבחן במחקר הנוכחי בעזרת ניתוח רב-רמתי המאפשר חקירת שתי הרמות (המורה ובית הספר) וקישור ביניהן בניתוח אחד. דהיינו במקום להניח שהשפעת בתי הספר דומה לגבי כלל המורים, או זניחה, כאן היא תיבחן כמקור השפעה היכול להתבטא באופן שונה בהתנהגות ההיעדרותית של המורים.

מטרת המחקר

המחקר מתמקד בחקירת ההבדלים בהיעדרות בין בתי הספר, מה שמכונה במחקר היעדרות בית ספרית. בית הספר נמצא בתוך מערכת (קונצנטרית), הוא שייך לשלב חינוך מסוים, לאזור גיאוגרפי מסוים, לזרם חינוך מסוים, ואפילו למיגזר מסוים. כל הסביבות התרבותיות הללו משפיעות על בית הספר ועל המורים המלמדים בו. היות ובתי הספר נבדלים בגורמים רבים, משוער במחקר שבתי הספר נבדלים במידת ההיעדרות שבהם ושחלק מן השונות בהיעדרות בין בתי הספר מעבר לשונות בהיעדרות המורים כפרטים ניתנת להסבר על-ידי גורמים תרבותיים סביבתיים ועל-ידי מאפייני המורים בתוך בית הספר.

במחקר הנוכחי נמדדה ההיעדרות באופן מורכב ורב ממדי: יחידת המדידה הרלוונטית למורים הינה שעות ולא ימי עבודה היות וכל מורה יכול ללמד כמות שעות אחרת ביום עבודה. כמו כן ברמת המורה וברמת בית הספר נלקחו בנוסף למדידות מקובלות כמו עצם ההיעדרות וכמות שעות ההיעדרות, גם מספר ההיעדרויות והשעור ששעות ההיעדרות המתורצת והבלתי מתורצת מהוות ביחס לבסיס המשרה של המורה.

המחקר נערך על 3 מדגמים בסה"כ; המדגם הכולל ובתוכו שני תת מדגמים. במדגם הכולל נכללו 6,808 מורים בתוך 1,444 בתי ספר. מיוצגים בו מורים ובתי ספר משלבי החינוך השונים, אזורי הארץ (המחוזות), הזרמים (ממלכתי/ממלכתי-דתי) והמיגזרים (יהודי/לא יהודי). מדגם זה הופרד לשני תת מדגמים; האחד בתי הספר הבינוניים והגדולים, בעל נתונים מקוננים (nested), מורים בתוך בתי ספר שכלל 1,461 מורים ב-131 בתי ספר ובו מתמקד המחקר. תת המדגם האחר - בתי הספר הקטנים שימש להשוואות שונות ובחינת יכולת ההכללה של ממצאי המדגם הראשון.

המורים פועלים בתוך כיתה בתוך בית ספר ובית הספר שייך לרמה מסוימת במערכת החינוך. אם נתייחס לכך שבתי הספר כיחידות חברתיות ניהוליות, ארגוניות משפיעות על התנהגות המורים העובדים בהם, אין די בניתוח רגרסיה פשוט אשר מבצע רגרסיה של מאפייני המורים או בתי הספר מעבר לכלל המורים, ללא התחשבות בהבדלים שעשויים להיות להשפעת בתי הספר עליהם. כדי לבחון את התלות שבין ההתנהגות ההיעדרותית של המורה לבין המבנה החברתי והתרבותי שבו מאורגן בית הספר נעשה שימוש במחקר זה בניתוח רב-רמתי. כמו כן הניתוח איפשר להתחקות אחר הגורמים היוצרים הבדלים בהיעדרות בין בתי הספר תוך חיבור שתי הרמות מורים ובתי ספר.

כמה מילים על הניתוח הרב-רמתי: (M.L.A.) Multy Linear Analysis: המודל הרב-רמתי מאפשר לבחון את השונות בהיעדרות בין המורים בתוך בתי הספר ובין בתי הספר. שונות הטעויות מתפרקת לשני המרכבים בין ובתוך בתי הספר והעובדה שהאומדנים ברמת המורה בתוך בתי הספר דומים, דהיינו קיים דמיון בין מורים המלמדים בתוך אותו בית ספר, אינו מטה את הממצאים (Bryk & Raundenbush, 1992). בניגוד למקרים בהם הממצאים מנותחים ברמת הפרט בלבד המודל הרב-רמתי משתמש בקבוע הרגרסיה של בתי הספר ואלו הופכים להיות משתנים תלויים ברגרסיות שבין בתי הספר (Bryk & Raundenbush, 1992; Zeltzer, 1995). כאשר בעזרת קבוצות משתנים שונות המיוצגים במודלים שונים, מוסברים ההבדלים בהיעדרות בין בתי הספר.

מרבית ההשערות במחקר אוששו; נמצאו הבדלים בין בתי הספר במידת ההיעדרות הבית ספרית והללו אכן מוסברים בחלקם על-ידי מאפיינים סביבתיים פנימיים, תרבותיים בית ספריים כמו מאפייני המורים בבית הספר ועל-ידי גורמים חיצוניים כמו שלב החינוך. ביחד הוסברו 21% מהשונות שבהיעדרות בין בתי הספר. כן אוששה ההשערה בדבר השפעת תרבות ההיעדרות הבית ספרית על היעדרות המורה העובד באותו מוסד.

תרומת המחקר

למחקר זה מספר תרומות תיאורטיות ופרגמטיות; בעזרתו מתחדדת ההבנה לגבי התנהגות המורה בהקשר הארגוני (במקרה שלנו - הבית ספרי), תוך חקירת בית הספר כסביבת עבודתו הקרובה של המורה.

 הניתוח החדשני יחסית מאפשר קישור בין שתי הרמות – המורה ובית הספר ומאפשר לעמוד על הסברים להיעדרות באופן שלא נעשה עד כה. בדרך כלל היעדרות המורים נחקרה ברמת הפרט וגם זאת במידה מועטה מאד, כן לא נחקרה התופעה בהקשר הבית ספרי ולא נחקרו הבדלים בין בתי הספר כפי שנעשה במחקר זה.

למחקר הנוכחי גם השלכות ישומיות, הבנת ההקשר הבית ספרי מאפשר התמקדות בטיפול בנושא ההיעדרות לא רק במורים (כפרטים), אלא בבית הספר כולו והוא הופך ליחידת הניתוח וליחידת ההתערבות. בדיון מוצגים מספר כיוונים להתערבויות כאלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פרידמן,י' וגביש, ב'. שחיקת המורה: התנפצות חלום ההצלחה. ירושלים: מכון הנרייטה סאלד.

שמרלינג, ח' . שחיקה נפשית אצל מורים, טללי אורות: שנתון מכללת אורות ישראל, 9, 395-378.

Katz, Jennifer & Mirenda, Pat (2002). "Icnluding Students with Developmental Disabilities in General Education Classrooms: Educational Benefits", International Journal of Special Education, 17(2)