‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי פילוסופיה הודית דרך קריאה בטקסטים של הבודהיזם?

 תוכן עניינים

הקדמה –

הרמנויטיקה בודהיסטית

 מוטיבציה פרשנית 

 מתודה הרמנויטית

   משמעות ישירה מול משמעות עקיפה שיש לפַרְשָה)

    משמעות מול מילים

 מוטיבציה פרשנית    

 מתודה הרמנויטית )

    פרשנות היררכית כרונולוגית

    מתודה הרמנויטית בתוך מסגרת היררכית כרונולוגית

 סיכום והערכת עיקרי המתודה ההרמנויטיתבודהיסטית

הרמנויטיקה בודהיסטית בקריאה של הטקסט הנאגארג'ונאי

 מוטיבציה פרשנית

 מתודה פרשנית

סיכום

ביבל'

 נגרג'ונה פילוסוף הודי, בודהיסט. הניסיון לספק פרשנות הולמת למשנתו של נאגארג'ונה העסיק, ועדיין מעסיק, פרשנים רבים, הן מן המחקר האקדמי בן-זמננו, והן מתוך המסורת הבודהיסטית עצמה. אופייה הייחודי והלא-אינטואיטיבי של הגות זאת, והמושגים הטעונים העומדים בליבה, הערימו קשיים רבים על פרשניה, מה שהוביל בתורו למנעד פרשני רחב במיוחד. בידרמן בהתייחסו לעניין זה אומר את הדברים הבאים:

"אכן, כיצד ניתן 'לפרוש את משנתו' של פילוסוף שתואר על-ידי פרשנים שונים, בין היתר, באופנים הבאים: פילוסוף דגול, פילוסוף חסר ערך, ספקן, אנטי-פילוסוף ניהיליסטי וחסר עמדה, מטאפיזיקון שמבקש להציג הוויה מוחלטת, מיסטיקון שמבקש למצוא גאולה בתהליך של איון עצמי, מבקר חסר פשרות של כל עמדה מהותנית, מטרימו של ויטגנשטיין, אביה של הדקונסטרוקציה ההודית, ועוד ועוד."[1]

 דברים אחרונים אלו מדגישים את הבעייתיות העולה מכל ניסיון לספק פרשנות כוללת למשנתו של נאגארג'ונה. המעשה הפרשני של הגות זאת, כפי שנעשה עד כה, תחת שיקרב אותנו אל עבר קריאה אחת בהירה וקוהרנטית, פותח בפנינו צוהר אל ריבוי של קריאות אפשריות (אשר לפחות חלקן בהירות וקוהרנטיות בפני עצמן), ומעלה ביתר שאת את השאלה הנוגעת לעצם אפשרותה של קריאה אחת שכזו.

 מצב פרשני זה, כל עוד מדובר בפרספקטיבה ההרמנויטית-מערבית מודרנית, עשוי שלא להתפרש כקושי כלל, ואף יש שיראו בו פוזיציה פרשנית רצויה. הנטייה הברורה של מגמות הרמנויטיות שכאלו לערער את מקומו המרכזי של מחבר הטקסט על כוונותיו או אף לדחוק אותו לגמרי אל מחוץ למעשה הפרשני, ממילא מייתרת את שאלת 'הקריאה האחת' (הקריאה האמיתית התואמת את כוונת המחבר), ומובילה, במקרה המתון, לדו-שיח פרשני מן הסוג הגַדַאמֶרְיַאנִי אשר בו לקורא, על כל מטענו התרבותי-מסורתי, משקל פרשני זהה לזה של המחבר, ובמקרה הקיצוני יותר, לתפיסה פרשנית פוסט-מודרנית רדיקלית אשר, אם להשתמש בניסוח מתוך השיח עצמו, "הורגת" את המחבר באופן מוחלט וסופי.

 בין אם מגמות הרמנויטיות שכאלו מייצגות כיוון תנועה פרשני רצוי ובין אם לאו, ארצה לטעון כי כל עוד מדובר מנקודת מבטה של ההרמנויטיקה הבודהיסטית, מגמות הרמנויטיות מסוג זה אינן תואמות את הלך הרוח הפרשני. מחבריו של הטקסט (ובראשם המחבר בה"א הידיעה, קרי, הבודהא בעצמו) וכוונתם היוו קריטריון ראשון במעלה בתהליך ההרמנויטי-בודהיסטי-פנימי, ואף היוו תנאי להבנת המשנה הבודהיסטית עצמה, ומכאן, לשחרור. ברור, אם-כן, כי בתוך אותו הקשר ההרמנויטי-בודהיסטי-פנימי הקושי הפרשני אשר הוצג לעיל בנוגע להגות הנאגארג'ונאית מהווה קושי אמיתי הדורש פיתרון.

 בדפים הבאים אציג באופן ראשוני את עקרונותיה המרכזיים של המתודה ההרמנויטית-בודהיסטית על שלביה השונים כפי שזו באה לידי ביטוי במסורת הפרשנית הבודהיסטית עצמה. בתוך כך, אנסה לברר את מקומן של מספר שאלות מתודיות יסודיות הנוגעות למעשה הפרשני בתוך ההקשר ההרמנויטי-בודהיסטי. לסיום, אנסה להחיל עקרונות הרמנויטיים אלו גם על קריאתו של הטקסט הנאגארג'ונאי, תוך שאציע, באופן ראשוני וכללי בלבד, פרשנות לעיקרון מרכזי בהגות זאת, קרי, ל'אי-העמדה' שלו. קריאה שכזו, גם אם אין בה די על-מנת לענות על כל הקשיים ההרמנויטיים העולים מן המסורת המערבית-מודרנית, תהנה מן היתרון של עיגון במסורת ההרמנויטית-בודהיסטית, אשר היוותה סביבה טבעית להוגה כמו נאגארג'ונה.

מצגת פילוסופיה הודית, בודהיזם, הרמנויטיקה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בידרמן, ש. מסעות פילוסופיים: הודו והמערב. תל-אביב: משכל.

Garfield, J.L.(translation and commentary), The fundamental wisdom of the middle way: nagarjuna's mūlamadhyamakakarika. New-York: oxford university press.