‏290.00 ₪

תוכן עניינים

1.1   מבוא

1.2   סקירת ספרות:

1.3   אוכל הוא לא רק מאכל

1.4   מזון ומשמעות

1.5   מזון כשפה, אוכל כמערכת

1.6   מה אוכלים ואיך אוכלים – כהיבט תרבותי

1.7   בחירת מזון וצריכה

1.8   השוני והדמיון בין זרמי אקסטרים שונים באוכל: צמחונות וטבעונות

1.9   האוכל מעבר לתזונה: האוכל כביטוי לזהות, אידיאולוגיה והשתייכות

1.10                סיכום ומסקנות

1.11                ביבליוגרפיה

אוכל היווה מאז ומעולם את אחד הגורמים המרכזיים והחשובים שמעסיקים את האנושות. לעומת זאת, ההתייחסות אליו והפרשנות לייעודו ומהותו נמצאים בשינוי מתמיד התואם את התפתחותנו; בתחילה, בעידן ה"ציידים-לקטים" הדגש היה באפשרות וביכולת הפיזית להשיג את האוכל במטרה לשבוע ולהמשיך לשרוד. בתקופות יותר מתפתחות לאוכל מתווספים ייעודים ושימושים נוספים (ניתן להשליך זאת גם על חיי הפרט – בינקות מטרת האכילה היא בעיקר עבור שובע וגדילה, ואילו בבגרות עד זקנה למשמעות האכילה ולבחירת סוג המזון שאנו אוכלים יש מטרות אחרות).זה בא לידי ביטוי בתקופה המודרנית שיש המון מוצרי מזון, המון מסעדות, ומתפתחים יותר ויותר זרמים אידיאולוגים שונים של אוכל, כמו: טבעונות, צמחונות, רואו-ויגן ועוד.

הגישה האנתרופוסופית לחקלאות מכונה חקלאות ביודינמית. בבסיסהגישה האמונה שכדי להבין את עצמנו עלינו לחקור את ההוויה המקיפה אותנו, כוללת את האופן שבו אנחנו מגדלים וצורכים מזון (גולן).

בחרתי לחקור את תחום האוכל כחלק מההוויה של תרבות הצריכה. עבודה זו מתמקדת בבחירה המגמתית של יותר ויותר אנשים בזרמי-אוכל-לא-נורמטיביים, ובעקבותיה שינוי התזונה, הצריכה וסגנון החיים שלהם.

שאלת המחקר שאבחן בעבודה זו, היא כיצד משמש המזון כאמצעי להגדרה עצמית ועיצוב הזהות בקרב המשתייכים לזרמי-אוכל אידיאולוגיים בעידן המודרני?

אבדוק כיצד ההשתייכות לאחד מזרמים מודרניים אלו מהווה אמצעי להגדרת הזהות האישית, לעמוד על השוני והדמיון בין הסוגים השונים ולהבין מדוע דווקא היום (ביחס לעבר) זרמים אלו קמים ומתפתחים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בן-רפאל,א' ובן חיים, ל' . זהויותיהודיותבעידןרב-מודרני.רעננה:האוניברסיטההפתוחה.

גביעון , ל' . חומוס–קוסקוס–סושי: אוכלואתניותבחברההישראלית, בתוך:אביעדקליינברג(עורך),בטןמלאה:מבטאחרעלאוכלוחברה,כתר,ירושלים