‏390.00 ₪

שאלת המחקר 

האם קיים שוני בביצוע סקרים באמצעות פקס, לעומת דואר אלקטרוני. 

תוכן עניינים

מבוא. 4

שאלת המחקר. 5

השערות מחקר. 5

מטרת העבודה ורקע כללי 6

מידת השימוש במחשב ובאינטרנט בקרב משתמשים ישראלים.. 8

מידת השימוש במחשב בכלל ובאינטרנט בפרט. 8

מאפייני הגולשים.. 8

מהם סקרים.. 9

סקרים עסקיים.. 9

מה הן שאלות רגישות. 9

השוואה בין סוגי סקרים.. 10

בעיות כלליות בסקרים.. 15

איכות הנתונים.. 15

איכות התשובות (טעויות תשובה) 16

הטיה כתוצאה מרצייה חברתית. 17

דיווח יתר או חסר. 17

אחוזי הענות (טעויות אי תשובה) 18

זמן תגובה. 20

התמודדות עם הירידה בשיעורי המשיבים.. 21

השפעת הבדלי נושא על אי-השבה לסקר. 21

שיטת הדרוג היחסי מול הדרוג המוחלט. 21

תיאוריות לניתוח בעיית ההטיה בממצאי הסקר. 22

הטיית האישוש.. 23

היוריסטיקת הזמינות. 23

המשיב המתפשר לעומת המשיב האופטימלי 23

סיכום.. 25

השיטה. 27

המדגם.. 27

שיטות מחקר כמותניות. 27

כלי המחקר. 27

מהלך המחקר. 28

השערות המחקר. 28

ניתוח השאלונים.. 29

ניתוח רוחבי של השאלונים.. 33

דיון ומסקנות. 35

ביבליוגרפיה. 37

נספחים.. 43

שאלון 43

השערות מחקר 

• שיעור המשיבים באינטרנט יהיה גבוה יותר משיעור המשיבים בפקס.
• רמת ההכנסה המדווחת תהיה גבוהה יותר מקרב המשיבים בשאלון אינטרנטי, היות והמשיבים בפקס יותר מוגבלים במשאבים.
• שיעור אי השבה בפקס ממקום העבודה יהיה גבוה יותר, מאשר בפקס מתוך בית הנחקר.
• שיעור אי ההשבה על שאלות רגישות יהיה גבוה יותר בקרב המשיבים בפקס, מאשר בקרב המשיבים בדואר אלקטרוני. 

במחקר השתתפו 100 נבדקים, 63 גברים (המהווים 53% מהמדגם) ו-37 נשים (המהוות 47% מהמדגם) אשר השתתפו בהתנדבות במחקר דרך הדואר האלקטרוני או דרך הפקס. 100 המשתתפים במחקר, בעלי מאפיינים דמוגרפים דומים יחסית – כולם מגדירים עצמם כדתיים, או דתיים חרדים, רובם נבחרו מתוך אוכלוסייה עמה מקיים כותב עבודה זו קשרים עסקיים, וחלקם הגיעו דרך הנשאלים הראשונים  (חבר מביא חבר).

שיעור המשיבים באינטרנט יהיה גבוה יותר משיעור המשיבים בפקס – ההשערה הופרכה.

ניתן לראות מתוך ניתוח השאלונים כי מתוך 100 השאלונים שהושגו  67 שאלונים הוחזרו באמצעות הפקס, לעומת 33 שאלונים בלבד שהושגו באמצעות הדואר האלקטרוני. ניתן לשער שנתונים אלו, השונים מהנתונים שעלו בסקירת הספרות, נובעים מאוכלוסייה המחקר המיוחדת.

ניתן לראות כי 91 מתוך 100 נשאלים הגדירו את עצמם כדתיים או דתיים חרדים, ובהתאם למחקריהם של קפלן, 2001, גרילק 2002 ו- Simon, 1978, מהם עולה כי החברה החרדית הינה קהילה דתית מאוד, המתנגדת לשינויים ולמודרנה, מסתגרת ומתבדלת מרצון, וכי בחברה זו המחשב והאינטרנט נתפסים כסוכן שינוי העלול להיות מסוכן ביותר, סביר יותר להניח כי חברי הקהילה החרדית יעדיפו להשתמש בפקס, שאינו מהווה איום על אורח חייהם המיוחד.

רמת ההכנסה המדווחת תהיה גבוהה יותר מקרב המשיבים בשאלון אינטרנטי, היות והמשיבים בפקס יותר מוגבלים במשאבים – השערה זו אוששה.

מתוך ניתוח השאלונים עלה כי באחוזים, האוכלוסייה שענתה על השאלונים באמצעות הדואר האלקטרוני דיווחה על הכנסה גבוהה במקצת מן הממוצע (48% מן המשיבים שענו באמצעות הדואר האלקטרוני) או הכנסה התואמת את ההכנסה הממוצעת (52%). לעומת זאת מתוך האוכלוסייה שהשיבה על השאלונים באמצעות הפקס והשיבו על השאלה הנוגעת להכנסה בשאלון (כאמור 30 נשאלים שהם 46% כלל לא השיבו לשאלה) דיווחו על רמת הכנסה קטנה מאוד מההכנסה הממוצעת (31%), קטנה במעט מן ההכנסה הממוצעת (19%) או תואמת את ההכנסה הממוצעת (4%).

שיעור אי השבה בדואר אלקטרוני או בפקס ממקום העבודה יהיה גבוה יותר, מאשר בדואר אלקטרוני או בפקס מתוך בית הנחקר. – השערה זו הופרכה.

מתוך ניתוח השאלונים עלה כי מתוך מאה השאלונים שהושגו, בין אם בפקס או בדואר אלקטרוני, אחוז גבוה יותר של שאלונים הוחזרו ממקום העבודה (57%) מאשר מהבית (43%).

השערה זו, אף שאינה נתמכת על ידי סקירת הספרות עלתה בעקבות ההנחה כי פרטים מתוך המגזר הדתי, והמגזר החרדי יעדיפו לענות על שאלונים הכוללים גם שאלות רגישות כגון רמת הכנסה, בפרטיות של ביתם ולא במקום הומה כגון מקום העבודה, ייתכן כי הנתונים הסותרים שעלו מן השאלונים נובעים

מטעמי נוחות – לא בכל בית כיום קיים מכשיר פקס, ולכן נשאלים "נאלצו" לשלוח את השאלון ממקום העבודה. כמו כן, כמו שצוין קודם, רק ב 43% מבתי האב החרדים קיים מחשב, ומתוכם רק ל-18% יש חיבור לרשת האינטרנט, ומכאן שייתכן כי העדיפו לענות לשאלון ממקום עבודתם.

שיעור אי ההשבה על שאלות רגישות יהיה גבוה יותר בקרב המשיבים בפקס, מאשר בקרב המשיבים בדואר אלקטרוני - השערה זו לא הופרכה ולא אוששה.  

השאלות שבהן היה אחוז אי- הענות כלשהו הן:

רמת הכנסה – 30 לא ענו

נטייה פוליטית – 53 לא ענו

בקיאות לגבי המחאה החברתית של קיץ 2011 – 35 לא ענו

מחאה משמעותית ביותר – 18 לא ענו

עמדה לגבי יוקר מחיה – 69 לא ענו

מוצרי יסוד בבית – 32 לא ענו

אדם המתאים ביותר להנהיג את המדינה - 40 לא ענו

מניתוח השאלונים לא ניתן היה להצביע על מגמה אחת חותכת בכל הקשור לאמצעי ההשבה – פקס לעומת דואר אלקטרוני. ייתכן כי דבר זה עולה מאופי השאלון עצמו. נראה כי רוב השאלות שלא נענו, הן שאלות שיכולות להיחשב כרגישות בקרב אוכלוסיות מסויימות, או אפילו כלא רלוונטיות. למשל השאלה הנוגעת לזהות האדם המתאים ביותר להנהיג את המדינה כיום, לא כללה דמויות משמעותיות למגזרים הדתי והדתי – חרדי.

המלצות למחקר המשך אם כן יכולה להיות כי במידה ומחקר המשך ייערך בקרב מדגם דומה (אוכלוסייה דתית, ודתית – חרדית), יש להשתמש בשאלון שיותר מתאים לאוכלוסייה הנבדקת. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הסקר החברתי . ירושלים: הלמ"ס

משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

"הגולשים באינטרנט דיוקן, דפוסי שימוש, קניה והגנת הצרכן" דו"ח ראשוני. ישראל.

Anderson, S. E. “Using electronic mail surveys and computer- monitored data studying computer- mediated communication systems”, social science compter review, spr vol 13(1) pp.33-46

Couper, P. Mick. “Web surveys: A review of issues and approaches”. Public opinion Quarterly, Chicago, winter ,vol. 64, p. 464.

O’nel, Dara. “Analysis of internet user’s level of online privecy concern”, Social Science

Computer Review, Thousand oaks,  vol 19, p. 17.