‏290.00 ₪

שאלות המחקר

1.מהם הקשיים של סטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה?

2.מהי התמיכה שניתנת לסטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה?

3.מה השפעת התמיכה שניתנת לסטודנטים עם לקויות למידה במוסדות להשכלה גבוהה על תפקודם?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

1. תקציר. 3

2. מבוא. 4

3.סקירה ספרותית. 5

3.1 הגדרת ליקויי למידה. 5

3.2 לקויות למידה אצל מבוגרים. 8

3.3 סוגים של לקויות למידה. 9

3.4 לקות קריאה-דיסלקציה:. 9

3.5 לקות כתיבה-דיסגרפיה:. 10

3.6 לקות בחשבון –דיסקלקוליה. 10

3.7 לקות למידה לא מילולית:. 11

3.8 תפקודם של סטודנטים עם לקויות למידה באקדמיה. 12

4. דיון 15

4.1 השלמת השכלה. 17

4.2 הכשרה מקצועית. 18

4.3 מאמרים חשובים. 21

5. סיכום ומסקנות. 27

6. ביבילוגרפיה:. 31

מספרם של המבוגרים לקויי הלמידה המקבלים שירותי סיוע בעולם האקדמי הינו קטן מאוד, בהשוואה לשירותי הסיוע שמקבלים תלמידים בבתי הספר. למרות שמבוגרים בעלי לקויי למידה נוטים לגשת ללימודים על תיכוניים פחות מחבריהם ללא לקות.

 מחקר שנערך בארה"ב מצא ששיעורי סיום התואר של סטודנטים בעלי לקויי למידה דומים לאלה של סטודנטים שלא סבלו מליקויים . סטודנטים בעלי לקויי למידה הסתגלו היטב לדרישות העולם האקדמי, ולמרות קשייהם רוב הנחקרים (80%) סיימו את התואר. הנבדקים למדו מגוון תחומים, כולל חינוך, מנהל עסקים, מדעי התנהגות ולימודים כלליים. כיום קיימת ברוב המוסדות להשכלה גבוהה מודעות לקשייהם של סטודנטים בעלי לקויי למידה וסטודנטים אלו זוכים לסיוע והקלות מסוגים שונים: הארכת זמן במהלך בחינה, אפשרות להקלטת הרצאת, שירותי סיכום, מאמרים וספרים מוקלטים, ושיעורי עזר.

אחת הבעיות בחקר סטודנטים בעלי לקויי למידה הנה הרתיעה של סטודנטים אלה מדיווח בעייתם לרשויות האוניברסיטה. רק סטודנטים אשר עברו תהליך של אבחון ורישום כסטודנטים בעלי לקויי יכלו להיעזר בשירותים המיוחדים ובהקלות. במחקר מסויים נאלצו הסטודנטים להביא תיעוד לבעייתם שכלל מבחן יכולות, הישגים ומכתב מגורם מאבחן – מורה לחינך מיוחד או פסיכולוג המתאר את טיבה של לקות הלמידה. סטודנטים אשר נרתעים מלחשוף את בעייתם בגלל בושה או פחד מתיוג, נאלצים להתמודד עם המערכת ללא הסיוע המוצע. גם החוקרים מודים שביכולתם לבדוק רק סטודנטים אשר הצהירו על בעייתם ונרשמו ולכן ייתכן שנוצרת הטייה במדגם שאינו מייצג את כל הסטודנטים בעלי הלקויות.

בישראל, חלה התקדמות רבה בשנים האחרונות בכל הקשור למודעות, לאבחון ולמתן התאמות לסטודנטים המאובחנים כלקויי למידה. בבתיה"ס התיכוניים מיושמים כבר נהלים שמטרתם לסייע במתן התאמות בבחינות הבגרות לתלמידים לקויי למידה וגם האוניברסיטאות נערכות בשנים האחרונות לסייע בישום התאמות בבחינות לסטודנטים לקויי למידה. עם זאת, חסרה מדיניות אחידה ונהלים ברורים שיתייחסו באופן מלא לקשייהם של סטודנטים הסובלים מליקויי למידה. עלה גם הצורך בחקיקת חוקים ותקנות אשר יאפשרו גם למבוגרים להתמודד באופן שווה לאוכלוסיה הכללית עם לימודים אקדמיים.

למרות החוקים והתקנות המיועדים לסייע להם, סטודנטים בעלי לקויי למידה עדיין נתקלים במספר חסמים להצלחה בלימודיהם. חסמים אלה כוללים גורמים אישיים (כגון מתן יתר דגש על התרועעות חברתית או חוסר מוטיבציה ללמידה) וגורמים חיצוניים, כגון חוסר הבנה, חוסר שיתוף פעולה או התייחסות מפלה מצד מרצים, מתרגלים ואנשי מנהלה.

למערכת ההשכלה הגבוהה יש תפקיד משמעותי במניעת אי-שוויון חברתי והדרה. ההשכלה הגבוהה היא אחד הכלים המאפשרים ניידות ואינטגרציה חברתית של אוכלוסיות מודרות. גם במחקר זה הובהרה החשיבות שבגיוס המערכת החינוכית לתועלתן של אוכלוסיות מודרות.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

דהן, א', מלצר, י', ופינקלשטיין, ג'. תמורות בהשתלבות סטודנטים עם ליקויי למידה בחינוך הגבוה בישראל. בתוך ג' אבישר, י' לייזר, ש' רייטר (עורכים), שילובים מערכות חינוך וחברה (עמ' (315-344). חיפה: אחווה-היחידה להוצאה לאור.

עינת, ע. נחיתה קשה. הפרק: לקויי למידה בזירת התעסוקה.