עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית אחריות מופחתת, אי שפיות, סעיף 300א לחוק העונשין, אחריות מופחתת ברצח (עבודה אקדמית מס. 10956)
290.00 ₪
26 עמודים
עבודה אקדמית מספר 10956שאלת המחקר
כיצד באה לידי ביטוי אחריות מופחתת ברצח?
תוכן עניינים
ראש פרק / עמוד מס'
מבוא. 3
עבירת הרצח. 4
רצח בכוונה תחילה. 4
רצח במזיד. 4
סעיפי רצח נוספים.. 5
ענישה. 5
אחריות מוגבלת משפט משווה אנגלו-אמריקני 6
משפט משווה אירופה - אחריות מופחתת. 6
האחריות המופחתת והמשפט המקובל. 8
עקרון האחריות המוגבלת באנגליה. 9
משפט ופסיכיאטריה - אחריותו המשפטית של הלקוי בנפשו 11
עמדת בתי המשפט. 12
עונש מופחת - סעיף 300א לחוק העונשין 14
אחריות מופחתת; עונש מופחת (סעיף 300א לחוק העונשין) 16
באיזה שלב של הדיון יש להעלות את הטענה של אחריות מופחתת?. 16
נטל ההוכחה לעניין סעיף 300א. 22
סיכום.. 23
ביבליוגרפיה. 25
המשפט הפלילי האנגלי לא היה מוכן להתחשב בכל ליקוי נפשי אשר לא הגיע לדרגה החמורה של מחלת נפש ממש. התוצאה הייתה כי כלפי החוק קיימים היו שני סוגי נאשמים בלבד: אלה המטורפים הגמורים מצד אחד, אשר טירופם פוטר אותם כליל מאחריות פלילית ומצד אחר, כל היתר אשר החוק דן אותם, כאילו היו כולם נורמלים במידה שווה ומטיל עליהם מלוא האחריות על כל עבירה שעברו. ואולם חלוקה זו היא מלאכותית ובלתי מציאותית באשר בין הפעילות הנפשית התקינה וזו הבלתי נורמלית לא קיים קו תחום קבוע וברור. ההבדל הוא כמותי ולא איכותי. במקרים רבים הסימפטומים של הפסיכוטי אינם אלא הפרזה של תגובות ותהליכים נפשיים הקיימים באדם הנורמלי. בין שני הקצוות, המטורף הגמור מזה והנורמלי מזה, קיימת רציפות של דרגות רבות לאין ספור של הפרעות נפשיות בדרגות שונות המשפיעות בצורה זו או אחרת על המעשה הפלילי. לא מן הראוי להתעלם כליל מאותן הפרעות נפשיות אשר לא הגיעו לדרגה הגבוהה של טרוף ממש הפוטרת לחלוטין מאחריות פלילית[1].
החוק הפלילי לא יהיה צודק ואף לא יעיל, אם לא יכיר גם בליקויים נפשיים חלקיים כאלה הן בקביעת מידת האחריות הפלילית והן בקביעת אופי העונש ומידת חומרתו. בין האחריות המלאה של האדם הנורמלי מזה ובין ההיעדר המוחלט מאחריות פלילית של המטורף הגמור מזה, יש מקום להכיר בדרגת ביניים שלישית - אלה מבין חולי הנפש אשר אחריותם הפלילית מצטמצמת, אף כי איננה נשללת כליל. ייתכן מאוד כי הסיבה העיקרית לפגמים שמצאו המבקרים בכללי מקנוטן[2] נעוצה בכך, כי הם התיימרו לשמש מבחן אחיד לכל ליקויי הנפש על כל גווניהם ודרגותיהם בעוד שלפי מהות הדברים יש מקום להבחנות נוספות ולמבחנים נוספים לגבי הדרגות השונות של ההפרעות הנפשיות. ניסיון כזה נעשה בשיטות משפטיות אחדות על ידי קבלת העיקרון של ״האחריות המופחתת״[3].
המושג ״אחריות מופחתת״ מופיע בשתי משמעויות שונות. במשמעותו האחת -המקובלת בארצות אירופה - מציין הוא התחשבות בליקוייו הנפשיים של אדם, לא בשלב של קביעת האשמה, אלא בשלב של הטלת העונש. האחריות המופחתת גוררת עמה לעתים עונש קל יותר ולעתים עונש מסוג מיוחד כמו: מאסר בלתי מוגבל או אשפוז. מאידך גיסא, מופיע המושג במשמעות אחרת בדיון המשפטי העיוני בארצות־הברית ובאנגליה (באנגליה קיבל המושג לבוש משפטי מעשי בחוק ההומיסייד משנת 1957 כפי שנראה להלן). הכוונה היא כאן לאדם אשר בגלל טרוף דעת, שאיננו מגיע לכלל מחלת נפש ממש, איננו מסוגל ליצור חלק מיסודות העבירה ולכן - כך טוענים - אין להרשיעו בעבירה מהסוג היותר חמור (כמו למשל רצח) אלא בעבירה פחותה (הריגה). רעיון זה מבוסס על אנלוגיה עם הוראת החוק לגבי שכרות. השכרות עשויה לשלול קיומה של כוונה מיוחדת, אך עדיין תאפשר הרשעה בעבירה פחות חמורה (כגון הריגה במקום רצח) שאינה טעונה הוכחת כוונה מיוחדת. המשפט המקובל לא היה מוכן להתחשב בכל ליקוי נפשי אלא אם כן הוא טרוף דעת מלא השולל לחלוטין קיום אחריות פלילית. עם זאת נהוג היה תמיד להתחשב בליקויים כאלה בשלב של גזר הדין בתור גורם לקולת העונש (מאז חוק בריאות הנפש האנגלי משנת 1959, ליקויים כאלה יכול שיקבעו לא רק את מידת העונש אלא גם את אופי העונש וכך למעשה הזדהות עם השיטה האירופית). בעבירה של רצח, שבה אין כל מרחב של שיקול דעת לבית המשפט, אלא מצווה הוא להטיל עונש מוות על נאשם שיצא חייב בדין, השפיע גורם זה של ליקוי נפש חלקי על מזכיר הפנים להשתמש בסמכותו להמיר את עונש המוות במאסר עולם[4].
יסוד ״הכוונה״ הוא חלק בלתי נפרד בהגדרת העבירה. בעבירות ידועות, יש להוכיח קיומה של כוונה מיוחדת להשיג תוצאה מסוימת, בעבירות אחרות, די בקיום כוונה לעשות משהו רע בדומה לזה. בעבירות אחרות, אין צורך בכוונה כלל ודי ברשלנות. ויש כמה עבירות שבהן האחריות היא מוחלטת (״אחריות קפידה״) והחוק מעניש עליהן אף אם לא הייתה כוונה פסולה כלל. אולם אלה הן מיעוט העבירות. בדרך כלל יש צורך במידה מסוימת של כוונה פלילית. יוצא שאם תחסר כוונה זו, לא בוצעה עבירה ואין חשיבות לכך משום מה חסרה אותה כוונה. במקרה של שכרות נקבע כי אם כתוצאה משכרות חסרה ״כוונה תחילה״ לא יורשע האדם ברצח אלא בהריגה בלבד. והנה, אם מתחשבים כך בגורם של שכרות, אין כל טעם שלא להתחשב בגורם של ליקויים נפשיים קונסטיטוציונליים כשבאים לקבוע אם הייתה לנאשם הכוונה הפלילית הדרושה אם לאו. נימוק זה מעלה Russei כנגד המבחן הקיים לגבי אחריות פלילית של חולה נפש באומרו כי בעוד שאם מוכיחים כי אדם היה בלתי מסוגל לשלוט במעשיו מכל סיבה שהיא מלבד מחלת נפש, כי אז אין רואים אותו אחראי למעשה זה, ואולם למרבה הפלא, אם חוסר יכולת זו לשליטה עצמית נובעת מאישפיות, הריהו אחראי למעשיו, אם רק הייתה לו הידיעה הדרושה לפי כללי מקנוטן. [1]
הדוקטרינה של אחריות מוגבלת במובן זה איננה מצומצמת לאשמת רצח והריגה בלבד, אלא היא חובקת את כל העבירות הפליליות שבהן יש להוכיח כוונה מיוחדת, או כללית, או רשלנות. נמצא שלמעשה מוסיפים אנו מבחן משפטי לאי־שפיות, נוסף על זה הקיים. המבחן הנוסף יהיה: האם בעת ביצוע העבירה סבל הנאשם מליקוי נפשי כלשהו אשר מנע ממנו ליצור את המנס־ריאה או את הכוונה הפלילית הדרושה לביצוע אותה עבירה ? קיימת אמנם הסכנה כי אותם עבריינים בעלי אחריות מופחתת יקבלו עונש קל יותר ולאחר שחרורם יהוו סכנה מחודשת לחברה. אכן על כך ניתן להתגבר על ידי קביעת הוראה כי אם ימצא בית המשפט כי הנאשם הוא בעל אחריות מוגבלת, הוא יימסר לבדיקה רפואית לאחר ריצוי העונש, ואם יתברר כי הוא מסוכן לחברה, הוא יאושפז או יוחזק בתנאים מגבילים במסגרת שיקבע בית המשפט, כדי להגן על החברה מפניו.
לינק למצגת אקדמית ספיציפית על אחריות מופחתת ב-99 שח
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
Callahan, Lisa. "Insanity Defense Reform in the United States- Post-Hinckley". Mental and Physical Disability Law Reporter. American Bar Association.
אסף טויב "ענישה מופחתת ברצח - סעיף 300א(א) לחוק העונשין" הפרקליט מח , 214
א׳ מצא ״אחריות מופחתת בפלילים״ ספר לנדוי (א' ברק, א׳ מזוז עורכים, כרך ב, תשנ״ה) 933.
ענת הורוויץ "סעיף 300א לחוק העונשין: על משמעות ההבחנה בין יסודות העבֵרה לנסיבות רלוונטיות לעונש" ספר הרנון 517