‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא

אסטרטגיה

צה"ל

מלחמת יום הכיפורים

הגורמים למלחמה ומטרותיה

מדוע הופתעה מדינת ישראל כאשר החלה מלחמת יום כיפור ?

קשיים שנוצרו בגלל ההפתעה

חזיתות המלחמה

חזית רמת הגולן

קרב עמק הבכא, פתחת קוניטרה

ההיערכות בגזרה לפני פרוץ האש

הקרב

הפתעה - 6 באוקטובר

מגננה – 7-8 באוקטובר

בלימה ומעבר למתקפת נגד - 9 באוקטובר

מורשת הקרב והנצחה

כיבוש רמת הגולן

רמת הגולן בעקבות מלחמת יום הכיפורים

חילוקי דעות לגבי הגבול ברמת הגולן

דמוגרפיה

תוצאות והשפעות של מלחמת יום הכיפורים

הסכם השלום בין ישראל למצרים –

סיכום

ביבליוגרפיה

מלחמת יום הכיפורים (6 באוקטובר 1973 - 24 באוקטובר 1973), הידועה בפי הערבים כמלחמת אוקטובר הגדולה או מלחמת הרמאדן. שבה ניסו מצרים וסוריה להחזיר לעצמן חלק מהשטחים שאיבדו במלחמת ששת הימים, ובסופה היו בירותיהן מאוימות על ידי כוחות צה"ל.

ראש הממשלה: גולדה מאיר. שר הביטחון: משה דיין. הרמטכ"ל: דוד אלעזר (דדו).

מלחמת יום הכיפורים (6.10.73 – 24.10.73 ) הייתה אחת מהמלחמות הקשות ביותר שעברה מדינת ישראל במהלך קיומה, והיו לה השלכות נרחבות בשנים שלאחריה על מדיניות החוץ והפנים של ישראל. [1]

הגורמים למלחמה ומטרותיה

* הגורם העיקרי להחלטת מצרים וסוריה לצאת למלחמה נגד ישראל היה הרצון שלהן להשיב את כבודן שנפגע קשות במלחמת ששת הימים ולהשיב להם את השטחים שאבוד להם במלחמות הקודמות .

* לנשיא מצרים, אנואר סאדאת – היו מספר מטרות[2]:

 רצון לשקם את כבודה של מצרים שנפגע במלחמת ששת הימים .

 הרצון להחזיר למצרים את השטחים שהפסידה במלחמות שונות .

 רצון לשבור את התפיסה הביטחונית של ישראל , תפיסה שלפיה תוספת שטחים תחזק את המדינה

 ואת עליונות צה"ל.

 יש הטוענים שסאדאת ראה במלחמה אמצעי שיעודד תהליך מדיני שיביא לנסיגת ישראל מסיני.

 בשנים שלפני המלחמה נעשו מספר ניסיונות להביא למו"מ מדיני בעיקר בין מצרים לישראל בדבר

 נסיגה של ישראל מתעלת סואץ, אולם הניסיונות לא עלו יפה.

* תחושת ביטחון מופרזת בישראל והערכה כי צבאות ערב טרם מוכנים למלחמה גרמו לכך כי ישראל

 לא הייתה ערוכה למלחמה, (ראה בהמשך בתיאור ההפתעה [3].

מדוע הופתעה מדינת ישראל כאשר החלה מלחמת יום כיפור ?

1) ישראל הרגישה שהיא נמצאת בעמדת כוח מול מדינות ערב, היא זלזלה ביכולת הצבאית של מדינות ערב והעריכה כי צבאות אלה לא יוכלו לשקם את כוחם במשך זמן רב.

2) כישלון מערך ההרתעה – ישראל בנתה מערך מודיעיני משוכלל , אבל הוא לא סיפק התראה בזמן.

3)ההנחה והאמונה שקו הביצורים ("קו בר-לב") שהתבסס על מעוזים שהוקמו על שפת תעלת סואץ בשילוב יחידות שריון, יעמוד בפני התקפה מצרית.

הנחה זו הובילה לשאננות או להתעלמות מידיעות מודיעיניות שהזהירו מפני התקפה מתקרבת .

4)המצרים הסוו את ההכנות שלהם למלחמה, ונקטו אמצעי הטעיה כדי להסתיר את כוונותיהם .

במלחמת יום הכיפורים, חרף מאמציו, לא הצליח הצבא הסורי לכבוש מחדש את הגולן, ולאחר כמה ימי לחימה ותוך קרבות קשים, ובראשם קרב עמק הבכא, הוא נהדף. בשלביה האחרונים של המלחמה אף הצליחו כוחות צה"ל להיכנס לשטח הסורי ולהתקדם עד למרחק של כארבעים קילומטרים מדמשק. סיום הקרבות היה בקרב על החרמון. ב-1974 נחתם הסכם הפרדת כוחות, שבמסגרתו פינתה ישראל את השטחים החדשים שכבשה וכן 60 קמ"ר שהיו בידיה בגולן מאז 1967, ובהם העיר קוניטרה ומספר כפרים. אזור חיץ של האו"ם הוקם בשטח המפונה, ואזור דילול כוחות הוקם משני צדדיו. אף על פי שהעיירה קוניטרה חזרה לידיים סוריות, הרי שהמשטר הסורי העדיף שלא להשיב אליה את תושביה הסוריים ולהשאיר אותה בחורבנה, כאות ל"המשך הכיבוש הישראלי בגולן", לתפיסתו.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בר יוסף א' . המלאך: אשרף מרואן, המוסד והפתעת יום הכיפורים, הוצאת זמורה-ביתן

אבן, ש. . "במורד הנטל- הוצאות הביטחון בישראל: נתונים ומשמעויות", עדכן אסטרטגי, כרך 12, גיליון 8. עמ' 35- 51.

E. Inbar, "Israel's Continuing National Security Challenges", Strategic Review, Winter