‏290.00 ₪

שאלת המחקר

האם הדין (חוק, פסיקה והנחיות היועץ המשפטי לממשלה) מספק הגנה נאותה מפני הפללת שווא בענין עדי מדינה?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 

מבוא. 

דין מצוי: "עדי מדינה" בישראל. 

עד המדינה – דרישה לתוספת ראייתית

עד המדינה – הנחיות פרקליט המדינה: מהותן, מטרותיהן ויישומם

עד המדינה – פרשת הבר- נוער- סקירה וניתוח.

פרשת הבר נוער

מעצר חשודים והגשת כתבי אישום

עדת המדינה שולה זקן בפרשת ראשונטורס ופרשת טלנסקי סקירה תהליכית של גיבוש ההסכם

פרשת מעטפות הכסף. 

פרשת ראשונטורס

שולה זקן כעדת מדינה. 

אפשרויות לתקיפת הסכמי עד המדינה על ידי נאשמים מופללים

בידוי ראיות. 

ביקורת כלפי מוסד עד המדינה. 

לאור הביקורת הוקמה הרשות להגנת עדים 

משפט משווה. 

עד המלך באנגליה. 

עד המדינה בארה"ב. 

עד המלך בדרום אפריקה. 

השוואה לשיטת המשפט העברי של עדי המדינה. 

סיכום

עדי מדינה בולטים בשנים האחרונות במדינת ישראל 

ביבליוגרפיה

במשפטו של בנימין נתניהו הפכו כמה מקורבי ראש הממשלה נתניהו לעדי מדינה בפרשות 1000, 2000, 3000, 4000: ניר חפץ, שלמה פילבר, הרי ארו ועוד.

במשפט הישראלי, מבוססת הגדרת המונח "עד מדינה", על ההגדרה הקבועה בסעיף 54א(א) לפקודת הראיות, ולשונו:

"שותף לאותה עבירה המעיד מטעם התביעה לאחר שניתנה או שהובטחה לו טובת הנאה".

לצורך התגבשות מעמד של "עד מדינה", נדרשת התקיימות התנאים המצטברים הבאים:

1. שותף לאותה עבירה;
2. מעיד מטעם התביעה;
3. העדות היא לאחר שניתנה/ הובטחה לעד טובת הנאה

הלכה למעשה, התנאי המצטבר השלישי הוא המבדיל בין עד תביעה רגיל לבין עד מדינה: קיומה של טובת ההנאה או ההבטחה למתן טובת ההנאה בתמורה למסירת העדות המפלילה כנגד שותפו לאותה העבירה, הוא העומדת ביסוד המעמד המיוחד של עד המדינה.

להלן יפורטו המשמעויות שניתנו לכל אותם מהתנאים המצטברים:

שותף לאותה עבירה – 

(מתוך החלטת השופטת מרובת.פ 8061/03 מד"י נ' טרייטל נתנאל מיום 22/6/04)

סוגיית השותפים לעבירה ודרך אפיונם והגדרתם, נדונה בע"פ 42/66 נעמן (ליברמן) נ' היועץ

המשפטי, פ"ד כ (4) 191, 187, שם נעשתה הבחנה בין "שותף לדבר עבירה" ובין "מעורב בדבר

עבירה", כלשון כב' השופט לנדוי (כתוארו אז):

"לדעתי הכלל העולה מן הפסיקה הוא שכל מי שנטל חלק ממשי בעסקה נשוא העבירה, בה הואשם הנאשם, יש לראותו כשותף לעבירת הנאשם לצורך דיני הסיוע. על כן, במכירת סחורה, שהמסחר בה אסור באיסורי החוק הפלילי, ייחשב הקונה כשותף לעבירת המוכר, וכן להיפך, המוכר כשותפו של הקונה, ואין נפקא מינה אם החוק קובע שתי עבירות נפרדות - של קניה ושל מכירה. כאן הגורם המכריע הוא שהשתתפותו של הקונה הינה חלק אינטגרלי של עסקת המכירה, שבלעדיה העיסקה אינה יכולה להתקיים, וכן להיפך, השתתפות המוכר בעיסקת הקניה".ו

ועוד לעניין זה, מפי השופט זוסמן (כתוארו אז) בע"פ 389/69 פלום נ' מדינת ישראל, פ"ד כד (1) עמ' 664 בעמ' 669:

"שותף, לענין הסיוע, הוא, מי '(ש)מעיד במשפט אשר בו נדונה שאלת אשמתו של שותפו בעשיית אותה עבירה משותפת'... הינו שותף ' לעבירה שבה מרשיעים את הנאשם'".

עדי מדינה בולטים בשנים האחרונות במדינת ישראל :

בשנת 2020 הפכו כמה מקורבי ראש הממשלה נתניהו לעדי מדינה בפרשות 1000, 2000, 3000, 4000:שלמה פילבר, ניר חפץ, הרי ארו ועוד.

• במרץ 2014 נחתם הסכם מדינה עם שולה זקן, להעיד נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט
• במהלך 2014 חתמה המדינה על הסכם עד מדינה בפרשת הרצח בבר-נוער וחזרה בה וב 2015 נפסקו פיצויים לחשוד פליסיאן שהופלל ע"י עד מדינה שהיה נוכל.
•  חתמה המדינה על הסכם עם עדי שלג בפרשת הרצת המניות של נוחי דנקנר.

מוסד 'עד המדינה' הינו כלי מרכזי בידיה של המשטרה והפרקליטות.
אדם אשר היה שותף מלא לפשע, אף כי בדרך כלל לא הבכיר, זוכה לחסינות ולהגנה ממערכת החוק בכבודה ובעצמה.
מה המסר שמועבר לאלו שטרם הגיעו לבית המשפט?
האם המסר הוא "הנך יכול לפשוע ותמיד תשמר לך האפשרות להתחמק מקבלת עונש על ידי הסכמה להיות עד מדינה", או לחילופין על ידי עסקת טיעון. או שמא המסר המועבר לציבור הוא, כי בנושא המלחמה בפשיעה "המטרה מקדשת את האמצעים" ועל כן, מוטב לנו כחברה להקריב 'מעט' (הענקת "פרס" לאחד השותפים) על מנת לזכות בהרבה (משמע, הרשעת העבריין הבכיר).
בנוסף יטענו המתנגדים למוסד 'עד המדינה', כי מוסד "עד מדינה",מהווה, מוסד פסול המעניק חסינות מפני העמדה לדין, למי שנחשב כעבריין ולמי שהיה שותף לעבירות אשר על ביצוען נדרש הוא להעיד. וכי אין יותר מה לדבר על "טובת הציבור" וכי הדבר החשוב ביותר הוא "טובת המשטרה" או הכבוד וההערכה לה יזכו החוקרים בשל "סגירת התיק".[1]
מאידך גיסא, (וזוהי גם דעתי), לא ניתן להתעלם מהעובדה כי שימוש ב"עדי מדינה" עשוי להביא פעמים רבות להביא להרשעתם של עבריינים מיומנים והושבתם מאחורי סורג ובריח. על אף שאולי זה לא תמיד 'יפה' ולא תמיד 'מוסרי' למראית עיין וכל עוד לא הומצאה תחליף טוב יותר אין מנוס אלא להשתמש בכלי זה.
לעניין דרישת הסיוע - לדעתי – ככלל אין להסתפק בקיומו של "סיוע" טכני פורמאלי, אלא מן הראוי הוא שיהיה זה סיוע ענייני (הנוגע לצורה בצורה חד משמעית)
עם זאת, ועל אף הנאמר לעיל, משננקטה זהירות (כפי שנאמר "ביתר שאת") אין לפגוע באמינותה של העדות ואין לפסול הרשעה על פיה כעדות עיקרית.
לעניין הרשות להגנת עדים - כפי שכבר הובהר לעיל הקמתה של הרשות עשויה לספק הגנה טובה יותר, וחסרת תקלות, ובכך יהווה הדבר נדבך חשוב וחיוני בהעברת מסר כולל בדבר ביטחון העדים. דבר העשוי להשפיע בעתיד גם על מערך החקירות בפרט וניהול ההליכים הפליליים בכלל. מאידך, ניתן יהיה לטעון כי במדינה קטנה כמו ישראל אי אפשר להפעיל תוכנית הגנת עדים במתכונת הנהוגה בארה"ב שהיא מדינה גדולה ובה כדי למצוא עד מדינה צריך לחפש בחצי יבשת. במד"י כפי ששופטים מאויימים גם עדי מדינה מאוימים ולא מסוגלים לתת עדות בלי שיחסלו אותם (ראה פרשת יוני אלזם) שחוסל בכלא באגף שמור ועד היום לא יודעים מי רצח אותו על ידי הרעלת האוכל שלו בציאניד ולא נמצאו תשובות לשאלה כיצד הגיע הציאניד לתא של יוני אלזם שישב באגף השמור ביותר בכלא בתור עד מדינה. לכן כיום כל עבריין במדינת ישראל יכול לעשות ככל העולה על רוחו ללא חשש שישב ואף לא יום אחד בכלא בגלל חוסר עדי מדינה ושופטים מאוימים.

לינק ל: מצגת עד מדינה פלילי

ביבליוגרפיה לדוג': (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ש' רופא ראיות דיגיטאליות הלכה למעשה בין משפט לטכנולוגיה, מהדורה מורחבת מעודכנת הכוללת סוגיות בנושאי הסדרה שיפוטית במרחב הקיברנטי (2019)

גיל שפטל אחריות הקפידה במשפט הפלילי (הוצאת נבו, 2018)

גבריאל הלוי תורת דיני הראיות כרך א'-ד' (הוצאת הקריה האקדמית אונו).

גיל עשת "עד מדינה: שתי הערות למבחן האמונה הסובייקטיבית" עלי משפט ו 

Surendra Malik and Sudeep Malik. Supreme Court on Criminal Procedure Code and Criminal Trial. Eastern Book Company