‏290.00 ₪

עבודת הגמר לא הוגשה מעולם בשום מוסד אקדמי! 

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות להגנה עצמית של ישראל במלחמות? 

 תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

הגנה עצמית ותוקפנות. 3

הגדרת ההגנה העצמית. 4

הגנה עצמית במשפט הבין לאומי 5

הגנה עצמית – בפני מה?. 5

מהי המלחמה?. 6

מהי תוקפנות?. 8

התגוננות עצמית במלחמת ששת הימים.. 9

שאלת המחקר. 10

פרוץ מלחמת ששת הימים.. 14

חשיבות הדיון 15

הצגת הדילמה. 16

דיון: מלחמת ששת הימים 17

תשובה לשאלת המחקר. 21

הטיעון הישראלי:. 21

הגנה עצמית "מקדימה" במשפט הבין לאומי 23

חסימת המיצרים כהתקפה חמושה. 31

צביעות. 33

החלטה 242. 34

השלכות ההגנה העצמית על מעמד השטחים וסוגיות נוספות. 36

מלחמת ההתשה. 36

מלחמת יום הכיפורים.. 37

מלחמת לבנון הראשונה- מבצע שלום הגליל. 42

מלחמת לבנון השנייה. 44

מבצע עופרת יצוקה. 47

מבצע עמוד ענן 48

מבצע צוק איתן 49

מלחמת פוקלנד  - משפט בינ"ל. 50

המערכה הדיפלומטית. 52

צעדים מדיניים.. 52

ניסיונות להשגת הסדר. 52

התגובה הבריטית. 54

אחרי המלחמה. 55

ההתארגנות הבריטית לאחר סיום הקרבות. 55

השלכות פוליטיות. 56

ביבליוגרפיה. 58

ההגנה העצמית, כזכות במשפט הבינלאומי, היתה מוכרת גם קודם למגילת האו"ם. בתקדימים משפטיים מן המאה ה 19 (מקרה קרולינה, אשר יוזכר להלן) נוסחו ההגדרות של ההגנה העצמית כפי שהיא מוכרת ביחסים בין מדינות ריבוניות.[1]

גם טרם החתימה על הסכם קלוג-בריאן, החליפו הצדדים איגרות אשר עניינן ההכרה בזכות להגנה עצמית וכפי שאף ציינו לעיל, מדינה אשר הפרה את האיסור לפתיחה במלחמה, היתה מושתקת לטעון כנגד חוקיות התקפה נגדית הנעשית כהגנה עצמית. העובדה כי המגילה נוקטת בלשון "הזכות הטבעית של ההגנה העצמית", מלמדת כי ההגנה העצמית לא באה אל העולם רק עם החתימה על מגילת האו"ם וכי היתה מוכרת קודם לכן במשפט הבין לאומי, והמגילה באה על מנת להצהיר על תקפותה.

קיבלנו על עצמנו זה מכבר את ההנחה כי כיום לא ניתן יהיה להכריז מלחמה רק משום שמנהיג מדינה שכנה פגע בכבודה של מדינה אחרת, בשל סכסוך כספי, בשל חילוקי דעות שעניינם הסדרי גבולות או גביית מכס. עם זאת ניתן להעלות על הדעת שורה של סיטואציות, בטחוניות-צבאיות, אשר יש בהן לשנות את המאזן האסטרטגי לרעת מדינה מסוימת: מדינה מאיימת חזור ואיים כי בכוונתה לפעול לכיבוש שטחים של מדינה שכנה שמעמדם שנוי במחלוקת או אף מאיימת לפעול להשמדתה של המדינה השכנה ; המדינה השכנה החלה בהקמת קו ביצורים מסיבי לאורך הגבול ; צבא המדינה השכנה החל בהתחמשות מואצת אשר תביא אותו תוך שנתיים ליתרון ברור על פני צבא המדינה היריבה ; צבא המדינה השכנה מבצע תמרונים בשטחו לחציית מעברי מים בינו לבין המדינה השכנה ; צבא המדינה השכנה הכריז על גיוס פתע ומרכז כוחות בקרבת הגבול. [2]

האם קמה למדינה השכנה זכות להגנה עצמית בנסיבות אלו?

התפיסה המושגית המקופלת בגרעין ההגנה עצמית היא שזו מותרת כנגד תוקפנות קודמת. הגנה עצמית, לעולם תהיה בעקבות התקפה קודמת, התקפה אשר היתה בלתי חוקית בנסיבות הענין. בעימות מזוין, לעולם יהיה צד אחד אשר בנסיבות הענין נזקק לשימוש בכוח שלא כדין (והוא התוקפן) וצד אחד אשר פעל כדין (והוא אשר הגן על עצמו כנגד תוקפנות הצד האחר).

למשפט הבין לאומי, משקל הולך וגדל בשנים האחרונות ולימוד מעמיק שלו הוא אחד מהשיקולים שעל המדינאי כיום לשקול בעולם של היום.

המלחמה, אשר בעבר הייתה כלי לגיטימי במדיניות החוץ, הפכה עם השנים לתופעה בלתי חוקית ונאסרה במפורש במשפט הבין לאומי, בהסכם קלוג-בריאן ובמגילת האו"ם.

השימוש היחידי המותר בכוח, הוא רק במסגרת הגנה עצמית בתגובה לתוקפנות קודמות, שהיא עצמה בלתי חוקית.

ישנו ויכוח לגבי "מרחב" ההגנה העצמית ומה משמעותו. האם נותרה ביד המדינות הזכות ה"טבעית" מקדמת דנא להגיב גם כלפי איומים עתידיים, או שמא הזכות מוגבלת רק כנגד "התקפה חמושה".

טענת ישראל היא כי במשבר של קיץ 67', עמדה בפני מתקפה משמשת ובאה, הן בריכוז הכוחות המאיים בסיני והכרזות המלחמה והן בחסימת מיצרי טיראן. מתקפה זו מצדיקה את פעולת ההגנה העצמית אותה נקטה.

פעולת ישראל ענתה על התנאים של ההגנה העצמית, באשר נערכה אל מול צורך חיוני, דחוף, בוצעה באורח מידתי ולאחר שכלו כל הקיצין.

החלטה 242 מהווה אימוץ של הטענה הישראלית, באשר היא נמנעה מלקבל את העמדה הגורסת שפעולת ישראל הית הבגדר "תוקפנות" ונמנעה מלשלול מישראל להחזיק בפירות ההגנה העצמית.

למקרה של מלחמת ששת הימים, חשיבות להבנת הטיעון הישראלי לענין החזקת השטחים עד להשגת הסדר בטחוני הולם וכן בשורת מקרים דומים של איומים.

6 שנים מעצבות חלפו מאז המשבר של קיץ 67'. בבוקר יוה"כ תשל"ד מצאה את עצמה המנהיגות הישראלית בפני מידע מוצק כי התקפה מצרית-סורית מתואמת עתידה להתחיל באותו היום. בדיון בשעות הבוקר המוקדמות, לצד פעולות כוננות כגון גיוס אוגדות המילואים, ביקש הרמטכ"ל, דוד אלעזר, להנחית "מכה אווירית מקדימה" על צבאות סוריה ומצרים, על מנת לשבש את המתקפה המשמשת ובאה. דיון בוקר התקיים בלשכתה של רוה"מ גולדה, בהשתתפות שר הביטחון דיין. דעתו של דדו נדחתה. על אף שהמידע לא הותיר כל ספק כי אכן מצרים וסוריה מגלגלות "התקפה חמושה" ועל אף התרומה של המתקפה האווירית המקדימה, נמנעה רוה"מ מלחזור על החלטת ממשלת אשכול 6 שנים קודם לכן. אל מול מצב דברים דומה ואף קשה יותר, מבחינת הדחיפות וזיהוי כוונת התוקפנות הערבית, שינתה המדיניות הישראלית את פניה.

דומה כי יש בשינוי קוטבי זה, להציג את מלוא השינויים שחלו בישראל באותן 6 שנים מעצבות. ממדינה קטנה, נתונה בצבת של העדר עומק אסטרטגי, ראתה ישראל את עצמה בבוקר יוה"כ כמי שיכולה להרשות לעצמה לספוג את המהלומה הראשונה. ממדינה אשר העמידה את הזכות להגנה עצמית מעל לכל שיקול אחר, וויתרה ישראל על זכותה זו על מנת לזכות ביתרון מדיני.

דומה כי אחת המסקנות המשמעותיות העולות מן המחקר, ואשר דומה כי לא זכתה להכרה הנדרשת, היא חשיבותה של תקופת "ההמתנה". מתברר כי אותם הימים, הזכורים בישראל כתקופה של חרדה, חוסר החלטיות ונסיון עקר לזכות בחסדי אומות העולם, ימים אלו עיצבו וביססו את הטיעון הישראלי שבא לאחר שוך הקרבות. דווקא הפומביות הגלויה של מהלכי המלחמה הערביים והקריאות הקולניות להשמדת ישראל, דווקא חוסר האונים של הקהילה הבין לאומית והרצון הכן של ישראל להביא לסיום המשבר באמצעים לא-צבאיים תחילה - דווקא אלו סייעו לביסוס העמדה הישראלית לאחר המלחמה. "הבשלת" הפעולה הישראלית ביוני 67' לאור זרקורי הניאון של העולם כולו, היה בה להקנות לה מימד של לגיטימיות בין לאומי, שנעדרה, למשל, מן הפעולה באוקטובר 56' שנרקמה במחשכים בין ישראל ובין אנגליה וצרפת. ההסתמכות החשאית, דאז, על זכות הווטו האנגלו-צרפתית, נתגלתה כחסרת בסיס במציאות הבין לאומית אחרי מערכת סיני. לעומתה, השקיפות המוחלטת של "ההמתנה" ומיצוי ההליכים הבין לאומיים הפומבי, הביאו לתוצאה שונה לגמרי ב 67'. דווקא תקופת ההמתנה, אשר נתפסה בשעתו כתקופה של מורך לב, של "גמגום" ושל הענקת יתרון לאויב, הניבה בטווח הארוך דיבידנדים בין לאומיים משמעותיים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-25 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 א' חסון ''הגנה עצמית במשפט הבין-לאומי – המקרה של מלחמת ששת הימים'' משפט וצבא 17 97 

 אלן דרשוביץ ישראל – כתב הגנה, ירון בן עמי מתרגם

Yoram Dinstein, War, Aggression and Self-Defence, 3 ed