‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הטמעת התיקשוב בבית הספר?

תוכן עניינים

תקציר       

מבוא      

פרק ראשון: סקירה ספרותית

1.1 טכנולוגיה וחינוך

1.2 התקשוב והשינוי

1.3 עמדות מורים כלפי התקשוב  

1.4  מיומנויות המאה ה -  21   והכשרת המורים

1.5 הוותק בהוראה והתקשוב   

1.6 ניסיון שימוש במחשב                                                                                                       

1.7 שילוב התקשוב בהוראה

1.8 השתלמויות מורים והשפעתן על המורה המשלב  מחשב כחלק משיטת ההוראה      

פרק שני: מתודולוגיה

2.1  מטרת המחקר  

2.2  שאלות המחקר 

2.3  כלי המחקר  

2.4  שיטת המחקר

2.5  אוכלוסיית המחקר        

2.6  תהליך המחקר                         

פרק שלישי: ממצאים     

החלק הנרטיבי

פרק רביע: דיון 

סיכום 

מקורות

נספחים- תמלילי ראיונות מלאים

השיח הציבורי בשנים האחרונות טוען שהדור הצעיר הנו מגזר חברתי תרבותי שונה מהותית מהמוכר והצפוי מקדמת דנה, והוא ניחן בתכונות אחרות, ומכאן גם, הנורמות התרבותיות חברתיות הקיימות אינן חלות –עליהם. שיח זה עודד תפיסות של "ילידים דיגיטאליים" נאורים מפותחים קוגניטיבית, רוחנית ורגשית בהרבה, שלא זקוקים כלל לתיווך חינוכי חברתי ותרבותי של הוריהם.

יחד עם זאת טאפסקוט טוען כי התפיסה שהטכנולוגיה היא אמצעי שמהווה תחליף, או לפחות אמצעי עיקרי "עוקף מורה", והתלמיד יכול לרכוש הבנה ומיומנויות למידה אישיות, רק תוך כדי הפעלת כלים שונים, שונתה והתייחסות למורה כמנהיג ומוביל החינוך, והגורם המרכזי לאיכות החינוך, תופסת יותר ויותר מקום.

בישראל, במסמך של משרד החינוך, המתווה תוכנית אסטרטגית לתקשוב, נכתב (עמ' 3-"הראציונל") כי "המחשבים חדרו לבתי הספר כבר באמצע שנות השבעים, אולם רק בשנות התשעים הועלתה במשרד החינוך היוזמה להגדיר תוכנית מסודרת למחשוב בתי הספר למטרות חינוכיות ולימודיות" וורגן  כותב כי משרד החינוך הכיר אף הוא בחשיבות הכנסת מחשבים לכיתות הלימוד, והוא החל ביישום תכנית אב יישומית למחשוב בתי הספר. בפרוגראמה המקיפה של הכנסת המחשבים לשימוש יומיומי של תלמידים העמיד המשרד שלושה דגשים מרכזיים: (א) הכנת תשתיות למחשוב ותקשורת, (ב)  הצטיידות (מחשבים תוכנות ותכניות לימוד), (ג) הכנה פדגוגית למורים ולצוותים. במהלך השנים בוצעה התכנית ובמהלך הזמן נקלטו יותר ויותר תכניות לימוד ממוחשבות שבהם עושים שימוש כיום בכיתות.

בעבודה ובמחקר שלי נבחנה תכנית התקשוב הלאומית ונבדקו התאמותיה למערכת החינוך של המאה ה-21. הסוגיה המרכזית הנידונה כאן היא כיצד מורים מתמודדים עם החדשנות והשינוי בהוראה והלמידה במהלך עבודתם? לאור עבודתי בתחום, נוכחתי כי במסגרת התכנית אכן קיימות כיום השתלמויות למורים אשר מסייעות ותומכות בהתלבטויות, קשיים או בעיות שנוצרות לאור הטמעת הטכנולוגיה החדשה בבתי הספר, אך נשאלת השאלה האם התכנית אכן עונה על הצרכים הרבים של המורים בתחום ומקדמת אותם לקראת יישומה באופן ההולם/הנכון והמוצלח ביותר?

כמו כן, עלינו לשאול את עצמנו האם הסיוע ההשתלמותי הקיים עונה על השאלות, הציפיות ותהיות של המורים, ואם הוא בסופו של דבר מייצר תפיסות חיוביות יותר כלפי הכנסת המחשוב לבתי הספר? חשוב לציין כי חלק גדול מהמורים הוותיקים הינם חסר ידע בעבודה תקשובית והוראה בעזרת מחשבים וחלקם עלול לקבל את  כנטל וכבעיה שבלתי אפשרית ליישום, ויכולה לעכב את התקדמות הנושא והצלחתו. לאור דברים אלו, שאלת המחקר שנשאלה היא מהי מידת ההשפעה של ההשתלמויות על תפיסת של המורים לגבי התקשוב?

מבחינת מתודולוגית, השתמשתי בשיטת מחקר איכותנית שכללה ראיונות חצי פתוחים עם  25 מורים מבתי ספר שונים. המורים שחקרתי עברו השתלמויות במסגרת התכנית הלאומית והראיון למעשה התבסס על שאלות שניסו לבדוק את עמדתם אחרי ולפני ההשתלמות. בעבודה התבססתי על מחקר איכותני – נרטיבי, אשר מושתת על רשמיהם )תובל-משיח וספקטור-מרזל). הגישה האיכותנית. עמדה מקובלת ורווחת כיום באקדמיה היא שחקר איכותני הוא המתאים ללימוד נושאים כמו חשיבה, ידע, עמדות ואמונות. לפי בן-יהושע פרספקטיבה מחקרית זו מבקשת להבין את פעילות האדם וחשיבתו כחלק מהבנת תהליך המחקר כולו. הפעילות האישית יוצרת תופעות אותן ניתן לפרש באמצעות  "חדירה לעולמם היומיומי של הנחקרים בדרך של התחקות אחר מעשים והתנסויות הקובעים ומעצבים את מציאותם היומיומית". וכיוון שהמציאות שונה אצל אנשים שונים, חשוב להכיר את נקודת הראות של הנחקרים עצמם, וכיצד הם מבינים את הדברים" (שם, ע' 18).  החוקר האיכותי-קונסטרוקטיביסטי מכיר בייחודיות של כל אחד מהנחקרים ובתפקיד של ההקשרים בהבניית המציאות של האירועים הנחקרים (שקדי).

מהממצאים עלה שנכון שקשה למורים הוותיקים ליישם את תכנית התקשוב בבית הספר, כאשר אין להם ידע במחשבים, ואינם יכולים להשתמש ולהפעיל את תכנית התקשוב, אך להשתלמות הייתה תרומה רבה בכך שגרמה למורים להתמודד עם התלבטויות וקשיים שעלולים לעלות במהלך יישום התכנית בכיתותיהם.

דוגמא משאלות הראיון המובנה

השאלון

ותק בהוראה:______

תחום דעת התמחות:_______

תפקיד:___________

1-האם למדת לפני בעבר בקורסים מתוקשבים או היית מעורב בהשתלמויות דומות (רקע קודם)? פרט/י

_____________________________________________.

2-באיזה מידה רצית להשתתף בהשתלמות על תקשוב? מדוע?

_____________________________________________.

3-האם ההשתלמות תורמת לך ביישום התוכנית בתקשוב? אם כן, באיזה מידה?.

_____________________________________________.

4-מה היו ציפיותיך מההשתלמות?

_____________________________________________.

5-האם הציפיות שלך היו מותאמות  למה שלמדת בהשתלמות? כלומר ההשתלמות ענתה על ציפיותיך? פרט/י

_____________________________________________.

6-האם ההשתלמות הנוכחית תורמת לך ביישום התוכנית בתקשוב? אם כן -  במה היא תורמת לך? אם לא – מדוע?

_____________________________________________.

7-האם באמצעות ההשתלמות רכשת כלים שבאמצעותם  אפשר ליישם את התוכנית בצורה יותר טובה? פרט/י

_____________________________________________.

8- האם ההשתלמות מקנה לך יותר ביטחון ושליטה בנושא התקשוב? באיזה אופן?

_____________________________________________.

9- האם תרצה/י להשתלם בתחום בעתיד? באילו נושאים?

_____________________________________________.

10-האם יש לך מה להוסיף הערות נוספות בנושא ההשתלמות והתקשוב?:

_____________________________________________.

מצגת תיקשוב, שילוב טכנולוגיה בהוראה,פאוורפוינט מקצועי כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אבידב-אונגר, א', ועשת-אלקלעי, י'.  מודל "איי החדשנות" – הזדמנויות וסיכונים בדרך להטמעה 

אפקטיבית של חדשנות טכנולוגית במערכת החינוך. בתוך: י' עשת-אלקלעי, א' כספי, ס' עדן, נ' גרי, י' יאיר

(עורכים).     האדם הלומד בעידן הטכנולוגי, הכנס השישי למחקרי טכנולוגיות למידה ע"ש צ'ייס רעננה,  

האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 11-21.

אופלטקה, י'. "מורים ומנהלים ב"אופק חדש" - מהתנגדות להשתתפות" , הד החינוך"        גליון מס' 03  , כרך פ"ה ע"ע 28-30 .

Wilson,B. G. and Myers, K.M. In Theoretical Foundation of Learning Environments, Situated Cognition in Theoretical and Practical Context. Lawrence  Erlbaum Associated, Inc., Publishers. Edited by David Jonassen and Susan Land.