‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הטרדות מיניות על ידי אנשי מרות?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 4

שאלת מחקר. 4

הטרדה מינית במסגרת יחסי מרות. 4

ניצול יחסי מרות. 5

המצב המשפטי – תרבותי לפני ואחרי החוק למניעת הטרדה מינית בישראל. 6

ניתוח מקרי בוחן 8

קציני צבא מטרידים מינית. 9 

פרשת תא"ל בוכריס:. 9

סא"ל לירן חג'בי 13

פרשת אל"מ זאהר עאטף. 14

רבנים מטרידים מינית. 16

הרב עזרא שיינברג 16

הרב מרדכי (מוטי) אֵלון 17

האשמות במעשים מגונים והרשעה. 17

הרב אליעזר ברלנד. 18

ביוגרפיה. 18

חשד לפלילים. 19

עמדותיו 20

הרב הראשי לישראל לשעבר, יונה מצגר. 20

פוליטיקאים ואנשי ציבור מטרידים מינית. 22

פרשת ח"כ ינון מגל:. 22

פרשת סילבן שלום:. 23

פרשת משה איבגי 24

פרשת מאיר שטרית. 27

פרשת איציק מרדכי, שר הבטחון לשעבר. 27

פרשת הנשיא משה קצב:. 28

הסדר הטיעון 29

המשפט וההרשעה. 30

פרשת השר חיים רמון 31

גזר הדין ושאלת הקלון של רמון 32

ההיבט הציבורי 33

יחסי מרות של עובד-מעביד במסגרת פוליטית : משה קצב וחיים רמון כדוגמא. 33

סיכום וקול אישי 34

מסקנות. 35

ביבליוגרפיה. 36

עבודה זו תעסוק בהטרדה מינית בקרב אנשי ציבור,קציני צבא ורבנים – בחינת מקרה בוחן. באופן מדהים ניתן לטעון שארבעה נבחרי ציבור שראו עצמם ראויים לכהן כראש ממשלת ישראל, ואף היו קרובים לכך מבחינת רזומה ושאיפות, פרשו מהחיים הפוליטיים בשיא כוחם בשל תלונות על הטרדות מיניות: סילבן שלום,מאיר שטרית, משה קצב, חיים רמון.

קציני צבא מטרידים מינית:תא"ל בוכריס,סא"ל לירן חג'בי,אל"מ זאהר עאטף.  

רבנים מטרידים מינית: הרב עזרא שיינברג,הרב מרדכי (מוטי) אֵלון,הרב אליעזר ברלנד, יונה מצגר

פוליטיקאים ואנשי ציבור מטרידים מינית: ח"כ ינון מגל,סילבן שלום, מאיר שטרית, איציק מרדכי,משה קצב,חיים רמון, משה איבגי

בעבודה זו היה נסיון לנתח את הסוגיה של הטרדה מינית לא רק בניתוח ה"קלאסי" של יחסי עובד מעביד אלא גם ביחסי תלות אחרים.

הושם דגש רבות על ניתוח החוק הישראלי שבשונה ממרבית שיטות המשפט, המסתפקות בהתייחסות להטרדה המינית אך אינן מתיימרות להגדירה, החוק הישראלי מגדיר את טיפוסי ההתנהגות המכוננים הטרדה מינית בפירוט. הגדרות מתייחסות לכל הטרדה מינית בכל מקום ובכל הקשר אך גם מייחדות התייחסות מפורטת להטרדה מינית הקשורה בעולם העבודה, ולהטרדה מינית המכילה ניצול לרעה של סמכות.

לדעתי עקרון "כבוד האדם" הוא המקרין לפרשנות המרחיבה לחוק. החוק הישראלי למניעת הטרדה מינית פותח בסעיף הצהרתי המבהיר מהם הערכים שעליהם נועד החוק להגן: כבודו של אדם וחירותו הגופנית והנפשית.

 בעקבות הרשעתו קיבל קצב מכתב תמיכה מעשרות רבנים, ובהם צבי ישראל טאו ושלמה אבינר, שבו הביעו אמון בחפותו ותקפו את התקשורת הישראלית‏. עשרות רבנים אחרים, ובהם יעקב אריאל ואהרן ליכטנשטיין‏וכן חברי הכנסת אורי אורבך ויצחק הרצוג ואישים רבים נוספים יצאו נגד מכתב תמיכה זה‏.

ביולי 2011 פורסם כי קצב, בנו נועם ואחיו ליאור ויורם נחקרו באזהרה במשטרה בחשד שהזמינו שני חוקרים פרטיים, שהטרידו עדים ומעורבים במשפט.

קצב ערער על הרשעתו לבית המשפט העליון, אך ערעורו נדחה‏. ב-7 בדצמבר 2011 החל קצב לרצות את עונשו באגף התורני של כלא מעשיהו‏. בקשתו לדיון נוסף נדחתה‏. באוקטובר 2013 הגיש קצב לנשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, בקשה למשפט חוזר, בנימוק שבהרשעתו יש עיוות דין‏28. בקשתו נדחתה במאי 2014 בנימוק שלא נגרם לו עיוות דין‏.[1] לדעתי, העונש הכבד של קצב ראוי למען יראו וייראו.

בפרשת רמון[2] סבורני שההרשעה הייתה בדין אך העונש הינו נמוך של של"צ (שירות למען הציבור ללא מאסר כלל). מדובר בלעג לרש, זכורני כיצד הזדעזעתי כשצפיתי בחדשות הטלויזיה בחיים רמון מטפל בסוס בחווה ברמה"ש קרוב לביתו כ"עונש". הכתבה החמיאה לו והציגה אותו כעלם חמודות באורווה. לדעתי הממונה על השל"צ עשה עימו חסד ונהג בו איפה ואיפה. ראשית רמון היה צריך להיות מפוטר מיד מהממשלה ולרצות עונש חמור יותר. בפרשת קצין המשטרה דהן הבעתי דעתינושמקוממת מאוד החלטתה של ש' נילי מימן-שעשוע, שלמרות אמונה המלא בעדות המתלוננת לא מצאה שהיה "פער ביחסי הכוחות".

 רמון לא נכנס לכלא אלא ביצע עבדות שירות למען הציבור בתנאי דה-לוקס בחוות סוסים. בשל הלחץ הציבורי התפטר כעבור כמה חודשים רמון מכל פעילות פוליטית. פרשנים פוליטיים קבעו נחרצות שפרשת הקצינה ה' היא זאת שהייתה המסמר בארון הקבורה של הקריירה הפוליטית שלו. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

עמוס הראל תדע כל אם עברייה, כנרת זמורה ביתן.

רחל בנזימן, "הטרדה מינית בעבודה", מעמד האשה בחברה ובמשפט, בעריכת פרנסס רדאי, כרמל שלו ומיכל ליבן-קובי, הוצאת שוקן 

ת"פ (שלום ת"א) 5431/06 מדינת ישראל נ' רמון, לא פורסם

דנ"פ 864/12 משה קצב נגד מדינת ישראל

Newman, M.A., Jackson, R.A., and Baker, D.D. Sexual harassment in the federal workplace. Public Administration Review. 63(4), 472-483