עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית עיקול חשבונות בנק, העיקול במערכת הבנקאית, קנין חשבון בנק (עבודה אקדמית מס. 10899)

‏290.00 ₪

38 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10899
עבודה אקדמית עיקול חשבונות בנק

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עיקול חשבונות בנק?

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא  4

1... העיקול: הגדרות וסוגים   6

1.1 הגדרה כללית. 6

1.2 העיקול והצדק החברתי 7

1.3. עיקול מכוח הוצאה לפועל. 8

1.4 הטלת עיקול חשבון בנק, אימתי?. 8

1.5 כיצד הכסף עובר לזוכה?. 9

1.6 משמעויות עיקול חשבון בנק. 10

1.7. עיקול מכוח פקודת המיסים.. 12

1.7. עיקול זמני 16

1.8. עיקול של נכסים הנמצאים אצל צד שלישי 17

2. הליך העיקול במערכת הבנקאית  20

2.1. עיקול נכסים הנמצאים ברשות הבנק. 20

2.3. התנהלות הבנק מול רשויות הגבייה. 22

3. נכסי החייב ברשות הבנק הניתנים לעיקול  26

3.1. יתרה וחובה בחשבון עו"ש.. 26

3.2. עיקולפקדונותוזכות הקיזוז של הבנק. 28

3.3. עיקול חשבון משותף. 30

4. דיון, מסקנות ודעה אישית  32

ביבליוגרפיה  36

חקיקה. 36

ספרות. 36

פסקי דין 36

מקורות באנגלית. 38

 

בעבודה זו בחנתי בהרחבה את נושא העיקול תוך התמקדות בעיקול חשבונות בנק של החייב כחלק מעיקול נכסים הנמצאים אצל צד שלישי. כפי שעלה מן העבודה, עיקול קבוע יכול להתבצע מכוח פקודת המיסים או חוק ההוצאה לפועל, ואילו עיקול זמני מוטל מכוח תקנות סדרי הדין. בכל מקרה, בין אם מוטל עיקול זמני או קבוע, ההתנהלות של הבנקים מול גופי העיקול היא דומה.

כשניתן צו עיקול לבנק, אלו אמורים להודיע באופן ישיר ומפורט לגבי נכסי החייב הנמצאים בבנק. כפי שהיה אפשר לראות, הבנקים, ככל צד שלישי בהליך העיקול, למעשה נכנסו בעל כורחם אל סכסוך שלא להם. אך עדיין יש לבנקים אחריות רבה יחסית לצד שלישי בהליך עיקול, וזאת מכוח האחריות שלהם ככאלו המחזיקים ושולטים בכספי החייב. למרות זאת, כפי שהיה אפשר לראות, הבנקים לעיתים קרובות לא שמים את האינטרסים של הנושה בראש מעייניהם, ולעיתים אף מפרשים את הוראות החוק והצו בצורה מצומצמת ביותר, כגון במקרה עיריית ראשון לציון בה הבנקים "הקטינו ראש" ולא התנהלו באופן בו הם היו יכולים לפעול מיוזמתם לפתרון המצב שנוצר. בנוסף, היה אפשר לראות התנהלויות של הבנקים שנראות על פניו לא תקינות גם בנושא התנהלות חייבים בחשבונות הנמצאים בחובה - והיה נראה כי הבנקים מאפשרים לחייבים להתנהל בחשבונות אלו באופן שנראה כמנוגד להיגיון ולדין.

כמו כן, עולה מן העבודה שיש לבנקים עדיפות בנושא משמעותי מאד, והוא בנושא הקיזוז, כשזכות זו אוששה גם בפסיקות עדכניות. ישנה התייחסות לכלל נכסי החייב בבנק ככאלו החוסים תחת "חשבון" אחד, ולכן בהינתן צו עיקול הבנק רשאי לבחון מהם חשבונות הזכות והחובה, לקזזם, ורק לאחר מכן לדווח על היתרה שנשארה לנושה.

בישראל, אנשים או עסקים שלהם חוב פעיל לגורם כלשהו, מביטוח לאומי או העירייה ועד לחברות מסחריות, יכולים להגיע למצב של עיקול חשבון הבנק שלהם.

הגורם המעקל את חשבון הבנק יהיה לרוב ההוצאה לפועל במסגרת הליך מנהלי מסוים, אך גם ביטוח לאומי יכול לעקל חשבונות בנק וגם גורמים נוספים בהתאם למקרה הספציפי.

 

זהו ללא ספק מצב לא נעים ובעייתי מבחינות רבות מאוד, מצב שרצוי להימנע ממנו בהחלט. במאמר זה נספק מידע שימושי לגבי הימנעות מהגעה למצב של עיקול חשבון בנק וגם מה לעשות אחרי שכבר התבצע בפועל עיקול לחשבון.

 

עיקול חשבון בנק נתפס כצעד קיצוני ואף אגרסיבי נגד חייב, כאשר אכן ניתן לראות זאת כך. אך מצד שני, זוהי הדרך של נושים וגורמים להם מגיעים כספים מצד החייב לקבל את כספם או את חלקו. כך שיש שני צדדים למטבע ובכל למקרה תמיד מוטב להימנע מהגעה למצב הקשה של עיקול חשבון הבנק.

עיקול חשבון הבנק נעשה במסגרת ההרשאה להוצאה לפועל לבצע עיקול על נכסי מקרקעין ומיטלטלין של החייב, כאשר כספים בחשבון בנק נכללים בהגדרה זו. [1]

ניתן לעקל את חשבון העו”ש של החייב וכן כספים בחסכונות פיננסיים, בפיקדונות, ובתיק ניירות ערך – כך שלמעשה ניתן לעקל את כל הכספים הפנויים בחשבון הבנק, כולל כאלו שכביכול סגורים באפיקים שונים כגון חסכונות והשקעות.

לפני שניכנס לעומקם של דברים ופעולות לאחר שכבר יושם עיקול לחשבון הבנק שלכם או של העסק, נתייחס להימנעות מכך מלכתחילה. עיקול החשבון הוא פעמים רבות מוצא אחרות וכאמור קיצוני יחסית במסגרת הליכי גביית חוב כלשהו, לרוב קודמים לכך תהליכים שונים. [2]

 

הדרך “הפשוטה” ביותר להימנע מהגעה למצב של עיקול חשבון הבנק היא או לא להיכנס לחובות בעייתיים או להחזיר חובות באופן מסודר ולפני החלת הליכים משפטיים או הוצאה לפועל. אך פעמים רבות קל יותר להגיד את זה מאשר ליישם בפועל וכמובן שאף אחד לא מעוניין להגיע למצב של הוצאה לפועל.

 

צעדים נוספים להימנעות מעיקול חשבון הבנק שלכם כוללים הגעה להסדר חוב עם הנושים לפני או במסגרת הליך ההוצאה לפועל, סגירת החוב באופן מיידי באם הדבר מתאפשר מבחינה פיננסית ומבחינת הנושים.

 

כמו כן, לפני עיקול חייבת להתקבל הודעה שיש לחייב 20 יום לפריעת החוב, חשוב מאוד לפעול במהלך 20 יום אלו, בין אם בסגירת החוב או מענה להוצאה לפועל להסבר וניהול יעיל של התהליך – כך ראש ההוצאה לפועל האזורית יכול להורות על מהלכים שונים ולאו דווקא על עיקול החשבון. ניתן בהחלט להיעזר בגורם משפטי או מקצועי המתמחה בתחום לייעוץ וייצוג בתהליך בניסיון להימנע מעיקול.

 

לאחר עיקול חשבון בנק, מבחינת החייב מדובר על מצב לא פשוט כלל, עליו להתקיים פיננסית ללא כרטיסי אשראי, ללא פנקסי צ’קים, ללא אפשרויות למשיכת מזומן ועל הלוואות מהבנק אין בכלל מה לדבר. גם משכורות המועברות לחשבון המעוקל נתפסות מיד ומעוקלות לצורך החזר החוב, כנ”ל לגבי כל הכנסה אחרת לחשבון המעוקל (לתקופה של לפחות 3 חודשים). [3]

 

דרך פעולה אפשרית, שרצוי בהחלט ליישם לפני ביצוע העיקול בפועל, היא לשכור (למרות העלויות) עורך דין המתמחה בתחום שיספק ליווי וייצוג ויוכל בהחלט להקל את המצב מבחינת החייב, כולל ביטול העיקול במקרים מסוימים. אפשרות נוספת, שלרוב צריך עו”ד כדי להגיע אליה, היא הסדר חוב עם הנושים הרלבנטיים להחזר החוב, הסדר הכולל הסרת העיקול מהחשבון.

כדעה אישית לכל הנסקר בעבודה, אציין כי אולי נראה שישנה התנהלות לא ראויה של הבנקים - יש לזכור כי הבנקים הם לא צד בסכסוך ונראה כי מוטלים עליהם חובות רבים יותר ויותר. במקרים מסויימים, נראה כי אכן החוק והפסיקה מחילים על הבנקים חובות וכללים לא ראויים שלדעתי אף מפרים את חובת החיסיון של הלקוח, כגון במקרה עיריית ראשון לציון בה נשלחו צווים לכל הבנקים בחיפוש אחר חשבונות הלקוח. כמו כן, לדעתי גם התנהלות הבנקים בנושא עיקול חשבונות בחובה לא ראוי לגינוי, מפני שאין לצפות מהם לבצע פרשנות מרחיבה של החוק בהתאם לעקרונות הנראים לנו מוסריים - וכל עוד החוק והפסיקה מציינים כי אין לגעת בחשבון בחובה הבנק עשה לנכון שלא התערב.עדיין לדעתי יש מקום לשינוי בנוגע להלכת הקיזוז המפליגה בטובתה לכיוון הבנקים, אך באופן כללי מיותר לצפות מהבנקים להתנהג בצורה מוסרית. ככל גוף עסקי, אלו מנסים לדאוג לאינטרסים שלהם בהתאם לחוק, ונראה כי גם בהתאם לפרשנות מצומצמת מאד שלו.


ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

בר-אופיר דוד, הוצאה לפועל הליכים והלכות. כרך ב, (מהדורה שביעית, 2015).

דרעי אסף, "בנים אכלו בוסר ושיני אבות תקהינה? זכות הקניין של צדדים שלישיים בהליכי עיקול מיטלטלין בהוצאה לפועל", המשפט יז(1), 335

[3] פלאטו-שנער רות, "מגמת חדשות בעיקול", העולם המשפטי (איגוד הבנקים בישראל). 

 

Rogers, W. H., & Winter, W. The Impact of Foreclosures on Neighboring Housing Sales. Journal Of Real Estate Research, 31(4), 455-479 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות