‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד מתמודדות חברות הסיגריות והאלכוהול עם הפער בין הטענות על נזק משתייה ועישון ובין טענתם כי לא קיים נזק כזה?

תוכן עניינים

פרק 1 - מבוא. 

פרק 2 מוצרי האלכוהול, סיגריות - הבעייה המוסרית. 

התרומה לכלכלה. 

פרק 3 עישן אלכוהול ותחליפי המוסר. 

תחליף מוסר - החוק. 

חוקי הנגד וההגבלים.. 

תחליף מוסר – תוכנית אכיפה. 

תחליף מוסר – מעורבות חברתית. 

הגבלות אפשריות על צריכה ועל מכירה של אלכוהול.

הגבלות על היצע האלכוהול.

הגבלות על שעות המכירה של משקאות אלכוהוליים

גיל מינימום לרכישת משקאות אלכוהוליים

הגבלות על מכירת אלכוהול לקטינים

השפעת הפרסומות לאלכוהול

תקנות בישראל בנוגע לפרסום משקאות אלכוהוליים ומוצרי טבק

הגבלות על שתיית אלכוהול במקומות ציבוריים

תמחור משקאות אלכוהוליים: מחיר מינימום ומיסוי

ישראל.

פרק 5- עקרונות המוסר של חברות האלכוהול

הדילמה המוסרית עפ"י מודל השלבים לקבלת החלטות מוסריות בארגון

הציווי המוחלט (נוסח ראשון) של קאנט

פרק 5 – דיון ומסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

מאמרים

חוקים

אתרי אינטרנט

האלכוהול ומוצריו הם מוצר המניע את גלגלי הכלכלה העולמית. מצד שני האלכוהול ומוצריו פוגעים בצרכנים ובסובבים אותם. השאלה הנשאלת היא מהי אותה מכבסה שהופכת את יצרניות האלכוהול ואת מוצרי האלכוהול ללגיטימיים למרות שהנזק לבריאות ולסביבה מוכר ידוע ומוחך. מה הם אותם תחליפי מוסר המכשירים את תעשיית האלכוהול?

בעקבות החוקים והתיקונים אכן הורגשה ירידה משמעותית בתופעת השתייה במקומות ציבוריים כגון מסעדות ובתי קפה או קניונים אולם במקומות בילוי שהם דווקא יותר המוניים כגון פאבים ומועדוני לילה החוק אינו נאכף. בעל המועדון אינו מסוגל להתמודד עם קהל גדול של מפרי חוק ולא ניתן להציב פקח עירוני או שוטר על כל אחד מהבליינים. גם חברות האלכוהול מגיבות חזרה, על מנת להכשיל את הניסיון להוריד את המכירות שלהם. אחת התגובות של חברות האלכוהול בארה"ב היא הפניה של התקציבים שהיו מיועדים לפרסום ( עד האיסור) לטובת מבצעים והנחות על מנת לפתות את הצרכניםׂ. להלן לקט חוקים שנועדו להגביל מעשנים וחברות אלכוהול.

בישראל ובעולם, נתון שוק מוצרי האלכוהול תחת הגבלים כבדים כל הקשור לפרסום המוצרים. חל איסור על פרסום אלכוהול ברדיו, בטלוויזיה או בקולנוע, בעיתונות ילדים, ספורט או בידור, בכלי תחבורה, בקלטות וידאו או בשלטי חוצות.

גם בפרסומות המותרות, אין לעשות שימוש בדמויות של בני אדם או בעל חיים, כולל דמויות מצוירות או מונפשות. תיקון זה הוסף, בעקבות תלונות רבות על השפעתו של הדמות המצוירת גו' קאמל, של מותג האלכוהול קאמל על ילדים. בפרסומות המותרות, חייבת להופיע אזהרת משרד הבריאות על שטח של 5% מהמודעה, ועל קופסאות האלכוהול עצמן על האזהרה להתפרס על 30% משטח הקופסה.

בשנים האחרונות הוגברו ההגבלות על מכירת האלכוהול וכללו איסור למכור לקטינים מתחת לגיל 18, ואיסור להשתמש במונחים כגון "לייט" או "מיילד" על גבי האריזות, עקב הטענה כי מונחים אלו מטעים את הציבור לחשוב שמוצרים אלו מזיקים פחות לבריאות.

אביא לדוגמה מספר דוגמאות לחוקים והתקנות הקיימים בישראל, אשר מטרתם להוות פיקוח על תעשיית האלכוהול:

חוק הגבלת השתייה במקומות ציבוריים, והחשיפה לשתייה - חוק זה, אוסר את השתייה כמעט בכל המקומות הציבוריים ומקומות העבודה. מכוח החוק חלה על הנהלת המקום או על בעל העסק גם החובה להציב שלטים המורים כי השתייה אסור. בחודש נובמבר 2007 תוקן החוק ובמסגרת התיקון שונה שמו ל: "החוק למניעת השתייה במקומות ציבוריים והחשיפה לשתייה".. לאחרונה בשנת 2012 הורחבו התקנות והן אוסרות על שתייה במקומות ציבוריים פתוחים כגון תחנות אוטובוס, 50 מטר ממוסד רפואי וכו'. התקנות אינן אוסרות על שתייה באצטדיוני ספורט

חוק הגבלת הפרסומת למוצרי אלכוהול לשתייה- חוק זה נועד להגביל פרסומות לאלכוהול ולמוצריו, לרבות אלכוהול, סיגרים ואלכוהול מקטרת. החוק אוסר פרסומת בשבח השתייה, ולפיו בפרסום צריכה להיכלל אזהרה על נזקי השתייה בנוסח: "משרד הבריאות קובע כי השתייה גורם למחלות חמורות". החוק מחייב להטביע את האזהרה החדשה גם על כל חפיסה ואריזה של מוצרי אלכוהול. משנת 2003 נכנס לתוקפו צו שר הבריאות שקובע כי על שלטי פרסומת תופיע האזהרה: "אלכוהול גורמות למחלות ולמוות בטרם עת".       

 צו סדר הדין הפלילי עברות קנס- מניעת השתייה במקומות ציבוריים- צו הקובע שעורי קנס חדשים לעברות על פי חוק על מניעת השתייה במקומות ציבורים והחשיפה לשתייה. קנס העומד על 1000 שקלים או 5000 שקלים בהתאם לסעיף העברה (דוח שר הבריאות).                                              

חוק הגבלות הפרסומת והשיווק של מוצרי אלכוהול (תיקון מס' 4 )- נקבע חוק האוסר על מכירת כלי שתייה לקטינים (דוח שר הבריאות).

חוק תביעה על נזקי עישו ללא הוכחת נזק

גם בעולם קיימים חוקים רבים המגבילים את השתייה למשל בסינגפור אסור השתייה במקומות ציבוריים פתוחים וסגורים ואסורה הקצאת מתחמי שתייה.

הבעיה העיקרית של החוק היא כשל הריסון – חוסר היכולת של המחוקק לרסן דרך החקיקה את התופעה אותה מעוניינים לחסום ולרסן – במקרה שלנו יצרניות האלכוהול. הכשל הזה נובע מההתערבות של המערכת העסקית בתהליכי החקיקה על ידי הפעלת לחצים ולעיתים אף איומים, בייחוד כאשר התאגידים הגדולים מפעילים שדלנים המעורבים ומסתובבים סביב מקבלי ההחלטות ומביאים לכך שהחוק משקף את האינטרסים העסקיים והנוהג הקיים ולא את האינטרסים הציבוריים והנוהג הראוי. גם ניסוח החוקים הוא כללי מידי ולא מקיף את כל הנדרש. במקרים רבים אף לא מוקצים משאבים ליישום החוק ואכיפתו. החוק נמנע מהתערבות יתר. גם לאכיפת החוק יש מגבלות – למשל חוסר יעילות - המערכת העסקית מבקשת כל הזמן למצות את המסגרת המשפטית שהחוק מתיר לה מה שגורם למשיכה ומריחה של הכרעות.מנגנון השווים והשווים יותר - מערכת אכיפת החוק חוששת שפעולתה תביא לפגיעה במערכת העסקית זאת במיוחד כשמדובר בתאגידים שהם TOO BIG TO FALL. המדינה יודעת שיש תאגידים שאם הם יפלו כתוצאה מחוקים או הגבלות הבעיה תהפוך לבעיית המדינה. אם תאגיד המעסיק 10000 עובדים נסגר בעלי ההון את כספם ייקחו. המדינה תצטרך לדאוג לעשרת אלפים משפחות לתעסוקה, לדמי אבטלה, לרווחה וכו'. לכן למדינה אין אינטרס להילחם בתאגידי הענק. כלומר היא יכולה אולי לרסן את הקטנים אך קצרה ידה מלרסן את "הגדולים". קיים תחום אפור - אכיפת החוק מחייבת ניסוח סטנדרטים ברורים וחדים. אולם את אלה קשה ליישם על כל המיקרים. הפרת החיק משתלמת - טחנות הצדק טוחנות לאט לאט וגם העונשים על מפרי החוק חייבים להיות מידתיים. כתוצאה מכך אין בהליך השיפוט׳ כדי להרתיע מפני התנהגות חסרת אחריות בעתיד. ניתן לראות כי החוק אינו פותר את הבעיה המוסרית. הוא מעניק כלים רבים למלחמה במעשנים וביצרנים אבל לא מספק כלל וכלל כלים לאכיפה. נראה כי המחוקק חוקק חוקים שאו שמכניסים לו כסף או שנותנים לאזרח כלי עקר למלחמה בשתייה. החוק לא פותר את הבעיות המוסריות אבל הוא משקיט את המצפון – יש חוק – אין צורך לדאוג הרי הכול כתוב שם מה מותר ומה אסור. לכן החוק הוא תחליף מוסר. 

מאמר טוען טוען כי קריסת המשטרים הקומוניסטיים השאירה את הזירה העולמית פתוחה לאידיאולוגיה של הכלכלה החופשית. היד הנעלמה של אדם סמית פועלת היום באמצעות תאגידים רב-לאומיים. לחלקם יש מחזור עסקים שנתי גדול יותר מתקציבה הממשלתי של מדינה שלמה. דוגמה לכך ניתן לראות בקרב חברות האלכוהול. במשך שנים הונו חברות אלה את הציבור והכחישו שהשתייה גורם נזק לבריאות ושהניקוטין הוא סם ממכר, למרות שידעו כי זאת היא האמת לאמיתה. הן פירסמו דעות ומחקרים בלתי אמינים המטילים ספקות בנתוני הסיכון שבשתייה, ואף מעסיקות מדענים שאמורים לעורר ספקות בציבור ביחס לסיכונים הכרוכים באלכוהול[4] בגלל שיקולים כלכליים, הן הסתירו מידע ואפילו קטעו מחקרים מדעיים, שנערכו במעבדותיהן ושהצביעו על מסקנות שלא היו נוחות להן. לבסוף הן נתבעו על ידי מבטחים רפואיים ציבוריים בארה"ב לשלם פיצוי על ההוצאות שהיו להם במתן טיפול לחולים נפגעי שתייה. התביעה הציגה מסמכים שחשפו לעין הציבור את הרמאות המתמשכת. לאחר ששוקי המערב קטנו בעקבות המודעות ההולכת וגוברת לנזקי השתייה, העתיקו יצרניות האלכוהול את פעילות השיווק שלהן למחוזות חדשים מעבר לים, לארצות מתפתחות. בכל העולם, העניים מעשנים יותר מן העשירים. חברות האלכוהול מוכרות את האשליה של איש המרלבורו הרוכב על סוסו במרחבים, ואת דמות האישה המודרנית המשוחררת. גם בישראל חברות יצרני ומפיצי האלכוהול מנסות שלא להתעמת עם מטילי ההגבלים, וליצור לעצמן תדמית[5] של חברה אחראית אשר מודעת להשלכות הבריאותיות של אלכוהול ולכן מפנה את מאמצי השיווק שלה לקהל המעשנים הקיים ללא שאיפות לצרף צרכנים חדשים. חברת דובק למשל טוענת כי:

" קיימת מודעת היטב למוצר שהם מוכרים, ולכן הפעילות השיווקית מכוונת למבוגרים מעשנים בלבד."... " גם בפיליפ מוריס מאמינים כי יש צורך בפיקוח על הפרסומות והם אף עודדו את קביעת ההגבלה למכירה מעל גיל 18"

עוד נטען כי בהתאם לקוד השיווקי העולמי של פיליפ מוריס, החברה נמנעת מלשים מודעות פרסומת על העמוד האחורי של מגזין אל אף שהחוק מתיר זאת, מכיוון שהמגזין עלול להיות זרוק בבית ולהגיע גם לידיהם של ילדים.

כנגד כל הטענות על הסתרת מידע ועל עקיפה הכריזו חברות האלכוהול על קוד אתי מחמיר והן נוקטות בצעדים קשים כנגד עובדים המפרים את הקוד האתי ואת תקנוני החברה. אבל מכיוון שההחלטות, בייחוד בקונצרנים עטורי רווחים כמו חברות האלכוהול, ההחלטות ניתנות מלמעלה כלפי מטה, מהראש לזרועות הרי שסגירת חשבון עם מי שמפר את הקוד נראית כמו מעין חיסול חשבונות עם הש"ג ולכן גם האכיפה הפנימית אינה אלא תחליף מוסר.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

א' גבע, מוסר ועסקים: מקבילים נפגשים(הוצאת המרכז לאתיקה בירושלים והקיבוץ המאוחד)‏.

חוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון

שליו, כ. מה לי ולגלובליזציה: בריאות. נגה: כתב עת פמניסטי. גיליון 41

סלע, ב. נזקי העישון ומניעתם- הסתרת הנזקיים הרפואיים של העישון על ידי חברות האלכוהול. אתר האגודה למלחמה בסרטן.