‏390.00 ₪

שאלת המחקר

מה הם השימושים, הסיפוקים והצרכים שמתמלאים בעקבות צריכת האינטרנט של גמלאים עולי מדינות חבר העמים לאחר פרישתם לפנסיה?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

שאלת המחקר. 3

רקע. 4

גורמי העלייה. 5

הרכב העלייה. 5

עדות. 5

דת. 6

קליטת העלייה. 7

פיזור גאוגרפי 7

מאפייני הקליטה. 7

פוליטיקה. 8

תרבות. 9

כלכלה. 9

הגירה מישראל. 10

תגובת החברה הישראלית. 10

השפעת ההגירה על החברה. 10

תמיכה חברתית באמצעות האינטרנט. 12

תקשורת בינאישית מקוונת באמצעות האינטרנט - יחסים וקשרים חברתיים.. 14

גישת השימושים והסיפוקים לענין שימוש באינטרנט. 19

רשת האינטרנט – תחליף לחברים?. 21

האינטרנט כממלא צרכים חברתיים ופסיכולוגיים.. 25

קשישים בישראל. 30

מדוע נחוץ פיקוח על העמותות. 34

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים.. 36

מצבם של עולים קשישים בישראל. 38

מצבם החברתי-כלכלי של העולים הקשישים בישראל. 39

גישות למחקר האיכותני 42

ביבליוגרפיה. 48

נספחים.. 51

שאלון 51

להלן ממצאי המחקר הנוגעים לקשישים עולים :

אי-ביטחון תזונתי: משפחות הקשישים שסובלות מאי-ביטחון תזונתי שייכות לכל רובדי האוכלוסייה. רוב משקי הבית המדווחים על אי-ביטחון תזונתי הם של יהודים ותיקים, אך יש ייצוג ניכר גם למשקי בית של עולים. קבוצות שבהן התופעה של אי-ביטחון תזונתי (מתון או חמור) שכיחה במיוחד : משפחות ערביות, משפחות של עולי ברית-המועצות לשעבר(21%) ומשפחות בחמישון ההכנסה התחתון. לשם השוואה, בקרב היהודים הוותיקים, 17% מדווחים על אי-ביטחון תזונתי מתון או חמור.

ריבוי בעיות בתחום הדיור: נבדקו האפשרויות לחימום הדירה ולחימום מים, וכן בעיות במבנה. בקרב העולים הקשישים נמצאו בעיות בהיקף רחב יותר לעומת האוכלוסייה היהודית הוותיקה : ל-63% מהעולים אין שום בעיה, לעומת 77% מהוותיקים; ל-6% מהעולים יש יותר משלוש בעיות, לעומת 3% מהיהודים הוותיקים.

בדידות ואי-שמירה על קשרים עם בני המשפחה: קשישים עולים מרבים לדווח על קשיים בשמירה על קשרים עם בני המשפחה. בקרב כלל הקשישים שיש להם קרובי משפחה, 18% ויתרו על התקשרות טלפונית אליהם בגלל חוסר אפשרות לשלם את חשבון הטלפון. 17% נאלצו לוותר על ביקור אצל הקרובים בגלל חוסר אפשרות לשלם את עלות הנסיעה. בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר, 29% ויתרו על התקשרות טלפונית ו-23% ויתרו על ביקורים אצל קרובי משפחה בגלל מצבם הכלכלי.

39.5% מכלל הקשישים בארץ (לא כולל הקשישים הערבים) דיווחו שמצב בריאותם הוא בדרך כלל טוב או טוב מאוד. בקרב עולי ברית-המועצות לשעבר , רק 19% דיווחו שמצב בריאותם בדרך כלל טוב או טוב מאוד.

לקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר יש יותר בעיות רפואיות מלכלל הקשישים בארץ, ופעמים רבות הן אינן מטופלות בגלל קושי כלכלי. שכיחות בעיות הראייה והשיניים הבלתי-מטופלות אצל עולי ברית-המועצות הקשישים גבוה. בעיה בולטת נוספת היא השמנה: 67.9% מעולי ברית-המועצות לשעבר הקשישים הם בעלי מדד מסת גוף (BMI = Body Mass Index) של 25 ויותר,לעומת 58% מאוכלוסיית הקשישים בכלל (יהודים ואחרים, לא כולל ערבים; השיעור בכלל האוכלוסייה הוא 57.4%).

נתון בולט נוסף הוא מצב בריאותם הנפשית של הקשישים העולים. בעוד באוכלוסיית הקשישים הכללית 34.7% מהקשישים מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד או מצוינת (33.6% בקרב יוצאי אירופה-אמריקה), בקרב הקשישים עולי ברית-המועצות לשעבר רק 9.7% מדווחים על בריאות נפשית טובה מאוד.על-פי מחקר שנערך במכון ברוקדייל, כרבע מכלל הקשישים שקיבלו גמלת סיעוד בשנת 2001 היו עולים חדשים.

דיור

הממשלה מעמידה לרשות העולים משכנתאות מסובסדות לרכישת דירה, משתתפת בהוצאות שכר הדירה בשוק החופשי ומעמידה פתרונות דיור בדיור הציבורי: דירות ציבוריות, הוסטלים (לקשישים) ומקבצי דיור.

דיור בשכר דירה - כל עולה זכאי למענק השתתפות בתשלום שכר דירה לפרק זמן של חמש שנים. עולים קשישים זכאים למענק השתתפות בתשלום שכר דירה גם למגורים אצל בני משפחה, בלא הגבלת זמן, שלא כמו קשישים ותיקים, שיזכו להשתתפות בתשלום שכר דירה רק אם יציגו חוזה שכירות. נוסף על כך, לעולים קשישים שגרים עם משפחתם ניתן סיוע כספי גדול לעומת קבוצות אחרות. קשישים אשר שוכרים דירה בלי בני משפחתם זכאים לתוספת מענק.דיור ציבורי - רבים מדיירי הדיור הציבורי הם עולים חדשים, שכן רבים מהם נמנים עם הקבוצות החלשות ביותר: קשישים ומשפחות חד-הוריות. הזכאות לדיור ציבורי מוקנית לעולים נכים, לקשישים (זוג גמלאים : הבעל מעל גיל 65 והאשה מעל גיל 60, או גמלאי יחיד) ולמשפחות חד-הוריות בלא מבחן הכנסה (שלא כמו ההוותיקים).מאז נובמבר 2005 מיושמת החלטת הממשלה מסי 816, להפעיל שיטת מדרוג חדשה לחישוב שכר הדירה בדיור הציבורי. שיטת מדרוג זו פגעה מבחינה כלכלית ברוב דיירי הדיור הציבורי, ובהם העולים הקשישים.דיור מוגן - מאז תחילת גל העלייה מברית-המועצות לשעבר הסבה הממשלה כ-11,000 יחידות דיור למסגרות דיור מוגן לקשישים. כמו כן, הוקצו דירות לעולים קשישים במסגרת ״מקבצי דיור״.דירות הנרכשות בשוק הפרטי: לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת הגיעו פניות רבות בנושא הקשיים של עולים קשישים בתשלום המשכנתה, והוועדה ניהלה כמה דיונים בנושא. לתופעה זו גורמים אחדים, ובהם :

• רבים מעולי ברית-המועצות לשעבר שעלו בשנות ה-90 באו לישראל חסרי כול, ולכן שיעור המשכנתה במחיר הדירה שרכשו היה גבוה במיוחד. בשל כך גם ההחזר החודשי גבוה ומספר התשלומים גדול.

• עולים רבים רכשו דירות משום שביקשו לנצל את המענק שקיבלו מהמשרד לקליטת העלייה, בלי להביא בחשבון את מצבם הכלכלי ואת האפשרות שלהם לעמוד בהחזרים. כמו כן הופעל עליהם לחץ של מתווכים ושל קבלנים לרכוש דירה, כשעדיין לא הכירו את השוק החופשי בישראל.

הפתרונות הקיימים לעולים חדשים שנקלעו לקשיים בהחזר המשכנתה מיועדים למי שמפגר בהחזר המשכנתה, ולא למי שמתקשה בהחזרתה, והם זהים לאלה המוצעים לכלל אוכלוסיית

הלווים.סיכום

בישראל חיים קשישים רבים במצוקה כלכלית. מצוקה זו באה לידי ביטוי בשיעור גבוה של קשישים המקבלים קצבת השלמת הכנסה, המלמד שלקשישים רבים אין מקורות הכנסה פרט לקצבת הזקנה של המוסד לביטוח לאומי.

אצל העולים הקשישים המצוקה הכלכלית רבה עוד יותר. כמעט מחצית העניים הקשישים הם עולים חדשים, בעוד חלקם היחסי באוכלוסייה הוא כ-22% בלבד. כמה הסברים לכך: רובם לא הספיקו לצבור פנסיה תעסוקתית (לפי פרסום של אגודת העובדים הסוציאליים, רק 38% מעולי ברית המועצות לשעבר הם בעלי ביטוח פנסיה); רבים מהם באו לארץ חסרי כול, ורבים מהם לא הצליחו להשתלב בשוק העבודה בארץ בגלל הבדלים תרבותיים, קשיי שפה וקריטריונים שונים מהנהוג בארץ מוצאם במקצועות מסוימים.

המצוקה הכלכלית פוגעת ביכולתם של הקשישים העולים לספק צרכים בסיסיים (מזון, דיור ובריאות ). חוסר ביטחון תזונתי, בעיות דיור כגון חוסר חימום בחורף ומחסור במים חמים, סדקים ופגמים אחרים במבנה - כל אלה משפיעים על בריאותם הגופנית והנפשית. יש קשישים שנמנעים בשל המצוקה מלקבל טיפול רפואי יקר כגון טיפול שיניים, ולא אחת הם צריכים לבחור בין קניית תרופות לבין קניית מצרכי מזון. הנתונים המלמדים כי מצב בריאותם הכללית והנפשית של הקשישים העולים גרוע יותר משל כלל אוכלוסיית הקשישים אינם צריכים להפתיע. חשוב לזכור כי הבעיות בתחומי החיים השונים קשורות זו בזו ומשפיעות זו על זו. (ברג-ורמן איילת וברודסקי גיני)

נמצא שהקשישים העולים בודדים משאר הקשישים ויש להם פחות אפשרות לשמור על קשרים עם בני משפחתם. מחקרים רבים קבעו כי לבדידות ולחוסר רשת תמיכה משפחתית יש השפעה שלילית על מצב הבריאות - גופנית ונפשית כאחד.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אריאלי, מ' . שילוב תרבויות והטמעה כדילמה אצל ילידי ברית-המועצות, בשדה

חמד, א-ב, עמ' ‏71‎-67.

אריאלי, מ' . שילוב תרבויות כדילמה - גישות מחנכים בעניין חינוך מתבגרים מיוצאי

חבר העמים, זמנים בחינוך, הוצאת ארגון המורים העל-יסודיים בישראל, תל-אביב, עמ'

‏43‎-41.