‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות להורות חד מינית ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

פס"ד ירוס חקק. 4

הרקע החוקי 5

הרקע האישי לעתירה. 6

בית המשפט לענייני משפחה. 7

בית המשפט המחוזי 8

בית המשפט העליון 10

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. 12

פרק א: מעמדה של בת הזוג השנייה בתוך הזוגיות?. 13

פרק ב: המעמד החוקי של בנות זוג חד מיניים.. 16

פרק ג: מה עמדת החברה לגבי משפחות חד-מיניות?. 18

פרק ד: השאלה טובת הילד לגדול עם משפחה חד מינית?. 20

פרק ה': תרומה של זרע או ביצית בזוגות חד מיניים.. 21

סיכום.. 26

ביבליוגרפיה:. 27

בזכות ההתפתחות בטכנולוגיה הרפואית בשנים האחרונות התקיימה דרך ביולוגית קלה ומאפשרת לבנות זוג מאותו מין להביא ילדים לעולם ללא מעורבות ישירה של גבר דרך שנקראת הזרעה מלאכותית אנונימית[1], והיא אפשרות פתוחה בפני כל הלסביות הרוצות להיכנס להריון מתרומת זרע באמצעות בנק הזרע, וכל בית חולים ממשלתי בישראל מטפל ונותן להן כל השירות מבלי להתייחס בזהות שלהן ולפגוע בה.

בעבר הגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל עתירה לבג"ץ בשם טל ירוס-חקק, שחייתה עם בת זוג , נגד משרד הבריאות בנוגע לטיפולי הפריה. בעתירה דרשה ירוס-חקק שמשרד הבריאות יחיל עליה את הכללים המיועדים לאשה נשואה המבקשת לקבל תרומת זרע או הפריה חוץ-גופית ולא את הכללים הנוגעים לרווקה אשר דרשו חוות דעת פסיכיאטרית ודו"ח של עובדת סוציאלית. בלחץ שופטי בג"ץ ביטל משרד הבריאות את ההבדלה בין נשים נשואות לאלו שאינן נשואות והנחה את כל המרכזים הרפואיים של טיפולי פוריות שלא לתת יחס שונה לנשים לא-נשואות.

ההזרעה המלאכותית פותחת דלת שהייתה סגורה המון שנים בפני זוג הומו-לסביות ונתנה להן אפשרות להביא ילדים לעולם דרך אחת מהן, ולשמור על הקשר בין שתיהן בלי מעורבות של שום גבר. שזהותו של תורם הזרע אסורים לגילוי, לא לילד שייוולד כתוצאה מפעולה זו ולא לכל אדם אחר, אבל אם התורמת תרצה לדעת מוצאו של התורם כן נותנים לה בנק הזרע כמו, מאפיינים פיזיים כגון גובה, גוון עור, צבע עיניים וצבע שיער. בנוסף מוסרים מידע על השכלתו, תחביבו וסוג דמו של התורם. ואין מקום בחוק שרואה את התורם כאב, הגישה הזאת באה לטובת הילד והמשפחה, שלא לפגוע בשלום המשפחה ובטובת הילד לגדול עם שתי אימהות, והילד שנולד אחר כך נחשב כ חסר-אב במדינה.

אבל מצד שני אם התורם הוא בעצמו הסכים מכל רצונו עם מקבלת המנה לזרע לתת את מנתהזרע שתזרוק אותה לעצמה, אך מבלי לקיים כל יחסי מין, ייחשב בצורה הזאת כאביו של הילד שייוולד אחר כך, אבכן התורם לא יהיה אנונימי אם הוא התערב בהזרעה. ובו נוצרת בעיה אם אחרי שייוולד הילד הוא רוצה שייקורו אותו כאבהותו ושיתנו לו זכות ביקור, וזה קרה בפס''ד בארצות הברית משנות השבעים ששני ידידים מיקירים אחד את השני משנתיים והסכימו שהגבר ייתןלאישה מנת זרע בלי יחסי מין, אבל אחרי שהתינוק נולד הוא כן רצה להתערב בהגדלת הילד ושיהיה חלק מחייו, עם אף התנגדות האישה לזה, פסק ביהמ''ש לטובת האב ואמר אם לא יכירו בתורם הזרע כאב הילד יחשב כ חסר-אב, טובת הילד בו גוברת על מעמדה של האישה כי לכל ילד במידת האפשר שני הורים. ובהסתמכות כל המקרה הזה כל מעורבות לתורם הזרע בהריונה של האישה ייחשב כאב הילד לכל דבר. 

בו נוצרה בעיה לא פשוטה, ולא כל לפטור אותה בבהמ''ש, אבל עקרון טובת הילד תמיד גובר על כל הסיטואציות. ובכך ההזרעה המלאכותית בכל טובות ההנאה שיש לה גם יש לה את השליליות שלה, שעלולה לגרום נזק במשפחת הלסביות, אם ההזרעה לא הייתה אנונימית והמדינה הכירה באבו של הילד, בת הזוג השנייה לא תוכל לאמץ אותו ולרשום אותו על שמה.

פרשת ק.צ.- אישור הסכם ע"פ סעיף 3(ג) לחוק בית המשפט לענייני משפחה(להלן: "חוק ביהמ"ש למשפחה") לבני זוג מאותו מין – המבקשים, בני זוג מאותו מין, חיים יחד כמשפחה ומנהלים משק בית משותף מזה כ-19 שנים, כאשר איש מהם אינו נשוי לאחר, ערכו הסכם הכולל: הסדרי רכוש בעת החיים המשותפים ולעת פרידה או מוות, וגידול שני תאומים אשר נולדו לאחר מהם מאישה אחרת, והם שותפים מלאים לגידולם וסיפוק צרכיהם. כב' השופט גרניט מבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב קבע כי אין כל מניעה לאשר את ההסכם ע"פ סעיף 3(ג) לחוק ביהמ"ש למשפחה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פ. שיפמן, "קביעת אבהות בילד שנולד מהזרעה מלאכותית", משפטים, י' 

מ' טמיר (יצחקי), "הזכות לשוויון של הומוסקסואלים ולסביות", הפרקליט מה  94

תמ"ש (ת"א) 6960/03, ק' צ. וי' מ. נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה

חוק בית המשפט לענייני משפחה