‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי תיאוריית עיוותי התפיסה בהסבר מקרה בוחן: הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ותפקוד ההנהגה , בראשות ראש ממשלת ישראל דאז, הגב' גולדה מאיר ?

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

השערת המחקר. 

מתודולוגיה. 

תיחום כרונולוגי 

תיחום גיאוגרפי 

משתנים :. 

פרק תיאורטי 

תיאוריית עיוותי התפיסה. 

ביוגרפיה: גולדה מאיר – מנהיגה אישה בולטת.

מקרה הבוחן 

הפתעת מלחמת יום כיפור

נאומה של גולדה:. 

ניתוח אישיות מנהיגותית של גולדה. 

מסקנות. 

ביבליוגרפיה. 

בעבודתי אנסה לענות על השאלה כיצד באה לידי ביטוי תיאוריית עיוותי התפיסה בהסבר מקרה בוחן: הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ותפקוד ההנהגה , בראשות ראש ממשלת ישראל דאז, הגב' גולדה מאיר .

כדי לענות על שאלה זו אתבסס על ספרות מחקרית והביוגרפיות של גולדה ומקורות ספרותיים תיאורטיים אודות גולדה ומלחמת יום כיפור . למשל, ד"ר Geronik במאמרו, שמפתח תזה לגבי השפעת הילדות על קבלת החלטות של מנהיג (Geronik).

שאלת המחקר : כיצד באה לידי ביטוי תיאוריית עיוותי התפיסה בהסבר מקרה בוחן : הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ותפקוד ההנהגה בראשות ראש ממשלת ישראל דאז הגב' גולדה מאיר ?

השערת המחקר : תיאוריית עיוותי התפיסה מסבירה באופן חלקי בלבד את הפתעת גולדה במלחמת יום הכיפורים בשל מורכבות העניין, ומספר רב של גורמים פסיכולוגיים, פוליטיים ומודיעיניים, שנכנסו לתמונה המורכבת טרם פרוץ המלחמה.

מתודולוגיה : הדרך בה בחרתי לבצע את המחקר היא באמצעות שיטת מחקר איכותנית, המאפשרת לבחון ולנתח תופעה ספציפית לעומקה. מטרת ניתוח סמיוטי של טקסט תרבותי כלשהו היא להבין את המשמעויות החברתיות-ערכיות הנמצאות בטקסט, ולגלות את תפיסת העולם שעליה הוא מבוסס. המסר החברתי הזה עשוי להיות הגמוני (המעמד השליט מגדיר עבור המעמד הנשלט את המציאות בטקסט); יוצר פורום (מהטקסט נוצרים מסרים שכל קבוצה יכולה להפיק מהם משמעויות שונות); או בעל משמעות מועדפת (הטקסט רומז על דרך מסוימת שבה יש להבין אותו, גם אם משתמעות ממנו משמעויות נוספות). הניתוח הסמיוטי יכול להיות מבני או פרשני.ניתוח סמיוטי מבני מבקש למצוא את העיקרון הבסיסי שמניע את הטקסט. ביצוע מחקר איכותי, המבוסס על ניתוח מילולי של אירועים, ראיונות ותצפיות. שיטות איכותיות של איסוף הנתונים היו צפויות להעשיר את המחקר הנוכחי בכמה אופנים. עבודה זו תעשה על ידי ניתוח טקסטים של ספרות נחקרת ולא מחקר שדה.

תיחום כרונולוגי : לאחר שנפטר ראש הממשלה לוי אשכול, וגולדה מאיר התמנתה לעמוד במקומו בראש ממשלת ישראל. היא שבה ונבחרה לתפקיד ראש הממשלה בבחירות לכנסת השביעית . בתפקיד זה עסקה בעיקר בחיזוק יחסי ישראל - ארצות הברית, ברכש וסיוע כלכלי למדינת ישראל, במלחמה בטרור של הארגונים הפלסטינים ובהתמודדות עם מלחמת ההתשה שהתנהלה לאורך תעלת סואץ בין ישראל ומצרים  . אז נתנה ממשלת ישראל בראשותה את הסכמתה לתכניתו של מזכיר המדינה האמריקני רוג'רס שהביאה להפסקת אש לאורך תעלת סואץ. בימי כהונתה פרצה מלחמת יום הכיפורים. תפסה אותה ואת ההנהגה הישראלית בהפתעה כמעט מוחלטת.

תיחום גיאוגרפי: בעיקר מדינת ישראל עם נגיעות קלות לזירה הבינ"ל , הממשל האמריקני ויחסו למלחמה.

משתנים : משתנה בלתי תלוי: תיאוריית עיוותי התפיסה.משתנה תלוי: ניתוח מקרה הבוחן : הפתעת מלחמת יום הכיפורים, ותפקוד ההנהגה בראשות ראש ממשלת ישראל דאז הגב' גולדה מאיר .

פרק תיאורטי : תיאוריית עיוותי התפיסה

כשקברניטים מקבלים החלטה הם עושים זאת על סמך פרשנות של המידע הקיים בידם ולא על סמך דווקא של הבנה אובייקטיבית של המציאות. מכיוון שמדובר בפרשנות נוצר לעיתים עיוות תפיסה.

התיאוריות המסבירות מדוע קיימים עיוותי תפיסה: מקבלי החלטות נוטים להתאים את המידע שהם מקבלים לתיאוריות ולתפיסות שכבר קיימות אצלם. לפיכך, הם יבחינו רק בחלק מהמידע (בזה שהם מצפים לו). הפרשנות של המידע תהה בהתאם לתפיסה/ תיאוריה שהם מחזיקים (בר סימן טיוב, 1996). הדבר יגבר ככל שהם מאמינים יותר בתפיסה שלהם, וככל שהנתונים פחות ברורים. 

המלחמה מירון מדזיני הביוגרף שלה, מאמין שיש להעריכה מחדש על יסוד חומר שנפתח למחקר ב-19 השנים שיצאו מאז פרסם לראשונה את הביוגרפיה שלה (מדיזני). כבר אז טען שבשנים שקדמו למלחמת יום כיפור (טורצ'ינר) לא החמיצה מאיר את השלום ולטענתו המסמכים החדשים מחזקים הערכה זו. "התברר כי לא היו סיכויים ממשיים להסדר ישראלי-מצרי מלא, אלא בתמורה לנסיגה ישראלית מלאה לגבולות ה-4 ביוני 1967 ופתרון הבעיה הפלשתינית", מדזיני כותב, וגם: "היתה זו גולדה מאיר שהניחה את התשתית שאפשרה התקדמות בתהליך השלום עם מצרים, שהגיע לשיאו בחתימת חוזה השלום בין ישראל ומצרים ב-1979". למעשה, גולדה מאיר לא האמינה בשלום. אולי בזה נעוץ עיוות התפיסה שלה לגבי המלחמה המתקרבת. היא פחדה מהערבים, ופחדים אלה היו קשורים אצלה בזיכרונות הפוגרומים והשואה. היא שללה לחלוטין את האפשרות שחלק מן התביעות הערביות עשויות להיות צודקות. הסכמי השלום עם מצרים, ירדן והפלשתינאים הציגו את הפסימיות צרת האופקים שלה באור נלעג, אך בשנים האחרונות זה השתנה: יותר ויותר ישראלים מדברים עכשיו כמוה ורובם אינם מאמינים בשלום. במבט לאחור, ובייחוד לנוכח המלחמה הנוכחית בעזה, נראה על כן, שמאיר הקדימה את זמנה

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

תום שגב, מדינה בכל מחיר - סיפור חייו של דוד בן-גוריון, הוצאת כתר, 2018

גולדשטיין י'  גולדה - ביוגרפיה, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

הרצוג, חנה. לקראת שחרור האשה – ראשיתו של הגל השני של הפמיניזם בישראל . ת"א

Geronik A. "Early Childhood Socialization and its Influence on Political Decision-Making

Klagsbrun, Francine (2017). Lioness: Golda Meir and the Nation of Israel. Schocken Books

 in Adulthood: The Cases of Moshe Dayan and Itzhak Rabin", Paper presented in panel 7 Political Socialization of the Political Psychology Section at the ECPR general conferenc.