‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי המשא ומתן בין ההסתדרות העובדים למשרד האוצר ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 5

חופש ההתארגנות ומשא ומן של האיגוד המקצועי מול האוצר. 6

פסק הדין גרין נגד "אקסלנט קופי בע"מ ". 7

חוקי המגן 9

ההסתדרות כגוף מייצג - מהפיכת השר חיים רמון 16

עבודה מאורגנת בישראל וכח המיקוח של ההסתדרות. 17

חברי ההסתדרות. 18

מבנה ארגוני של ההסתדרות. 19

תקופת יו"ר ההסתדרות עמיר פרץ – מו"מ מתיש מול שר האוצר נתניהו 22

תקופת יו"ר ההסתדרות עיני - 25

תקופת יו"ר ההסתדרות עו"ד ניסנקורן מול שרי האוצר לפיד וכחלון 27

תוספות שכר : האיגודים המקצועיים לחצו על ההסתדרות: תוספת שכר של 7% במגזר הציבורי - לא מספיקה  27

תוספות שכר לא מספיקות - השכר נשחק ב-15%.. 29

משא ומתן בין כחלון וניסנקורן סוף 2015 : הסכם היסטורי לגבי תוספות השכר במגזר הציבורי 30

תוספות שכר במשק לאחר מו"מ האוצר וההסתדרות 2015-2018: שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן 31

עד מתי הסכם תוספות השכר יהיה תקף- עד 2018?. 32

האם קבוצות מסוימות יקבלו תוספות שכר נוספות?. 33

מה בעניין הדרישה לביטול המכרז הפנימי?. 33

מה הקשר בין הכנסת טכנולוגיות להסכם מסגרת?. 33

ביקורת על ההסתדרות. 34

הביקורת מימין 34

הביקורת משמאל. 35

ביבליוגרפיה  36

שר האוצר, משה כחלון, הגדיר ב 23.12.15 את הסכם השכר עם ההסתדרות "היסטורי". לדברי כחלון, "ההסכם הזה משנה את כללי המשחק. העובדים מקבלי השכר הגבוה הראו סולידריות חברתית ואמרו באופן מפורש שהם מוכנים לוותר עבור מקבלי השכר הנמוך. לאחר שנים של הסכמים שהרחיבו את הפערים בין מקבלי השכר הגבוה למקבלי השכר הנמוך במגזר הציבורי אנחנו מביאים היום בשורה של ממש".

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן מסר: "עשינו היום יחד היסטוריה בעלת משמעות חברתית חסרת תקדים, הוכחנו שבהידברות אמיתית ניתן לבצע מהלכים שטרם נראו כאן. לראשונה הפכו הסכמי השכר לכלי אפקטיבי לצמצום פערים לבעלי שכר נמוך במגזר הציבורי. זו דרמה גדולה - אנו משנים מוסכמות יסוד. אני חושב שהתקדים הזה מקבע נורמות במשק בכללותו. מדינת ישראל הרוויחה". כחלון וניסנקורן ביקשו להודות זה לזה על השגת ההסכם.

אף שהשביתה במשק בוטלה, ההסתדרות והאוצר ימשיכו לקיים משא ומתן לגבי תוספות השכר במגזר הציבורי. בית הדין הארצי לעבודה הורה לצדדים לדווח לו על ההתקדמות במשא ומתן בעוד שבוע וחצי, ב-3 בינואר.

לפי ההבנות שהושגו בין הצדדים, העובדים יזכו למענק חד-פעמי בסך אלפיים שקלים, שישולם בשתי פעימות, בינואר 2016 ובינואר 2017. עוד סוכם על הנהגת מכרז בין-משרדי לגיוס כוח אדם במקום המכרז הפנימי, מה שצפוי לצמצם את התקופה הנדרשת לגיוס עובדים ואת הביורוקרטיה במגזר הציבורי. להורים העובדים במגזר יינתן יום חופש נוסף באוגוסט, שניתן יהיה לנצלו גם לקיצור ימי עבודה בחודש זה. בסוגיית ההעסקה בחוזים אישיים בשלטון המקומי, סוכם כי תיקבע מכסה של 5% מהעובדים שיועסקו בחוזים כאלה. [2]

בוטלה השביתה במשק. ההסתדרות והאוצר הגיעו להסכמה, שלפיה תוספת השכר במגזר הציבורי תסתכם ב-7.5 מיליארד שקל לחמש שנים, כפי שקבע האוצר, ולא 11 מיליארד כפי שביקשה ההסתדרות.

האוצר ביקש כי תוספת השכר לעובדי המגזר הציבורי תינתן בסכום שקלי אחיד (כלומר כל העובדים יקבלו אותה תוספת בשקלים), בעוד ההסתדרות הסכימה רק ל-20% "תוספת שקלית אחידה" ו-80% אחרים מתוך התוספת יינתנו כשיעור מהשכר (תוספת של 1.5%, כאשר במקור דרשה ההסתדרות תוספת שכר של 2.2%).

הצדדים נפגשו באמצע הדרך: חצי מהתוספת תינתן בסכום שקלי, על פי העלות של כל גוף וגוף (כלומר - עלות השכר הממוצעת בתוכו, ולא כסכום קבוע לכולם), ואילו החצי השני יינתן כשיעור מהשכר ("ברמה האחוזית").

השביתה אמנם בוטלה אך המו"מ בין הצדדים יימשך. בית הדין הארצי לעבודה, בראשות הנשיא יגאל פליטמן, חייב את הצדדים להודיע על התפתחות במשא ומתן עד 3 בינואר 2016.[3]

תוספות שכר במשק לאחר מו"מ האוצר וההסתדרות 2015-2018: שר האוצר משה כחלון ויו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן

בשתיים לפנות בוקר 23.12.2015 , החליטו האוצר וההסתדרות על הסכם המסגרת החדש ל-570 אלף עובדי מגזר ציבורי. שני הצדדים הגיעו לעמק השווה אחרי כיפופי ידיים קשים במהלכם התעקש האוצר לעזור בעיקר לעובדים החלשים, אך ההסתדרות לא שכחה את הכרת התודה לוועדים החזקים והתעקשה שדווקא הם ירוויחו.

על מה הסכימו בסופו של דבר?

הסכום - 7.5 מיליארד שקל הנפרשים על פני חמש שנים, שנתיים לאחור (שנים בהן לא היה הסכם קיבוצי חתום) ועוד שלוש שנים קדימה. ההסתדרות ביקשה 11 מיליארד שקל, האוצר רצה לתת בין 3.5 ל-7.5 מיליארד שקל, ואכן הגיע לתקרה.

אופן החלוקה - זה היה אחד מאבני המחלוקת הקשים במשא ומתן. ההסתדרות דרשה 2.2% תוספת לכולם, מה שהיה מעלה את שכרם של העובדים החזקים בהרבה, לעומת תוספת קטנה לעובדים שמרוויחים מעט. האוצר דרש מהפכה – תשלום שקלי קבוע לכולם, כך שזה ישפיע מעט על בעלי השכר הגבוה, אך ישפיע יותר על בעלי השכר הנמוך ויצמצם פערים. ההחלטה: 50% מן התוספת יינתן בסכום שקלי שייגזר מן השכר הממוצע בגוף הציבורי, ועוד 50% יינתן באופן אחוזי - 1.5% מן השכר.

עד מתי הסכם תוספות השכר יהיה תקף- עד 2018?

עד סוף 2018, כך שהסכם השכר הבא ייחתם בתחילת 2019 . חתימת הסכם לאורך זמן תאפשר שקט תעשייתי, גם אם לא מוחלט, לפחות במגזר הציבורי.

ההסתדרות דרשה כי כל עובד יקבל גם מענק רטרואקטיבי עבור אותן שנתיים במהלכן עבד על פי תנאי ההסכם הקודם. ההסתדרות דרשה 3,000 שקל, האוצר רצה 1,000 שקל, הפשרה: 2,000 שקל לעובד, שישולמו בשתי פעימות - 1,000 שקל בינואר 2016 ועוד 1,000 שקל בינואר 2017.

האם קבוצות מסוימות יקבלו תוספות שכר נוספות?

כן. מספר קבוצות עובדים יקבלו העלאה נוספת בת 2% בשכר. מדובר בעובדים פארא רפואיים - רנטגנאים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בבתי חולים, וכן בעובדי דור ב' בשלטון המקומי.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)