‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי התנועה הרפורמית והפמיניזם בארצות הברית ?

תוכן עניינים

ראש פרק / עמוד מס'

מבוא. 3

פרק א: התפתחות היהדות הרפורמית בארה"ב. 3

1. מיסוד התנועה הרפורמית. 3

2. עקרונות היהדות הרפורמית כפי שבאו לידי ביטוי בוועידות ובכנסים ע"י אישים מרכזיים.. 5

3.  השתלבות הרפורמים בפלורליזם האמריקאי 8

פרק ב: יהדות ופמיניזם יהודי מול פמיניזם אמריקאי 11

פרק ג: השתלבות נשים פמיניסטיות בתנועה הרפורמית. 16

1.  הפולמוס בין התנועה הרפורמית לזרמים האורתודוקסיים והרפורמיים לגבי שיתוף נשים בהנהגה הדתית  16

2.  השתלבות הפמיניסטיות בהנהגת הזרם הרפורמי 19

סיכום.. 23

ביבליוגרפיה. 25

הרפורמה קמה כתנועה תיקונים בדת היהודית בגרמניה של המאה ה-19. משם היא התפשטה לאירופה המרכזית והמערבית והתסיסה את קהילות מזרח אירופה. במחצית השנייה של המאה ה-19 התפתחה בארה"ב ומאז היתה למרכז התנועה. לאחרונה אנו עדים אף לחדירתה לחוגים מצומצמים בחברה הישראלית.

עיצובה של התנועה הרפורמית התבסס בעיקרו על רעיונותיה של "תנועת ההשכלה"[1].

בראשית דרכה ניסתה תנועת ההשכלה היהודית לאחוז בחבל בשני קצותיו: להתערות בעולם המודרני באופן שלם מצד אחד ומצד שני לא להביא לשינוי כלשהו בדת ובהלכה היהודית. גישה זו נמנעת, אומנם, משינויים בהלכה אך היא מביאה לשינוי רדיקלי בחיי החברה והתרבות היהודיים בקרב תומכיה.

תנועת ההשכלה בגרמניה אימצה את הפשטות והמוסריות שבהלכה ובדת אך התנגדה לחלק מן ההלכות הדתיות. אנשי תנועת ההשכלה לא ראו בהלכה את הבסיס ליהדות שלא דבקה במקרא בו קיימים היסודות המוסריים בדת.

התנועה לתיקונים בדת היהודית החלה לפעול במרכז ובמערב אירופה בראשית המאה ה-19. אחד המנהיגים הבולטים והחשובים במיסודה היה הרב אברהם גייגר אשר שילב באישיותו ובמעשיו תפקידים של רב – מנהיג יהודי וחוקר "חכמת ישראל"[2]. הרפורמה דגלה בשמירה על אורח חיים יהודי תוך נקיטת צעדים לתיקונים משמעותיים בהלכה ובחיי הקהילה. חשוב להדגיש שתנועת הרפורמה בחרה לחולל שינויים רדיקליים ביהדות, לא מתוך רצון להתקרבות אל הגויים. ההתקרבות כשלעצמה, היתה חשובה, אולם הדאגה היתה מופנית לרבבות היהודים שבחרו להמיר את דתם מכיוון שלא מצאו את היהדות כפי שהכירוה מתאימה להלכי הרוח והתפיסות שלהם. העיקרון המרכזי הדגיש שהדרך היחידה לשמור על היהודים במסגרת היהודית הוא להתאים באופן מהיר ויסודי את היהדות למה שנראה בעיני המתקנים מתאים וראוי. יחד עם זאת העיקרון המרכזי דרש שהשינויים לא יהיו קיצוניים במידה שיבטלו את הבסיס המעשי והטקסי עליו נשענו החיים היהודיים עד זמננו.

ביטוי לרעיונותיהם של יהודים, כדוגמת הרב אברהם גייגר ואחרים, ניתן למצוא בכתב העת "שולמית". עורכי העיתון, דוד פרנקל ויוסף וולף, הדגישו את היסוד האוניברסלי והמוסרי שבאמונה. נושא נוסף,  בו דנו עורכי העיתון, עסק בהשתלבות עם החברה מסביב. עורכי העיתון החליפו את המונח "יהודי" במונח "בני ישראל"[3].

תחילת קבלת האמנציפציה באירופה של סוף המאה ה18-, תהליך שהחל בצרפת ב27- בספטמבר 1791, השפיעה על רצונם של היהודים להיות חלק מן החברה בתוכה חיו.

גם לתהליך ההתחזקות הפרוטסטנטיות היתה השפעה על הזרמים המתהווים ביהדות. הפרוטסטנטיות היתה פלג בנצרות שביטל את הממסד הדתי הישן תוך דחיקת הטקס והפולחן מהמרכז.

התמונה המצטיירת, מאירופה של אותם הימים, היא אימוץ רעיונות פילוסופיים וחברתיים כמו: ליברליזם, דמוקרטיזציה ורציונאליות תוך חיפוש מתמיד אחר אימוץ רעיונות מקוריים ליהדות מודרנית. תמונה זו הכשירה את הקרקע לצמיחתו של זרם יהודי חדש – הרפורמים.

בהשפעות על הזרם החדש ינותחו בעזרת החלטות הוועידות השונות ורעיונותיהם של מנהיגי התנועה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

מאיר, מיכאל., "חכמת ישראל", בין מסורת לקדמה, תולדות תנועת הרפורמה היהודית. מרכז זלמן שז"ר לתולדות  ישראל , ירושלים, עמ' 26.