עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה אקדמית חובת הזהירות של נושאי משרה, בעיית הנציג (10864)


‏290.00 ₪

36 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10864


שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חובת הזהירות של נושאי משרה ובעיית הנציג ?

תוכן עניינים

ראש פרק עמוד מס'

מבוא. 3

הגדרה של המונח "נושאי משרה". 8

חובת הזהירות. 9

טעות בשיקול דעת עסקי כטענת הגנה The Business Judgment Rule. 10

בעיית הנציג והטלת חובות על נושאי משרה. 12

חובת זהירות ובעיית הנציג 13

פתרונות לבעיית הנציג 13

תמרוץ מנהלים. 14

גודל החברה. 15

חלוקת סיכונים כמבט נוסף על התגמול ובעיית הנציג 15

כלים משפטיים: 19

חובת הזהירות בפסיקה. 20

פרשת בוכבינדר ובנק צפון אמריקה. 20

המקור המשפטי לחובת הזהירות- לאחר חקיקת חוק החברות. 24

דוגמאות נבחרות מן הפסיקה המבהירות את היקף חובת הזהירות ואת הכללים להטלתה: 26

אמצעי הזהירות ורמת המיומנות של נושאי משרה. 27

תוצאות הפרת החובות שנסקרו עד כה- תביעות וסעדים נגד דירקטורים ושאר נושאי משרה. 28

סיכום. 33

ביבליוגרפיה. 34

 

 

מבוא

 

בעיית הנציג, מתייחסת למצב בו סוכן הנדרש לייצג בפעולותיו ציבור כלשהו, ישתמש בסמכויותיו כדי לקדם אינטרסים עצמיים על חשבון אינטרסים של הציבור אשר מינה אותו. בעיה זו מופיעה מצבים בהם מתקיים מידע א-סימטרי בין המנהל המאציל סמכות כלשהי לבין הסוכן אשר מקבל את אותה סמכות. במונחים כלכליים בעיית הסוכן מהווה סוג מסוים של כשל שוק, כלומר היא גורמת לחוסר יעילות בהתנהלות הכלכלית במשק[1].

הבעיה נחקרה רבות בעיקר בהקשר שלל אופן ניהולן של חברות ציבוריות על ידי מנהלים שכירים ונמצאו לקיומה אישושים רבים בממצאים אמפירים. כך למשל, הונאת הבקדייטינג אשר הייתה נפוצה בחברות ציבוריות בשנות ה-90 של המאה ה-20, היא דוגמה לדפוס התנהגות של מנהלים הנוגד את אינטרס בעלי המניות.

דוגמה קונקרטית לבעיה היא מנהל המתוגמל לפי רווחיות החברה. המנהל מתומרץ לקחת סיכונים מיותרים, משום שבמצב של הצלחה הוא יתוגמל בתגמול גבוה, אך אם פעולותיו תהיינה כושלות הנפגעים העיקריים יהיו בעלי המניות.

סוגיה נוספת מוכרת בשם דחיסת הדירוגים. ישנן חברות רבות המשתמשות בהערכת ביצועים סובייקטיבית בשל חוסר במדדי ביצועים. במקרים אלו, מנהלים מדרגים את ביצועיהם של עובדיהם. עובדה מבוססת היא שהמנהלים מעריכים את עובדיהם בצורה טובה מידי (הטיית סלחנות) ושהערכה זו משתנה לעתים נדירות (הטיית יציבות)[2].

שתי הטיות קרובות - אלו תועדו. הטיית הסלחנות של המנהלים נובעת מכך שהם ששים להציג הבדלים מהותיים בין העובדים (מחשש לשבור את רוח הצוות) כאשר הטיית היציבות נובעת מהתנגדות מנהלים לתת דירוגים נמוכים לכפופים להם, במיוחד במקומות שדרוג זה קובע שכר ועלול ליצור דה-מוטיבציה לעבודה יותר מאשר מוטיבציה להשתפר.

למרות שבעיית דחיסת הדירוגים נובעת מן הצד הניהולי, תסמינים דומים חלים כאשר עובדים מנסים להשפיע בצורה נמרצת על השבחים שהמנהלים נותנים, אם במתן מידע למנהלים על ביצועים: עבודה על כמה משימות בו זמנית, עבודה מאומצת כדי להציג את טיב העובד וליצור רושם טוב, או על ידי השפעת עיבוד או על ידי מתן שוחד. [3]

המשפט מנסה להתמודד עם הבעיה בעיקר במסגרת דיני התאגידים והיא ידועה יותר כ"בעיית הנציג". נהוג להתייחס לשלושה סוגים של בעיות נציג, המתארים שלושה מצבים של ניגודי אינטרסים המתעוררים במהלך חיי החברה:

בעיות נציג בין בעלי המניות להנהלת החברה - בעוד שבעלי המניות מעוניינים שכספי החברה יושקעו כך שהם יניבו עבורם רווחים, המנהלים (אשר מנהלים בפועל את תקציב החברה) נוטים לא פעם להשתמש בכסף לשם קבלת טובות הנאה (מכונית גדולה, מטוס מנהלים) על פני השקעות עסקיות. בעיה במישור זה יכולה להתעורר גם כאשר המנהלים מעדיפים להימנע מנטילת סיכונים (בשל חששם למקום עבודתם), על אף שלבעלי המניות אינטרס בנטילת סיכונים (בשל אחריותם המוגבלת). הפתרונות לבעיית נציג זו הם תקנון החברה (אשר מגדיר את מרחב שיקול הדעת ועצמאות המנהלים), הדירקטוריון וועדת הביקורת (כגופים מפקחים) וחובתם של בעלי התפקידים בחברה לפעול לקידום טובתה.

בעיות נציג בין בעלי מניות רוב לבעלי מניות מיעוט - בעלי מניות הרוב עשויים לקבל החלטות שמטיבות עימם, על חשבון בעלי מניות המיעוט. דוגמה לכך היא בעל השליטה בחברה עשוי לקדם עסקה בינו לבין החברה, אשר משרתת אותו אך פוגעות בחברה (מכירת נכס במחיר יקר בצורה קיצונית ממחיר השוק). כך, בעוד שבעל השליטה הרוויח מן העסקה, בעלי מניות המיעוט נפגעו כיוון שהחברה בה הם מחזיקים עשתה עסקה לא כדאית והפסידה כסף. הפתרונות לכך הם חובת האמונים של בעלי השליטה בחברה והליכי אישור מיוחדים לעסקאות עם בעלי השליטה.

בעיות נציג בין בעלי המניות לנושים של החברה - בעלי המניות מעוניינים שהחברה תקח סיכונים עסקיים שעשויים להשיא רווחים גדולים, כיוון שהם לא חשופים לסיכונים אם החברה תפורק. מנגד, הנושים (בעל החוב) מעוניינים בניהול שמרני שיבטיח החזרת ההלוואות שניתנו לחברה. כדי להבטיח הגנה נאותה לנושי החברה קיימים מנגנונים כמו הרמת מסך (המאפשרת תביעה אישית של בעל מניות בגין חובות החברה) וכללי שמירת ההון (המבטיחים שחלק מהון החברה לא יחולק כדיבידנד, וישמר להחזרת חוב). 

ביבליוגרפיה חלקית (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

 ידידיה שטרן הבעלות בחברה העסקית - תאוריה, דין, מציאות, אוניברסיטת בר-אילן, לשכת עורכי הדין בישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה

זוהר גושן "'בעיית הנציג' כתיאוריה מאחדת לדיני התאגידים" ספר זיכרון לגאולטירו פרוקצ'יה עמ' 239 

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

בזמן הקניה, תועברו לאתר מאובטח ורק שם תתבצע הקניה


‏290.00 ₪

תוספות

בעלי חשבון פייפאל
כל כרטיס אשראי כולל דיירקט, ויזה נטען (לא דיינרס)