עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס פייבוקס  Ã—ª×•×¦××ª תמונה עבור פפר

bit ביט on the App Store        

תשלום בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית האיסיים,כת מדבר יהודה,כת יהודית,דימוי גוף,קומראן,סגפנות,בית שני,חשמונאי,צדוקים,פרושים (עבודה אקדמית מס. 10861)

‏290.00 ₪

90 עמודים

עבודה אקדמית מספר 10861
עבודה אקדמית האיסיים,כת מדבר יהודה,כת יהודית,דימוי גוף,קומראן,סגפנות,בית שני,חשמונאי,צדוקים,פרושים

עבודת הגמר (תזה MA) הוגשה פעם אחת בלבד בחודש נובמבר שנת הלימודים הקודמת באוניברסיטת בר-אילן, אצל פרופ' איל רגב

העבודה האקדמית לא נמכרה מעולם במאגר. היו אתם הראשונים לרכוש עבודה אקדמית זו! (וגם האחרונים אם תרכשו בנוסף גם בלעדיות). 

ציון:  טוב מאוד

תוכן עניינים

מבוא  

הגוף בקומראן

טקסטים מקומראן

טומאה וטהרה בקומראן

תפיסות דתיות בקומראן

תפיסת הגוף–גישות סוציולוגיות ואנתרופולוגיות

הגוף בהיסטוריה

תפיסת הגוף במגילות: דיונים טקסטואליים

הגוף במגילות קומראן

יסודו השפל של האדם באשר הוא  

יסודו הפיזי של בן הכת כמקור לשפלותו ולתחושת היותו בר חלוף

תחושת חטא בבן הכת הנובעת מהכרה בבשריותו הפיזית

התרוממות חברי הכת מעל הגוף

סיכום

הרוח כהיפוכו של הגוף: דיונים טקסטואליים

הרוח במגילות קומראן

הרוח כמנוגדת לגוף

הרוח כמטהרת את הגוף

היחס לגוף בדיני טומאה וטהרה

חשיבותו החברתית והתרבותית של הגוף בשיח הסוציו-אנתרופולוגי  

היבטים אנתרופולוגיים ביחס למקומו של הגוף בכת קומראן: בין סולידריות לאינדיבידואליזם   

ביבליוגרפיה


האיסיים היו קבוצה יהודית סגפנית מתקופת בית שני ששמה נודע מכתביהם של שלושה מחברים שחיברו ספרים במאה הראשונה לספירה ביוונית או לטינית: פילוןפליניוס הזקןויוסף בן מתתיהו (יוספוס פלביוס). לדברי יוסף בן מתתיהו, מקור הקבוצה בזמן בית חשמונאי, עת נוצרו זרמים שונים (ובהם הצדוקים והפרושים) כתוצאה מפיצול ביהדות.

באמצע המאה ה-20 נתגלו מגילות ים המלח ובהן נחשפו לראשונה אורח חייהם, הגותם ותפיסתם הרעיונית של מחברי המגילות, שחלקם אולי חיו באזור ים המלח באותה תקופה - ומכונים בפי חלק מהחוקרים 'כת היחד' או 'כת מדבר יהודה'. מרבית החוקרים מזהים כת זו כקבוצת איסיים - אולם ישנם גם חוקרים המסופקים בדבר זיהוי זה, שכן השם איסיים איננו נזכר במגילות ים המלח. לדעתם של החולקים על הזיהויי בין האיסיים לבין בעלי המגילות, התגלו סתירות בין ממצאים לגבי אורח החיים המתואר במגילות ומתייחס ל"שומרי הברית" החיים על פי לוח שמשי בן 364 ימים ו-52 שבתות, בהנהגתם של "בני צדוק הכוהנים", לבין המנהגים ואורחות החיים המתוארים במקורות ההיסטוריים ובמקורות התושב"ע. המגילות שכולן כתבי קודש, וכולן ראו אור דפוס במהלך ששת העשורים האחרונים, מרבות להזכיר את "בני צדוק הכוהנים ואנשי בריתם", את משמרות הכהונה ואת המקדש על הר ציון. עוד הן מדברות בהרחבה על מאבק עז בין בני צדק ובני עוול, בני אור ובני חושך. נושאים אלה אינם נזכרים כלל בתיאורי האיסיים שוחרי השלום בכתבי ההיסטוריונים.

העבודה בודקת את תפיסתה של כת קומראן ביחס לגוף על פי ניתוח הכתבים הכיתתיים שנמצאו בקומראן ולאור המחקר הסוציולוגי-אנתרופולוגי העוסק בגוף. בפרק א מוצגות התייחסויות מתוך כתבי הכת העוסקות ביחס לגופו של האדם ולאופן בו משפיע גוף זה והבשר הכרוך בו על כלל אישיותו של האדם. מרבית כתבי הכת בפרק זה מבטאים את עמדתם החריפה של חברי הכת ביחס לשפלותם הפיזית של בני האדם ובכללם חברי הכת. הנושאים העיקריים הנידונים בקטעים אלו מתארים לרוב את יצירתו של אדם מעפר או חומר וחזרתו לעפר, מוצאו השפל, החטאים הכרוכים בגופו והרוח השוכנת בו כנושאת תכונות אופי המשפיעות על אישיותו. סגנונם של התיאורים דומה אף הוא וברוב המקרים בחר המחבר להשתמש בביטויים מקראיים שליליים. אחד הכינויים החוזרים בקטעים אלו הוא 'בשר' שמופיע פעם ככינוי לרוח השורה על האדם ופעם ככינוי לאדם העשוי מבשר. הבשר נתפס כחומר שניתן ליצוק לו תכונות אופי, בעיקר שליליות, ובכך הפך לסמל שקיומו ונוכחותו שליליים. על פי תפיסתם של אנשי כת קומראן, החטאים והתאוות הקיימים באדם מקורם בבשר והם אימננטיים לו. לתפיסה זו השלכה על אישיותו הכוללת של האדם, שכן מרבית גופו של האדם עשוי מבשר ומצב זה משעבד את האדם לחטא וליצרים בלא יכולת להינתק מהם. הדרך היחידה בעיניהם להתרומם ממצב זה היא על ידי הענקת רוח שמקורה מהאל והיא אינה קשורה בבשר. בפרק ב נדונים קטעים המציגים תלות או דיכוטומיה בין הגוף והרוח. הקטעים בפרק זה נלקחו מההודיות ומסרך היחד וכל אחד מחיבורים אלה מציג תפיסה שונה ביחס לקשר בין שניהם. הקטעים מן ההודיות מציגים דואליות בין הבשר המייצג את מצבו הטבעי והשפל של האדם ובין הרוח המרוממת את האדם ממצבו הבשרי-טבעי ומטהרת אותו. הרוח נתפסת בעיניו כגורם חיצוני המוענק לו בחסד האל ומרגע שהיא שוכנת בגופו היא מרוממת אותו מבחינה פיזית ורוחנית. הניגוד בין 'רוח בשר' הטבועה בו, ובין 'רוח הקודש' שבה זכה הבחיר בחסד האל, מדגיש את הדואליות ביחס לשני הכוחות הקיימים בו כאשר מתואר מאבק המתנהל בין שניהם. במאבק זה נוטלים חלק כל בני האדם, אלא שלזכותו של בן הכת עומדת עובדת היותו בחיר המבטיחה לו כי בסופו של דבר תגבר הרוח על הבשר. השראתה של רוח הקודש על הבחיר מתוארת בפעלים הז"י ('ויז עליו רוח אמת') ונו"פ ('ורוח קודשכה הניפותה') הלקוחים ב במקורם מהקשר פולחני. השאלה זו מלמדת על תפקידה של הרוח בחיי הכת ועל הערך שייחסו לה כמטהרת. הקטעים מסרך היחד מציגים תפיסה שונה: הרוח אינה מנוגדת לגוף הפיזי אלא שניהם, הגוף והרוח, תלויים זה בזה. הגוף הוא מקום משכנה של הרוח ולכן כאשר רוח שוכנת בגוף היא אינה מכניעה אותו. תפיסה מאחדת זו מכירה בחשיבותו של כל אחד מן הכוחות הללו ובהכרחיותו של כל אחד לצורך קיומו של השני. בעל סרך היחד אינו שולל מעמדו הפיזי, בשונה מבעל ההודיות, אלא שואף לטהרת כלל אישיותו- הפיזית והמוסרית. שאיפה זו באה לידי ביטוי בהליך הטהרה המפורט בחיבור וכולל חזרה בתשובה, כניעה לחוקי הכת, לאחר מכן הטהרות ברוח הקודש ובסופו של דבר גם טהרת הגוף. כל השלבים הללו הכרחיים לשם השגת טהרה שלמה שבעקבותיה תושג גם כפרה. פרק ג עוסק בטומאה וטהרה ביחס לגוף, ומחדד את ההבדלים בין סרך היחד להודיות. הדיון בפרק זה כולל אמנם חיבורים נוספים אך למרות זאת בולט השוני בין ההודיות ובין יתר החיבורים, וביניהם גם סרך היחד, ביחס לטומאה ואופן השפעתה על הגוף. בפרק זה הובאו קטעים מברית דמשק, מגילת המלחמה, סרך העדה, מקצת מעשי התורה, המציגים כולם התייחסות שונה לטומאה מזו המוכרת מהמקרא. בקטעים אלה מוצאת הטומאה מתחום רשותו של הגוף ומוצגת כסמל מאיים שיש להרחיקו. החיבורים השונים, למעט ההודיות, מבטאים את הקשר בין הטהרה הפיזית והמוסרית ואת הכרחיותן של שתי טהרות אלה על מנת להשיג שלימות פיזית ורוחנית. עד כדי כך הדרישה זהה עד שבליטורגיות הטהרה (4Q414 ,4Q512) הנכללות בין חיבורים אלה, בולטת האחידות הטרמינולוגית בין שתי הטהרות. אחידות זו מלמדת על הקשר ההדוק בין שתי הטהרות ועל היותן תלויות זו בזו. בסרך היחד בולט גם תפקידם החברתי של טקסי הטהרה שבנוסף להיבט הדתי הביעו גם משמעות ארגונית-חברתית שנועדה ליצור אמצעי מלכד ומאחד בין חברי הכת. כאמור, התייחסות הפוכה מזו עולה מההודיות, הנעדרת כל דרישה ואף התייחסות כלשהי לטהרה הפיזית ועיקר הדגש בה הוא על טהרה מוסרית לבדה. התפיסות השונות העולות מתוך החיבורים נידונות בפרק המסקנות לאור המחקר הסוציולוגי-אנתרופולוגי העוסק בגוף. חוקרים שונים הדגישו את מרכזיותו של הגוף בשיח החברתי ואת ההסמלה של הגוף בקרב תרבויות שונות לאורך ההיסטוריה. מקובל לראות בגוף אובייקט המגלם בתוכו משמעויות חברתיות ג ותרבותיות וככלי המשדר אותם דרך פעולותיו. אנתרופולוגים אשר הבינו שהגוף אינו עוד אובייקט נטול השפעה ניסו ללמוד ממנו אודות מבנים חברתיים בחברות מסוימות ויחסי ההיררכיה בתוכן. בין המובילים בתחום מחקר זה היו אמיל דרקהיים, מייסד האסכולה ה-L'Année soicologique, ומרסל מוס שבמחקריו עקב אחר צורות הפעולה השונות הקשורות בגוף והמשמעויות החברתיות והתרבותיות המגולמות בהן. ממשיכת דרכם היא מרי דאגלס שחקרה את החברה דרך מערכות סיווג וסמלים. אחת מטענותיה המרכזיות היא כי תכונותיו של הסדר החברתי הם בבואה של מבנה הגוף ולכן גבולות הגוף מסייעים בשמירת המסגרת החברתית. מסגרת זו נחוצה כיון שהיא מקיימת את הגוף הפיזי של היחיד שאינו יכול לבוא לידי ביטוי שלם בלעדיה. אחד המרכיבים העיקריים המסייעים בהגדרת היסודות החברתיים והצגתם בפומבי הוא הטקסים הנערכים על ידי הקבוצה ובהם מבטאת הקבוצה את השקפתה החברתית והדתית ואת יחסה לסביבתה. הגדרות אלה נקבעות לרוב דרך הסימבוליקה הגדושה המלווה את הטקסים ומדגישה ערכים שעליהם מושתתת הקבוצה. הדגשתם של הערכים מסייעת בהגדרתה של החברה את עצמה ותורמת ליצירת מסגרת ארגונית לקבוצה שהיא ביסודה אנרכית. על רקע מחקרים אלה ניתן לנתח את המסקנות העולות משלושת הפרקים הדנים בתפיסת הגוף מתוך כתביה של כת קומראן. שני החיבורים העיקריים, סרך היחד ומגילת ההודיות, משקפים תפיסות שונות אך יחד עם זאת בשניהם בולטת מרכזיותו של הגוף בשיח הקומראני, בין אם בנוכחותו ומרכזיותו בחוקים ובטקסים ובין אם בהיעדרותו המודגשת. את ההבדלים בין שני החיבורים ניתן לראות כגישות משלימות זו לזו או כפי שנראה במבט ראשון כסותרות זו לזו. סרך היחד, שהוא למעשה תקנון הכת שנכתב לשם השגת סדר ושליטה בחברה, מתייחס לענייני הגוף כסמל למצבה של הכת. החוקים המובאים בו נוגעים בתחומים שונים באורחות חייה של הכת וביניהם גם בגוף. חוקים אלה מכתיבים קוד התנהגות אחיד ביחס לגוף בין חברי הכת וקובעים מצב ראוי אחד שעל פיו יש לחיות ואליו יש לשאוף. ההתייחסות אל חריגות מן המסגרת החוקתית היא נוקשה ומלווה במערכת ענישה המגבירה את אכיפת החוקים. הקפדה ראויה על החוקים ושמירתם יוצרת סולידריות בין חברי הכת ומגבירה השיוויון וההומוגניות בין החברים. מצב שבו אין יוצאי דופן או חריגה מן הסדר מחזקת את המסגרת החברתית של הכת ושומרת על יציבותה. גישה הפוכה מזו עולה מתוך מגילת ההודיות שהיא ד חיבור אישי-דתי המחזיק בגישה אינדיבידואלית המתמקדת בבן הכת, בחוויותיו ושאיפותיו הרוחניות להשגת מעלה רוחנית. ההודיות מתייחסות ופונות אל בן הכת כאינידיבידואל ובכך מעמידות אותו במרכז. לעומת זאת, סרך היחד, ליטורגיות הטהרה וחיבורים הלכתיים אחרים שהם במהותם חיבורים חברתיים המתייחסים אל חבר הכת כאל אובייקט בעל השפעה חברתית שעליו מוטל לקבל וליישם את דפוסי ההתנהגות המחייבים את כל החברים. כלומר, בחיבורים אלו, ובסרך היחד במיוחד, היחס לגוף וההיטהרות נועדו ליצור סולידריות חברתית ומסגרת חברתית נוקשה. הדרישות בחיבורים אחרונים אלה אמנם נוגעות לפרט עצמו אך הן נובעות מתוך הבנה כי למצבו של היחיד ישנה השפעה על החברה ועל האופן בו היא מנוהלת, ולהיפך, החברה מכתיבה ליחיד את התנהגותו ובאה אליו בדרישות מרחיקות לכת, אף שהן מנוסחות בצורה של דאגה לרווחתו הדתית האישית, ולאו דווקא תוך איום מפורש בסנקציות. הבנה זו לגבי משמעותו החברתית של היחס לגוף בסרך היחד וליטורגיות הטהרה שופכת אור חדש על מקומן החברתי של ההודיות. מאידך, ניתן לראות הבדלים אלה כנובעים מתפיסות עולמם השונות של המחברים, בין אם הנושא הנדון הוא אידיאה דתית או פרקטיקה. ההודיות הן חיבור דתי המחזיק בתפיסה קיצונית המאיינת את הגוף הפיזי וכל התלוי בו ומתמקד אך ורק בחוויתו הדתית של הפרט. לעומתו, סרך היחד, ליטורגיות הטהרה וחיבורים נוספים אינם מאמצים את ההיררכיה הנוקשה בין גוף-רוח ומציגים אותם כמתקיימים זה לצד זה וכתלויים זה בזה. בנוסף, חיבורים אלה מדגישים את חשיבותה של הטהרה הפיזית המרוממת את החבר ומסייעת לו להשיג מעלה רוחנית גבוהה יותר מזו שהיה משיג בלעדיה. בכך מציגים את הגוף כבעל חשיבות ומשמעות ולא כנטל כפי שעולה מן ההודיות. כתבי הכת העוסקים בגוף מלמדים על הנכחה של הגוף בשיח החברתי של הכת ועל תפקידו בעיצוב זהותם של הפרט והחברה. כת קומראן ייחסה משמעות רבה לגוף, פקדה אותו שוב ושוב במערכת חוקיה, וייחדה לו טקסים שהיו בעלי חשיבות עבורה. בכך מאפשרים חיבורים אלה להתחקות אחר אורחות חייה והשקפותיה של כת קומראן ושופכים אור חדש על קבוצה זו שהמקורות היהודיים האחרים האפילו עליה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-50 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

פלוסר ד. יהדות בית שני קומראן ואפוקליפטיקה, ירושלים.

פילון האלכסנדרוני, כתבים. בעריכת ס. דניאל-נטף, ירושלים

Regev E. Sectarianism in Qumran: A Cross-Cultural Perspective, Berlin


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה