‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד באות לידי ביטוי דרכים אלטרנטיביות ליישוב סכסוכים?

תוכן עניינים

1. מבוא  ....................................................................................3

2. המטרות שהמשפט נועד להשיג   ...................................................5

3. הדרכים החלופיות למשפט...........................................................10

3.1 ENE - Early Neutral Evaluation....................................10

3.2 הליך המו"מ…................................................10..............

            3.3 בוררות ...................................................11....................

            3.4 פישור ........................................................................12

            3.5 גישור......................................................................... 28

4. סיכום….……………………..................................................38

5. ביבליוגרפיה…................................................. 39……………….

נספחים

החברה הישראלית הינה חברה הטרוגנית, וכפועל יוצא מכך נושאי הסכסוך הינם שונים ומגוונים. לפיכך, ייתכן כי ישנה יותר מדרך אחת להגיע לפתרון סכסוך. ייתכן שדרך חלופית אינה בהכרח מחייבת מעבר דרך כתלי ביהמ"ש, אלא שישנם סכסוכים המתאימים ליישוב סכסוכים בדרכים אלטרנטיביות בעלות אידיאולוגיה אחרת שתוביל לפיתרון אחר - לא בהכרח פיתרון של "מנצח" "ומפסיד". במלים אחרות, מדוע לחלק את העוגה לשניים כאשר אפשר קודם לכן להגדילה?[1] 

בעבר סכסוכים נפתרו בין האנשים עצמם או בתיווך של צד ג' (עמית, זקן או מכובד מקובל). בעידן המודרני והפוסט מודרני  דומה כי אנשים איבדו את היכולת לפתור סכסוכים בינם לבין עצמם, וכתוצאה מכך נולד מענה בית המשפט שיעזור בפתרון הסכסוכים[2].  כיום קיימות דרכים רבות ומגוונות לפתרון סכסוכים ולאו דווקא ביהמ"ש . בעבודה זו אעמוד על יתרונות וחסרונות המערכת המשפטית בעבר ובהווה והדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט. כיום, לפי הנראה לעין, כשניגשים לכותלי ביהמ"ש הוא אינו נותן מענה הולם ונוצר מצב כי האזרח משרת את המערכת המשפטית במקום שהמערכת המשפטית תשרת את האזרח - החל בהוצאות משפט (אגרה במחצית הראשונה, אגרה במחצית השנייה) ניהול הליכים לזמן ממושך, אפשרויות פתרון מוגבלות, עומס בלתי נשלט, פרוצדורה מייגעת ויותר מכל, הכרעות דין שאינן משביעות רצון לשני הצדדים - הן ל"מפסיד" והן ל"מנצח"[3].

בעבודה זו, כאמור, אעמוד על הדרכים השונות לפתרון סכסוכים מחוץ לכתלי מע' המשפט: בעיקר בוררות גישור ופישור.

הבוררות  הינה מוסד משפטי ותיק יחסית, אשר משמש להכרעה בסכסוכים בין אנשים ללא מעורבות המערכת המשפטית - כלומר מצב בו הצדדים בסכסוך מסכימים לשטוח את טענותיהם בפני גורם חיצוני למערכת המשפטית. אותו גורם אינו כבול למגבלות שכובלות את ידי המערכת המשפטית ואשר בגינן נוצרו אותם חסרונות שציינתי. כמו כן הבורר אינו כבול לדיני ראיות ולסדרי הדין הנהוגים במערכת המשפטית, דבר אשר מייעל את הליך הבוררות[4].

הגישור הינו הליך רצוני שבו הצדדים המנהלים משא ומתן לקראת כריתת חוזה או למטרת יישוב סכסוך. הם נפגשים עם צד שלישי - המגשר - המסייע בידם ליישב את המחלוקת בדרך של הסכמה מבלי שיש בידו של המגשר סמכות אמיתית להכריע בה. יש הטוענים כי הגישור מתאים ליישוב סכסוכים בין ארגונים, ו/או יחידים, כגון: סכסוך בין חברות בשל טענות על אי עמידה בתנאי הסכם מסחרי, סכסוך בין חברות בנייה לרוכשי דירה בגין ליקויי בנייה, סכסוכים בנושאי הפרת זכויות יוצרים, סכסוכים צרכניים, יישוב טענות בעת סיום יחסי עבודה בין עובד למעסיקו, פתרון מחלוקות בין יעדי עובדים להנהלות ועוד סוגי מחלוקות רבים[5].

הליך הגישור (mediation)  אינו הליך חדש - ההליך היה ועודנו מקובל בתרבויות ובמדינות שונות. הליך זה מתקיים זה אלפי שנים כחלק מהמערכת המשפטית, אולם הפך להליך עצמאי החל משנות ה- 70, כאשר הגישור הראשון נעשה בשנת 1974 ונחל הצלחה. "התופעה" החלה בארצות הברית והביאה לפיתוח שיטות וטכניקות שונות לפיתרון סכסוכים[6]. כיום קיימות יותר מ- 100 תוכניות פישור בארה"ב[7].

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

בן נון, חמי וגבריאלי, עמוס "ייקוב הדין את הפשרה? לביקורת ס' 79א לחוק בתי המשפט,

 הפרקליט מו: 281-257

Jay Folberg et al,  Resolving disputes., 2nd ed

Carrie J. Menkel-Meadow ,Dispute resolution